איה נוראותיו
מדוע נקראו חכמי ישראל שחיו בתחלת בית שני בשם: "אנשי כנסת הגדולה"?
מסבירה הגמרא(יומא סט:) שהחזירו העטרה ליושנה;
משה רבינו אומר בתורה על הקב"ה את התארים: "הגדול, הגבור והנורא"(דברים י יז).
ירמיהו בתפלתו בפרקנו אומר: "הגדול הגבור"(ירמיהו לב יח) ולא אומר הנורא.
דניאל בתפלתו אומר: "הגדול והנורא"(דניאל ט ד) ולא אמר הגבור.
הגמרא שואלת כיצד ירמיהו ודניאל לא אמרו כפי שאמר משה רבינו? משיבה הגמרא שמתוך שיודעים שהקב"ה אמיתי לא כזבו לו. ירמיהו ודניאל לא אמרו דברים שלא הרגישו. ירמיה ראה גוים בהיכלו ואינם מפחדים אם כן לא רואים שהקב"ה נורא. וכן דניאל רואה גוים משתעבדים בישראל אם כן לא רואים את גבורת ה', לכן לא אמר גבור.
ירמיהו ודניאל הבינו כי אם אינם רואים את השגחת ה' על בניו אינם יכולים לומר דבר שהעם אינו רואה אותו בברור, לפיכך לא נענשו כאשר לא אמרו כמו משה רבינו.
* אין להסיק מסקנה ממעשה ירמיהו ודניאל לימינו.
באדיבות הרב, מתוך ספרו 'אמרי חן – יהושע שופטים'