פסוק ב:האח. היא ענין לשון שמחה:
פסוק ד:וסחיתי. ענין עקירה כמו בית גאים יסח ה׳ (משלי ט״ו:כ״ה):
פסוק ד:לצחיח. ענין יובש כמו שכנו צחיחה (תהלים סח):
פסוק ה:משטח. ענין פרישה כמו ושטחום לשמש (ירמיה ח):
פסוק ה:חרמים. רשתות כמו יגרהו בחרמו (חבקוק א):
פסוק ו:ובנותיה. ר״ל הכפרים וכן עקרון ובנותיה (יהושע טו):
פסוק ח:דיק. הוא מגדל הנבנה מול העיר לכבשה:
פסוק ח:סוללה. הוא תל העפר מול החומה לעלות עליה להלחם על העיר:
פסוק ח:צנה. הוא כעין מגן עשויה להציל ממכת חרב וחנית:
פסוק ט:ומחי קבלו. שם כלי מלחמה עשויה לזרוק בה אבנים להכות בחומה כנגדה כי מחי הוא תרגומו של הכאה וקבלו הוא תרגומו של נגד:
פסוק ט:יתוץ. מלשון נתיצה ושבירה:
פסוק ט:בחרבותיו. שם כלי עשוי לשבר בו וכן ואל החרב (ירמיה לג):
פסוק י:משפעת. ענין רבוי כמו שפעת גמלים (ישעיה ס):
פסוק י:אבקם. הוא עפר הדק כמו כאבק דק (שם כט):
פסוק י:פרש. כן יקרא רוכב הסוס הרגיל בזה:
פסוק י:וגלגל. הוא אופן המרכבה:
פסוק י:תרעשנה. מל׳ רעש ונדנוד:
פסוק י:מבוקעה. מל׳ בקיעה ופתוח:
פסוק יא:בפרסות. הם המנעלים שברגלי הסוסים וכן מפרסת פרסה (ויקרא יא):
פסוק יא:ירמוס. מל׳ רמיסה ודריכה:
פסוק יא:חוצותיך. הם השווקים וכן וחוצות תשים לך בדמשק (מ״א כ):
פסוק יא:ומצבות. ר״ל מקומות גבוהות והוא מלשון מצבה:
פסוק יב:רכולתך. ענין סחורה וכן רוכלת העמים (לקמן כ״ז):
פסוק יג:המון. מלשון המייה:
פסוק יג:שיריך. מלשון שיר:
פסוק יג:כנוריך. שם כלי נגון:
פסוק יד:לצחיח. ענין יובש:
פסוק יד:משטח. ענין פרישה:
פסוק טו:באנוק. ענין אנחה וגניחה שהיא בעת יציאת הנפש וכן יאנק חלל (ירמיה נ״א):
פסוק טו:ירעשו. ענין חרדה:
פסוק טז:מעיליהם. מלשון מעיל והוא שם מלבוש חשוב:
פסוק טז:רקמתם. מעשה רוקם בפתילי זהב וכסף:
פסוק טז:יפשוטו. ענין הסרת המלבוש:
פסוק טז:ושממו. ענין תמהון:
פסוק יז:ההללה. מלשון הלול ושבח:
פסוק יז:חתיתם. ענין פחד כמו אל תחת (שם א׳):
פסוק יח:האין. בא הנו״ן במקום המ״ם וכן לקץ הימין (דניאל י״ב):
פסוק יט:נחרבת. מלשון חורבה:
פסוק כא:בלהות. הוא הפוך מן בהלות וכן לעת ערב והנה בלהה (ישעיהו י״ז:י״ד):