פסוק י:לא דוכאו. לבם מרעתם:
פסוק יד:כי אם פליטים. ירמיה וברוך חזרו לשם שהגלה נבוכדנאצר כשנתנה ארץ מצרים בידו בעשרים ושבע למלכו (יחזקאל כט) כך שנויה בסדר עולם:
פסוק יט:המבלעדי אנשינו. שלא מדעתם:
פסוק יט:כוונים להעציבה. דפוסים כדמות עצבים (עצבים דמות עלמה כמו לעיל כב):
פסוק כב:ולא יוכל ה' עוד לשאת. כמו ולא יכול:
פסוק ל:פרעה חפרע. פרעה תבירא וחי"ת זו משמשת במקו' ה"א: