פסוק יט:מלכת השמים. עי' (למעלה ז' י"ח) :
פסוק כא:ותעלה על לבו. העלאה על לב קטנה מן הזכירה כמ"ש (ישעיה סס"ה י"ז) ולא תזכרנה ולא תעלינה על לב, רק פה כל פעל י"ל נשוא אחר, שלכן אמר ותעלה בלשון נקבה, שקאי על הנקמה, את המעשים זכר ועי"כ עלתה על לבו ציור הנקמה והעונש, וכן לקמן נ"א זכרו ה' וירושלים תעלה על לבבכם, ר"ל להתעסק בבנינה, שמעלה על לב לעשות דבר :
פסוק כג:קראת. מענין מקרה, וגדר המקרה שבא בלא סבה ובלא כונת מכוון, ועי' בפי' :