פסוק ג:מפני רעתם. רעת יושביהם:
פסוק ג:המה אתם ואבותיכם. המה יושבי הערים שזכר שמתו או שגלו ולא אתם ואבותיכם לא ידעתם אותם:
פסוק ט:השכחתם. השי"ן קלה והה"א בלא געיא ויש ספרי' הה"א בגעיא:
פסוק ט:ואת רעות נשיו. נשי כל מלך ומלך וכן ראינו באשת אביה שעשתה מפלצת לאשרה:
פסוק י:לא דכאו עד היום הזה. לא נכנעו ולא שמו עצמם דכאים מפני העונש שהשיגם על רעתם שעשו:
פסוק יז:למלכת השמים. רוצה לומר למעשה השמים והם הכוכבים מלאכת האל יתברך והוא חסר אל"ף וכן האחרים אשר בפרשה ויש מפרשים למלכת משרש מלך ומענינו כלומר כוכב גדול אשר בשמים שהוא מלך על האחרים והוא השמש ותרגם יונתן לכוכבת שמיא:
פסוק יז:ונהיה טובים. שהיינו בשלוה ובטובה:
פסוק יח:ומן אז חדלנו. והם לא חדלו אלא היו אומרים אם באה לנו רעה לא באה אלא מפני שפסקנו לקטר ולא היינו זריזים כבראשונה לפיכך ענה להם הנביא הלא את הקטר:
פסוק יט:מקטרים. בא ביו"ד מ"ם לנקבות כמו נשים פלגשים לבנים חטים שעורים ודומיהם:
פסוק יט:המבלעדי אנשינו. מאמר הנשים כי הן עקר המעשה:
פסוק יט:כונים. הם מיני מאכלים שהיו מכינים ומגישים למלכת השמים ויונתן תרגם כרדוטין:
פסוק יט:להעציבה. על דרך הכנוי רוצה לומר לשמחה והה"א רפה ומשפטה במפיק כי היא לכנוי והכנוי למלאכת השמים כי בלשון נקבה זוכר אותה כמו שאמר לה והה"א רפה ודינה במפיק כתבנו הדומים לה בספר מכלל בחלק הראשון ממנו:
פסוק כא:הקטר. שם בפלס והדבר אין בהם לי נקם ושלם אותם:
פסוק כא:זכר יי'. כל הקטרים שקטרתם כי רבים היו האלוהות כמו שכתוב כי מספר עריך וגו' ולכל אחד היה מיוחד קטרו כי הקטר שם כלל:
פסוק כא:ותעלה על לבו. אותה הקטרת כי קטרת וקטר אחד ואמרו בלשון זכר ובלשון נקבה:
פסוק כג:ובעדותיו. בשוא הדל"ת ובחולם הוי"ו:
פסוק כה:ותדברנה בפיכם. הוי"ו בענין כאשר כוי"ו אם לא ישבעו וילינו ושפתי רננות יהלל פי אמר כאשר דברתם בפיכם:
פסוק כה:ובידכם מלאתם. כלומר כן מלאתם בידכם ואחרי כן פי' הדבור והמעשה ואמר כנגד הנשים ואף על פי שאמר אתם ונשיכם כי עקר המעשה היה בנשים כמו שאמר:
פסוק כו: אם יהיה עוד שמי נקרא. כיון שאין שומעים מה שאומר להם הנביא בשמי לא יהיה שמי עוד נזכר בפיהם:
פסוק כו:כי תאכלם חרב ורעב. הפך מה שאמר אשר לא נראה מלחמה וללחם לא נרעב:
פסוק כו:בפי כל איש יהודה. בפי רובם כי צדיקים היו בהם כמו ירמיהו וברוך בן נריה ואמר עד כלותם אחר שאמר ותמו לתוספת באור וחוזק הענין ומה שאמר כל רוצה לומר רובם שהרי אמר ופליטי חרב ומה שאמר עד כלותם הוא דרך הפלגה:
פסוק כח:מתי מספר. כמו ירמיהו הנביא וברוך בן נריה ומעטים אחרים צדיקים שהיו בהם:
פסוק כט:וזאת לכם האות. כי כשתראו בקרוב נבוכדנצר בא אל פרעה כמו שנבאתי לכם תדעו כי סופכם לכלות בארץ מצרים:
פסוק כט:כי קום יקומו. קום בחולם מקור כמו ושוב אלי:
פסוק ל:פרעה חפרע. בחי"ת וכן היה כנוי שם אותו פרעה שהיה בימים ההם ויש אומרים כי החי"ת מקום ה"א והוא פרעה בהפך האותיות רוצה לומר כי יהיה פרוע מן כי פרעה אהרן ותרגם יונתן פרעה תבירא: