פסוק ב:אל בינות לגלגל, אא"ל שהגלגל הוא האופן, שאיך אומר (בפסוק ו') מבינות לגלגל מבינות לכרובים, והלא הכרובים למעלה מן האופנים ? ואיך אמר (בפסוק י"ג) לאופנים להם קורא הגלגל, והלא הוא אופן הוא גלגל ? אך יש הבדל בין אופן ובין גלגל, שגלגל כולל כל דבר המתגלגל יהיה אופן עגלה או כל דבר, כמו כגלגל לפני סופה, קול רעמך בגלגל, והאופן הוא מיוחד לאופן מרכבה לבד ועיין בפירוש :
פסוק ג:בבואו האיש, כמו ותראהו את הילד :
פסוק ד:נגה כבוד ה', כבוד ה' שוכן בענן וציירו הנביא כאור ואש (עמ"ש בפי' מ"א ח' י"א), והנוגה אינו אור עצמי רק אור חוזר, כמ"ש בכ"מ, והאור החוזר התפלש עד החצר מן האור העצמי אשר בבית, ותמיד מצייר הנוגה סביב האור (כמ"ש בסימן א' פסוק ד', י"ג, כ"ז, כ"ח) :
פסוק יב:וכל בשרם, עיין בפירוש ויל"פ ג"כ שר"ל וכל בשרם וכו'. וכן האופנים מלאים עינים. ור"ל בין הכרובים בכל פרטיהם שהם בשר גופם וגביהם מה שעליהם, וכן כנפיהם וידיהם של הכרובים וכן האופנים הם מלאים עינים. שבמראה הראשונה אמר וגבותם מלאות עינים, על גב האופנים לבד כי אז השיג הנהגת האופנים ע"י החיות, וצייר שעיני ההשגחה בא מן החיות אל האופנים והעינים הם על גבי האופנים. ועתה השיג שההנהגה יוצאת מן הכסא והעינים הם למעלה מן החיות, משגיחות על החיות, ולכן צייר העינים גם בהחיות, ומן החיות ישגיחו העינים על האופנים, ועז"א שהעינים הם סביב לארבעתם, ר"ל לארבע החיות ואופניהם :
פסוק יג:קורא, מבנין פועל, רמז שהגלגל מקבל הקריאה מהכסא למעלה וקורא אל האופנים :
פסוק כב:ואותם, מלשון אות וסימן, הסימנים והאותיות שלהם שבם יוכרו לעין החוזה :
