זרמת סוסים
נראה לומר כי יש בתנ"ך ובחז"ל התנגדות כללית לשימוש בסוסים מההיבט המוסרי. הסוס מתואר במקרא כשטוף בתאווה, וכאשר רוצים לתאר אנשים השטופים בתאווה ממשילים אותם לסוסים. יחזקאל הנביא אומר בפרקנו: "וַתַּעְגְּבָה עַל פִּלַגְשֵׁיהֶם אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם וְזִרְמַת סוּסִים זִרְמָתָם"(יחזקאל כג כ). אף ירמיהו אומר: "סוּסִים מְוֻזָּנִים {מְיֻזָּנִים} מַשְׁכִּים הָיוּ אִישׁ אֶל אֵשֶׁת רֵעֵהוּ יִצְהָלוּ"(ירמיה ה ח).
בעקבותיהם הגדירו חז"ל: "ששה דברים נאמרים בסוס אוהב את הזנות ואוהב את המלחמה ורוחו גסה ומואס את השינה ואוכל הרבה ומוציא קמעה ויש אומרים אף מבקש להרוג בעליו במלחמה"(פסחים קיג:).