השלבים בתהליך הגאולה – בניין הארץ החומרי קודם לבניין הרוחני
מתוך דברי הנביא יחזקאל עולה תשובה לאלו המקשים "הייתכן שזו המדינה שעליה ניבאו הנביאים?!" ותשובתנו היא: כן! זוהי המדינה שעליה נתנבאו בחיזיון. סיוע לכך מצינו ביחסו של ה'חפץ חיים' לאלו שטענו בפניו שהיישוב בארץ אינו די מלא בתורה. הוא השיב להם בציטוט מפרקנו: "כֹּֽה־אָמַר֮ אֲ-דֹנָ֣י יְ-הוִה֒ בְּקַבְּצִ֣י ׀ אֶת־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֗ל מִן־הָֽעַמִּים֙ אֲשֶׁ֣ר נָפֹ֣צוּ בָ֔ם וְנִקְדַּ֥שְׁתִּי בָ֖ם לְעֵינֵ֣י הַגּוֹיִ֑ם". לכאורה סותרים הדברים, שהרי הפסוק מדבר על קידוש ה', והיכן קידוש ה' של יושבי הארץ, היכן קיום המצוות?! אלא שסופו של הפסוק מעיד על תחילתו. בסוף הפסוק נאמר: "וְיָֽשְׁבוּ֙ עַל־אַדְמָתָ֔ם אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לְעַבְדִּ֥י לְיַעֲקֹֽב׃", ובפסוק הבא: "וְיָשְׁב֣וּ עָלֶיהָ֮ לָבֶטַח֒ וּבָנ֤וּ בָתִּים֙ וְנָטְע֣וּ כְרָמִ֔ים וְיָשְׁב֖וּ לָבֶ֑טַח בַּעֲשׂוֹתִ֣י שְׁפָטִ֗ים בְּכֹ֨ל הַשָּׁאטִ֤ים אֹתָם֙ מִסְּבִ֣יבוֹתָ֔ם וְיָ֣דְע֔וּ כִּ֛י אֲנִ֥י יְ-הוָ֖ה אֱ-לֹהֵיהֶֽם׃". אומר החפץ חיים: פסוק זה מתקיים בדורנו, שהרי יש בתים, יש כרמים, ויושבים לבטח בא"י יותר מכל מקום אחר בגולה, ולא כתוב שיקימו ישיבות! [הוכחה זו הביא הרב צבי יהודה זצ"ל בשיעורו "מזמור יט של מדינת ישראל" פסקה ט. דברים דומים של החפץ חיים מובאים ב"כל כתבי החפץ חיים" חלק ג', קיצור תולדות חייו מאת בנו עמ' 76]. אין לחשוד בחפץ חיים שלא רצה בהקמת ישיבות ח"ו, אבל עובדה היא שהנביא לא התייחס לכך, ואין חיסרון בכך שיופיעו ישיבות לאחר מכן.
גם מהמשך הנבואה ניתן להוכיח שיש שלבים בבניין הארץ הקודמים לקיום המצוות. כך נאמר בפרק ל"ו בספרנו, שלצורך קידוש ה' הגדול בכל העולם, עושה ה' פעולות מקדימות אחדות של לקיחת ישראל מן הגויים וקיבוצם בארץ המובטחת; שם יעברו ישראל שלב של טיהור מכל הטומאות שספגו מן העמים, ובזכות כך תיווצר רוח חדשה בעם ישראל. רק לאחר כל זאת "וְעָשִׂ֗יתִי אֵ֤ת אֲשֶׁר־בְּחֻקַּי֙ תֵּלֵ֔כוּ וּמִשְׁפָּטַ֥י תִּשְׁמְר֖וּ וַעֲשִׂיתֶֽם׃"(יחזקאל לו כז) – שהוא בעצם אזהרה והדגשה על הקפדה של הצד הרוחני בבניין החדש שבארץ המובטחת.
אם נסכם תשובה זו נראה, שכל השלבים הראשונים של הקמת המדינה וקיבוץ הגלויות קודמים לקיום מצוות. המורכבות של מצב זה, שתחילה בא בניין חומרי ורק אחר כך בניין רוחני, מזכירה לנו את מה שאומר הירושלמי, שר' חייא הגדול היה הולך עם תלמידיו בבקעת ארבל וראו את עלות השחר, ואמר להם ר' חייא: "כך היא גאולתם של ישראל – בתחילה קמעא, קמעא. כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת"(ירושלמי ברכות א א). כלומר החושך אינו נעלם בבת אחת, וגם השמש אינה זורחת פתאום, אלא קודם יש אור קטן, ונצנוץ זה הולך לאט לאט ומתרחב עד שיוצאת השמש כולה בגבורתה. כן היא גם גאולתם של ישראל: בתחילה יש סיבוכים; לא הכל תקין ובסדר, או כמו שאומרים: לא הכל ורוד; יש קשיים רעיוניים-רוחניים, שלא לדבר על קשיים פיזיים-טכניים, אבל בע"ה הכל יסתדר ומסתדר.
עינינו רואות ב"ה, מאז הקמת המדינה ועד היום, פריחה רוחנית של מוסדות תורה, מגני ילדים ותלמודי תורה, ועד לישיבות רבות וגדולות, מה שמאשר את דברי החפץ חיים, שעם הקמת בניינה של ארץ ישראל בבניין החומרי, נתלווה אליו בנין רוחני מתמיד, מיד עם הקמת המדינה ועד ימינו אלו.
נסיים בקטע מתוך דברי מרן הרב קוק זצ"ל בעניין מדינתנו, בספר אורות:
אין המדינה האושר היותר עליון של האדם. זה ניתן להיאמר במדינה רגילה שאינה עולה לערך יותר גדול מחברת אחריות גדולה... מה שאין כן מדינה שהיא ביסודה אידיאלית, שחקוק בהווייתה התוכן האידיאלי היותר עליון... ומדינה זו היא מדינתנו, מדינת ישראל יסוד כסא ה' בעולם, שכל חפצה הוא שיהיה ה' אחד [ו]שמו אחד, שזהו באמת האושר היותר עליון. אמת, שאושר נשגב זה צריך הוא לביאור ארוך כדי להעלות אורו בימי חושך, אבל לא מפני זה יחדל מלהיות האושר היותר גדול.