והבאותיך. רבים החילופים הנמצאים בספרים ועיין מה שכתבתי בפ' שלמעלה:
פסוק ב:
והבאותיך על הרי ישראל. בספר אחד ישן כתוב אל הרי וגם בדפוס ישן מויניציאה יש הערה מחילוף זה אמנם בשאר ספרים כתוב על וכן יש להוכיח מהמסרה שאמרה אל הרי ה' בקריאה וסי' נמסר ביחזקאל סי' ו' וסי' ל"ד ואין זה ממנינם:
פסוק ג:
שמאולך. בספרים מדוייקים כ"י מלא וא"ו ואל"ף וכן בדפוסים ישנים:
פסוק ט:
ויצאו. הוא"ו בגעיא בס"ס:
פסוק יא:
המונה. חד מן ד' דכתיבין ה' בקריאה במקום וא"ו:
פסוק טו:
עד קברו. במקצת ספרים כ"י הקו"ף במאריך וכן בדפוס ישן:
פסוק טז:
וטהרו הארץ. פירש רש"י משמע שהיה כתוב בספרו בארץ בבי"ת וכן בדפוס ישן מויניציאה נכתב כן בגליון ולא ראיתי כן בשום ספר:
פסוק יח:
תשתו אילים. בשני יודין ובס"א כ"י כתבו ואילים בוא"ו ולא נמצא כן בשאר ספרים:
פסוק כה:
שבית. שבות ק':
פסוק כה:
וקנאתי. הנו"ן בצירי:
פסוק כח:
בהגלותי. בלא דגש בגימ"ל:
פסוק כח:
וכנסתים על אדמתם. ברוב ספרי הדפוס אחרוני' כתוב אל אדמתם וכתב עליו במדפיס במקרא גדולה אל יפה וכך דינו כי לא נמנה במסרה כי אם ד' על אדמתם בסיפרא וזה לא נמנה מכללם ומטעי ביה ספרי עכ"ל. ומסרה זו כתובה ביחזקאל סימן ל"ו וסימן בקבצי את בית ישראל וגו' על אדמתם (יחזקאל כ״ח:כ״ה) ונתן עץ השדה את פריו וגו' והיו על אדמתם (שם סימן ל"ד) בית ישראל ישבים על אדמתם (סימן ל"ו) בשבתם על אדמתם (סימן ל"ט) ובכל ספרים כ"י שראיתי וגם בדפוסים ראשונים אף זה כתוב על ובקצתה נמסר עליו ד' בסיפרא ותימא דאם כן הוו להו חמשה וכן במאיר נתיב כולם כתובים על: