פסוק א:וּלְאַבְשָׁלוֹם אָחוֹת יָפָה. שֶׁהָיְתָה בַּת אִמּוֹ:
פסוק ב:לְהִתְחַלּוֹת. עַד שֶׁנֶּחֱלָה:
פסוק ב:כִּי בְתוּלָה הִיא. צְנוּעָה בַּבַּיִת וְאֵינָהּ יוֹצֵאת לַחוּץ, לְפִיכָךְ וַיִּפָּלֵא בְּעֵינֵי אַמְנוֹן וְגוֹ׳, נִכְסֶה וְנֶעְלָם מִמֶּנּוּ מָה תּוֹאֲנָה יָכוֹל לְבַקֵּשׁ וְיִשְׁכַּב עִמָּהּ, כְּמוֹ (דברים יז:ח): ,כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ״, ״אֲרֵי יִתְכַּסֵּי מִמָּךְ״:
פסוק ג:אִישׁ חָכָם. לְרִשְׁעָה:
פסוק ד:דַּל. כָּחוּשׁ, כְּמוֹ (בראשית מא:יט): ״דַּלּוֹת וְרָעוֹת תֹּאַר״:
פסוק ה:אֶת הַבִּרְיָה. אֶת הַסְּעוּדָה:
פסוק ח:וַתְּלַבֵּב. וַתַּחֲלוֹט, סֹלֶת מֻרְבֶּכֶת בְּמַיִם רוֹתְחִין תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ בְּשֶׁמֶן:
פסוק ט:אֶת הַמַּשְׂרֵת. תַּרְגּוּם שֶׁל מַחֲבַת, מַסְרֵיתָא:
פסוק יג:כִּי לֹא יִמְנָעֵנִי מִמֶּךָּ. שֶׁמֻּתֶּרֶת אֲנִי לְךָ, לְפִי שֶׁנִּתְעַבְּרָה בִּי אִמִּי כְּשֶׁהִיא נָכְרִית יְפַת תֹּאַר, שֶׁלְּקָחָהּ דָּוִד בַּמִּלְחָמָה, וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּן אוֹ בַּת מִן שִׁפְחָה, אֵינוֹ בְּנוֹ לְכָל דָּבָר:
פסוק טו:וַיִּשְׂנָאֶהָ אַמְנוֹן. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (סנהדרין כא א): נִימָא נִקְשְׁרָה לוֹ, וַעֲשָׂאַתוּ כְּרוּת שָׁפְכָה:
פסוק טז:אַל אוֹדוֹת. אַל תַּעֲשֶׂה אוֹדוֹת הָרָעָה הַזֹּאת שֶׁל שִׁלּוּחַ, הַגְּדוֹלָה מִן הָאַחֶרֶת שֶׁעָשִׂיתָ עִמִּי וְעִנִּיתָנִי, וְעוֹד תּוֹסִיף רָעָה מִמֶּנָּה לְשַׁלְּחֵנִי:
פסוק כג:וַיִּהְיוּ גוֹזְזִים. וְדַרְכָּם הָיָה לַעֲשׂוֹת מִשְׁתֶּה בִּגְזוֹז צֹאנָם:
פסוק כו:וְלֹא יֵלֶךְ נָא אִתָּנוּ. וְאִם לֹא יָכוֹל אַתָּה לָלֶכֶת, יֵלֶךְ נָא עִמָּנוּ אַמְנוֹן:
פסוק לב:עַל פִּי אַבְשָׁלוֹם הָיְתָה שׂוּמָה. בְּצִוּוּיוֹ שֶׁל אַבְשָׁלוֹם הָיְתָה שִׂימָה זוֹ נִשֹּׁמֶת עַל עֲבָדָיו, לַהֲרוֹג אֶת אַמְנוֹן:
פסוק לט:וַתְּכַל דָּוִד. הֲרֵי זֶה מִקְרָא קָצָר, וַתְּכַל נֶפֶשׁ דָּוִד; וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וְחֲמִידַת נַפְשָׁא דְדָוִד״, כְּמוֹ (תהלים פד:ג): ״נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה״, לְשׁוֹן תַּאֲוָה:
פסוק לט:כִּי נִחַם עַל אַמְנוֹן. קִבֵּל תַּנְחוּמִין:
