פסוק ו:ותשלח פראות. ברוב ספרים המדוייקים מלא וא"ו קודם לתי"ו ויש ביניהם מחלוקת אם הרי"ש קודם לאל"ף או אם אל"ף קודם לרי"ש ורד"ק בפירוש כתב פראות כתיב ריש קודם לאל"ף ובשרשים שרש פאר הוסיף וכן פראתיו הרוב נכתבו הרי"ש קודם האל"ף והמסרה תבא עליהם כי שנים נכתבו אל"ף קודם לרי"ש ותארכנם פארתיו. ותחת פארתיו ילדו ושניהם ביחזקאל ל"א ושארא רי"ש קודם לאל"ף עכ"ל. ועיין בסימן ל"א שיש שם חילופים רבים:
פסוק ו:שלחה. חד מן וא"ו רפין וסימנם במ"ג שמואל א' סי' י"ז:
פסוק ח:אל שדה טוב. בכל ספרים כ"י ודפוסים ישנים אין שום טעם בדל"ת רק בשי"ן:
פסוק ט:למשאות. השי"ן בלא דגש בכל ספרים כ"י וגם במקצת דפוסים ישנים:
פסוק י:הלא כגעת. בס"ס מדוייקים הכ"ף בדגש ונכתב כנגדו בגיליון פליגי ביה כגעת ור' משה קמחי הביאו עם דומים אחרים דגושים ובמכלול כתוב וכ"ף וגימ"ל פליגין עליה כמו הלא כגעת בה. אזר נא כגבר חלציך (איוב ל"ח) יש שקוראים רפה והיא קריאת ב"א ויש שקוראים דגש והיא קריאת ב"נ עכ"ל. וכך הם בחילופים שלנו. ובעל מקנה אברהם כתב בהפך דלב"א דגושות ולבן נפתלי רפות ושהעולם נוהג להביא אופן כב"א ודבריו תמוהים וסותרים זה את זה שהרי כתב בתחלה שאם שתי אותיות ממוצא אחת הראשונה דגושה ולפי זה שתי תיבות אלו ראויות להדגש דכ"ף וגימ"ל שתיהן ממוצא אחד מאותיות גיכ"ק ואחר כך כתב שלבן נפתלי מחלוקת בשתי תיבות אלה כי לפי כלל זה ראויות להיות רפות והעולם נוהג הפך הכלל וחושש אני מטעות המעתיק או המדפיס:
פסוק י: תיבש יבש. הבי"ת בחולם לא בצירי כמו שנמצא באיזה ספר וכ"כ רד"ק שהוא מקור כמו ויברך ברוך אתכ':
פסוק יג:אילי הארץ. האל"ף בצירי:
פסוק כ:והביאותיו בבלה. שתי הביתי"ן רפויות:
פסוק כא:מברחו. מברחיו קרי:
פסוק כב:כה אמר אדני יהוה. כן נקוד כמנהג:
פסוק כב:(יונקותיו. א"ם עמ"ש בסוף הושע):
פסוק כג:ועשה פרי. ברוב הספרים הפ"א רפה ובגליון א' מס"ס נכתב בצדו בספר אחד ועשה פרי בדגש עד כאן. ולא ידעתי למה שאין כאן לא טעם מפסיק ולא אתי מרחוק שהה"א שרשית:
פסוק כג:תשכנה. דגש הנו"ן לנו"ן השרש רש"י ורד"ק בפירוש ומכלול דף צ"ד וזהו א' מן ח' מלין דכל חד וחד לית דכוותיה דגש וסימן במסורת ריש פרשת צו וביאורם ריש פרשת נח:
פסוק כד:וידעו. בספרי ספרד הוא"ו בגעיא:
פסוק כד:עץ שפל. בספרים רבים כ"י מדוייקים שבאו לידי הפ"א בקמץ ובאחד מסורת עליה לית זקף קמ"ץ ורד"ק בשרשים כתב כלשון הזה ובצירי הגבהתי עץ שפל ובמקצת הספרים המדוייקים הוא קמץ ע"כ: