פסוק א:אֶל שָׁאוּל. עַל עֲוֹן שָׁאוּל שֶׁנִּקְבַּר פִּתְאוֹם בְּהֶחְבֵּא, שֶׁגְּנָבוּהוּ אַנְשֵׁי יָבֵשׁ גִּלְעָד וּקְבָרוּהוּ, וְלֹא נִסְפַּד לְפִי כְּבוֹדוֹ:
פסוק א:וְאֶל בֵּית הַדָּמִים. שֶׁהָרַג נוֹב עִיר הַכֹּהֲנִים:
פסוק א:עַל אֲשֶׁר הֵמִית אֶת הַגִּבְעֹנִים. כְּשֶׁהָרַג נוֹב עִיר הַכֹּהֲנִים, הֵמִית מֵהֶם שִׁבְעָה, שְׁנֵי חוֹטְבֵי עֵצִים, וּשְׁנֵי שׁוֹאֲבֵי מַיִם, וְשַׁמָּשׁ וְחַזָּן וְסוֹפֵר, כָּךְ מְפֹרָשׁ בְּגָמָרָא יְרוּשַׁלְמִית בְּסַנְהֶדְרִין (יז) וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ: מִתּוֹךְ שֶׁהָרַג אֶת הַכֹּהֲנִים שֶׁהָיוּ מַסְפִּיקִין לָהֶם מָזוֹן, הֶעֱלָה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הֱמִיתָם. וְאַל תִּתְמַהּ שֶׁהֲרֵי הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תּוֹבֵעַ כְּבוֹדוֹ וְתוֹבֵעַ סִרְחוֹנוֹ, שֶׁכָּךְ כָּתוּב (צפניה ב:ג): ״אֲשֶׁר מִשְׁפָּטוֹ פָּעָלוּ״ בַּאֲשֶׁר מִשְׁפָּטוֹ, שָׁם פָּעֳלוֹ, כָּךְ שָׁנִינוּ בִּיבָמוֹת (עח ב):
פסוק ב:וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם. דִּבְרֵי רִצּוּי, שֶׁיַּעַבְרוּ עַל מִדּוֹתֵיהֶם וְיִמְחֲלוּ לְשָׁאוּל וּלְבֵיתוֹ:
פסוק ב:וְהַגִּבְעֹנִים לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה. כְּלוֹמַר וְהֵן הֶרְאוּ בְּעַצְמָם מִדַּת אַכְזָרִיּוּת, שֶׁאֵינָן מִזַּרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, וְאֵינָן רְאוּיִין לִדָּבֵק בְּיִשְׂרָאֵל, וּלְכָךְ גָּזַר עֲלֵיהֶם דָּוִד שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ בַקָּהָל, אָמַר: שְׁלֹשָׁה סִימָנִים יֵשׁ בְּאוּמָּה זוֹ, רַחֲמָנִים וּבַיְשָׁנִים וְגוֹמְלֵי חֲסָדִים, מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁלֹשָׁה סִימָנִים הַלָּלוּ, רָאוּי לִדָּבֵק בּוֹ:
פסוק ב:נִשְׁבְּעוּ לָהֶם. בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ כְּשֶׁנְּתָנוּם חוֹטְבֵי עֵצִים וְשׁוֹאֲבֵי מַיִם לַמִּזְבֵּחַ (יהושע ט:טו):
פסוק ב:בְּקַנְּאֹתוֹ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. בְּתִתּוֹ לֵב לְנַקּוֹת וּלְטַהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל וְלַעֲשׂוֹת צָרְכֵיהֶם, בִּקֵּשׁ לְהָרְגָם, וְקִנְאָה זוֹ לְטוֹבָה, כְּמוֹ (במדבר יא:כט): ״הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי״; וְכֵן (מלכים ב י:טז): ״בְּקִנְאָתִי לַה׳״ דְּיֵהוּא זֶהוּ פְשׁוּטוֹ. וּלְפִי מִדְרָשׁוֹ, לֹא אָמַר לַהֲרוֹג אֶלָּא אֶת הַכֹּהֲנִים, וְקִנְאָה זוֹ הָאֲמוּרָה כָּאן, אֵינָהּ לְטוֹבָה כִּי אִם לְרָעָה, שֶׁיָּדַע שֶׁלֹּא תִּמְשׁוֹךְ מַלְכוּתוֹ מִיּוֹם שֶׁלֹּא שָׁמַר מִצְוַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּעֲמָלֵק, וּמֵאָז נִתְקַנֵּא בָּהֶם:
פסוק ג:וּבָרְכוּ אֶת נַחֲלַת ה׳. הִתְפַּלְּלוּ עֲלֵיהֶם:
פסוק ד:אֵין לָנוּ כֶּסֶף וְזָהָב עִם שָׁאוּל. כִּי אִם נְפָשׁוֹת, בִּקֵּשׁ לְפַיְּסָם בְּמָמוֹן, וְלֹא רָצוּ, אָמַר שֶׁמָּא הֵם מִתְבַּיְּשִׁין זֶה מִזֶּה, הָלַךְ וּפִיֵּס כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְעַצְמוֹ, וְלֹא נִתְפַּיְּסוּ, לְכָךְ כְּתִיב: אֵין לִי כֶּסֶף וְזָהָב וְגוֹ׳, לְשׁוֹן יָחִיד, זוֹ רָאִיתִי בִּירוּשַׁלְמִי (סנהדרין ו:ז):
פסוק ד:וְאֵין לָנוּ אִישׁ לְהָמִית. בְּכָל שְׁאָר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא חָטְאוּ לָנוּ:
פסוק ה:וַאֲשֶׁר דִּמָּה לָנוּ נִשְׁמַדְנוּ. אֲשֶׁר אָמַר בְּלִבּוֹ, שֶׁנִּשְׁמַדְנוּ עַל יָדוֹ מֵהִתְיַצֵּב וְגוֹ׳, שֶׁחָשַׁב לְהַשְׁמִידֵנוּ:
פסוק ה:דִּמָּה לָנוּ. חָשַׁב עָלֵינוּ לְהַשְׁמִידֵנוּ:
פסוק ו:וְהוֹקַעֲנוּם. תְּלִיָּה:
פסוק ו:לַה׳. לִשְׁמוֹ שֶׁל מָקוֹם, לְהוֹדִיעַ מִשְׁפָּטוֹ:
פסוק ו:בְּחִיר ה׳. בַּת קוֹל יָצְאָה וְאָמְרָה: בְּחִיר ה׳ (ברכות יב ב):
פסוק ז:וַיַּחְמֹל הַמֶּלֶךְ. בִּקֵּשׁ רַחֲמִים שֶׁלֹּא יִקְלְטֶנּוּ הָאָרוֹן, שֶׁהֶעֱבִירָם לִפְנֵי הָאָרוֹן, כָּל שֶׁהָאָרוֹן קוֹלְטוֹ, לְמִיתָה (יבמות עט א):
פסוק ח:בְּנֵי מִיכַל בַּת שָׁאוּל אֲשֶׁר יָלְדָה לְעַדְרִיאֵל. וְכִי מִיכַל יָלְדָה, וַהֲלֹא מֵירַב יָלְדָה לוֹ, אֶלָּא מֵירַב יָלְדָה, וּמִיכַל גִּדְּלָה, לְפִיכָךְ נִקְרָא עַל שְׁמָהּ, וְהַמְגַדֵּל יָתוֹם וִיתוֹמָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, כְּאִלּוּ יְלָדוֹ וְנִקְרָא עַל שְׁמוֹ (סנהדרין יט ב):
פסוק ט:בִּתְחִלַּת קְצִיר. בִּימֵי נִיסָן:
פסוק י:עַד נִתַּךְ מַיִם. בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים בְּתִשְׁרֵי, שֶׁלֹּא נִתְּנוּ לִקְבוּרָה וַהֲלֹא כְתִיב (דברים כא:כג): ״לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ״, אֶלָּא אָמְרוּ מוּטָב תֵּעָקֵר אוֹת אַחַת מִן הַתּוֹרָה, וְיִתְקַדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא, שֶׁהָיוּ עוֹבְרִין וְשָׁבִין אוֹמְרִים: מַה טִיבָן שֶׁל אֵלּוּ, אוֹמְרִים לָהֶם: מִבְּנֵי מְלָכִים הֵם, וּמֶה עָשׂוּ, פָּשְׁטוּ יָדָם בְּגֵרִים גְּרוּרִים, אוֹמְרִים: אֵין לְךָ אֻמָּה רְאוּיָה לִדָּבֵק בָּהּ כְּאֻמָּה זוֹ (יבמות עט א):
פסוק יב:וַיִּקַּח אֶת עַצְמוֹת שָׁאוּל. שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ עֲלֵיהֶם ׳אֶל שָׁאוּל׳, שֶׁלֹּא נִסְפַּד כַּהֲלָכָה:
פסוק יג:וַיַּאַסְפוּ אֶת עַצְמוֹת. שִׁבְעָה הַמּוּקָעִין:
פסוק יד:כָּל אֲשֶׁר צִוָּה הַמֶּלֶךְ. לְהַסְפִּיד עֲלֵיהֶם בְּכָל עָרֵי יִשְׂרָאֵל:
פסוק טז:וּמִשְׁקַל קֵינוֹ. הוּא כְּמוֹ תִּיק שֶׁבְּרֹאשׁ בֵּית יָד הָרוֹמַח שֶׁקּוֹרִין ארישטוי״ל בלע״ז, וְעָשׂוּי כְּכוֹבַע, וְיֵשׁ דּוּגְמָתוֹ בִּזְבָחִים (פח ב, עיין שיטה מקובצת שם): רִמּוֹנֵי הַמְּעִיל לְמָה הֵם דּוֹמִין, כְּמִין קוֹלָסוֹת שֶׁבְּרָאשֵׁי הַתִּינוֹקוֹת, ׳קוֹלָסוֹת׳ היילמ״ש בלע״ז:
פסוק טז:וְהוּא חָגוּר. חֲגוֹרָה חֲדָשָׁה. וְשָׁמַעְתִּי, שֶׁאוֹתוֹ הַיּוֹם נִתְחַנֵּךְ לִלְבּוֹשׁ כְּלֵי מִלְחָמָה, וְדֶרֶךְ הַמְחֻנָּכִים לַעֲשׂוֹת נִצָּחוֹן וּגְבוּרָה בְּיוֹם חִנּוּכָם, לִקְנוֹת שֵׁם, לְכָךְ וַיֹּאמֶר לְהַכּוֹת אֶת דָּוִד:
פסוק יז:וַיַּעֲזָר לוֹ. שֶׁעֲזָרוֹ בִּתְפִלָּה, כִּדְאִיתָא בְּחֵלֶק (סנהדרין צה א):
פסוק יח:וַתְּהִי עוֹד הַמִּלְחָמָה. כְּבָר קָדְמָה זוֹ לְכֻלָּן, וְלֹא מְנָאָה כָּאן, אֶלָּא לְצָרֵף מִיתַת אַרְבָּעָה בְּנֵי עָרְפָה:
פסוק יט:אֶלְחָנָן. דָּוִד:
פסוק יט:בֶּן יַעְרֵי אֹרְגִים. שֶׁהָיוּ מִשְׁפַּחְתּוֹ אוֹרְגִים פָּרֹכֶת לַמִּקְדָּשׁ הַקָּרוּי יַעַר:
פסוק יט:כִּמְנוֹר אֹרְגִים. (תרגום:) ״כְּאַכְסָן דְּגַרְדָאִין״, הַקָּרוּי אינשובל״א בלע״ז, תָּבֹא אֲרִיגָה וְתַעֲמֹד כְּנֶגֶד אֲרִיגָה:
פסוק כ:אִישׁ מָדוֹן. כְּתַרְגּוּמוֹ: ״גְּבַר דְּמִשְׁחָן״. שֶׁאֵין עִקַּר הַתֵּבָה אֶלָּא מ״ם וְדָלֶ״ת, כְּמוֹ מ״שְּׁאוֹן״ (תהלים סה:ח), שִׁי״ן וְאָלֶ״ף: וּמ״הֲמוֹן״(בראשית יז:ד), הֵ״א וּמֵ״ם. וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים (דברי הימים א יא:כג) כְּתִיב: ״אִישׁ מִדָּה״, כְּלוֹמַר גָּבוֹהַּ מְאֹד, שֶׁאוֹמְדִין כַּמָּה מִדָּתוֹ:
פסוק כ:שֵׁשׁ וָשֵׁשׁ וְגוֹ׳. פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ בִּבְכוֹרוֹת (מה ב) שֶׁהֻצְרַךְ לוֹמַר עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע, שֶׁלֹּא תֹּאמַר אֶצְבְּעוֹת שְׁתֵּי יָדָיו אֵינָן אֶלָּא שֵׁשׁ, וְאֶצְבְּעוֹת רַגְלָיו אֵינָן אֶלָּא שֵׁשׁ, לְכָךְ נֶאֱמַר עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע, וְאִם כָּתַב עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע וְלֹא אָמַר שֵׁשׁ וָשֵׁשׁ, הָיִיתִי אוֹמֵר שִׁבְעָה בְּאַחַת, וַחֲמִשָּׁה בְּאַחַת, וּמַהוּ ׳מִסְפָּר׳, שֶׁכֻּלָּן הָיוּ נִסְפָּרוֹת בְּסֵדֶר הָאֶצְבָּעוֹת בְּגַב הַיָּד:
