פסוק א:בעט. בקולמוס כמו לשקר עשה עט (לעיל ח):
פסוק א:בצפורן. זהו שעל האצבעות ממעל וכן ועשתה צפרניה (דברים כא) ולפי שדרך האדם לחתוך בצפרניו קרא לעט בלשון צפורן בדרך שאלה:
פסוק א:שמיר. כן נקרא ברזל החזק וכן כשמיר חזק מצור (יחזקאל ג׳:ט׳):
פסוק א:חרושה. חרושה בעומק כחרישה:
פסוק א:לוח. נסר ודף כמו ואת לחותיה (שם כז):
פסוק א:ולקרנות. הם הבליטות שבארבע זויות המזבח וכן ועשית קרנותיו (שמות כ״ז:ב׳) והלמ״ד הוא במקום בי״ת וכן ישבת לכסא (תהלים ט):
פסוק ב:ואשריהם. הוא אילן הנעבד:
פסוק ב:רענן. ענין לחות ורטיבות כמו בשמן רענן (שם צב):
פסוק ג:במותיך. מלשון במה:
פסוק ד:ושמטתה. מלשון השמטה ועזיבה כמו שמוט כל בעל משה ידו (דברים טו):
פסוק ד:קדחתם. תוקד ענין הבערה ושריפה כמו אש קדחה באפי עליכם תוקד (לעיל טו):
פסוק ה:בשר. ר״ל אדם שהוא בשר:
פסוק ו:כערער. שם עץ מדברי וכן כערער במדבר (לקמן מח):
פסוק ו:בערבה. ענינו כמו במדבר:
פסוק ו:חררים. ענינו יובש כמו נחר מפוח (לעיל ו):
פסוק ח:שתול. נטוע כמו שתולים בבית ה׳ (תהילים צ״ב:י״ד):
פסוק ח:יובל. פלגי מים כמו על יבלי מים (ישעיהו מ״ד:ד׳):
פסוק ח:ישלח. ענין התפשטות וכן תשלח קציריה (תהלים פ):
פסוק ח:חום. מלשון חמימות:
פסוק ח:בצורת. ענין מניעת הגשמים וכן על דברי הבצרות (לעיל יד):
פסוק ח:ימיש. ענין הסרה כמו לא ימיש עמוד הענן (שמות י״ג:כ״ב):
פסוק ט:עקוב. ענין עקום ועוות וכן כל אח עקוב יעקוב (לעיל ט):
פסוק ט:ואנוש. ענין מכאוב חזק כמו אנוש חצי (איוב לד):
פסוק י:חוקר. ענין חיפוש ודרישה:
פסוק י:בוחן. מלשון בחינה ונסיון:
פסוק יא:קורא. שם עוף וכן כאשר ירדוף הקורא בהרים (ש״א כו):
פסוק יא:דגר. ענין צפצוף העוף להמשיך האפרוחים אחריו כמו ודגרה בצלה (ישעיה לד):
פסוק יא:עושה. ענין אסיפה כמו וישראל עושה חיל (במדבר כ״ד:י״ח):
פסוק יב:כסא. כמו ככסא ותחסר כ״ף השמוש וכן ייטיב גאה (משלי יו) ומשפטו כגהה:
פסוק יב:מרום. השמים הרמים:
פסוק יב:מראשון. מאז מקדם:
פסוק יג:מקוה. מלשון תקוה:
פסוק יג:וסורי. מלשון הסרה:
פסוק טז:אצתי. ענין מהירות כמו ולא אץ לבא (יהושע י׳:י״ג):
פסוק טז:אנוש. ענין מכאוב רב:
פסוק טז:התאותי. מל׳ תאוה:
פסוק יז:למחתה. ענין שבר וכן וצדקתי לא תחת (ישעיהו נ״א:ו׳):
פסוק כג:ויקשו. מלשון קשה:
פסוק כג:ערפם. הוא אחורי הפנים:
פסוק כז:והצתי. ענין הבערה:
פסוק כז:ואכלה. ותשרוף וכן כמאכלת אש (שם ט) ארמנות. היכלות ופלטרין:
פסוק כז:תכבה. מלשון כיבוי: