פסוק ב:ויצר. מלשון צרה ודאוה:
פסוק ב:להתחלות. מלשון חולי:
פסוק ב:ויפלא. ענין מכוסה ומניעה, וכן (דברים יז ח): כי יפלא ממך דבר:
פסוק ד:דל. כחוש ורזה, כמו (בראשית מא יט): דלות ורעות:
פסוק ה:והתחל. מלשון חולי:
פסוק ה:לראותך. לבקר אותך, כמו (שמואל א יט טו): לראות את דוד:
פסוק ה:ותברני הבריה. ענין אכילה מועטת, כמו (לעיל יב יז): ולא ברה אתם:
פסוק ו:ותלבב לביבות. תרגם יונתן ותחלוט חליטתא. בדברי רבותינו ז״ל (פסחים ו): חלוט של בעלי בתים והמה נקראים על שם המעשה ששולקין אותם ברותחין:
פסוק ח:הבצק. העיסה, ואמר כן על שם סופו, כי אחר הלישה נקרא בצק, וכן (ישעיהו מד יט): אפיתי על גחליו לחם:
פסוק ט:המשרת. תרגום של מחבת, היא מסריתא:
פסוק ט:ותצוק. מלשון יציקה:
פסוק יב:תענני. מלשון עינוי:
פסוק יב:הנבלה. דבר גנאי וכעור:
פסוק יג:הנבלים. הפחותים ושפלים:
פסוק יז:ונעול. סגור במנעול:
פסוק יח:פסים. מרוקמת ברוחב פס יד, וכן (בראשית לז ג): ועשה לו כתונת פסים:
פסוק כ:האמינון. דרך המדברים להוסיף אותיות להקטין הדבר, וכן (דברים לב י): יצרנהו כאישון עינו, הנקרא כן על שם האיש הקטן הנראה בעין:
פסוק כ:החרישי. ענין שתיקה:
פסוק כ:ושוממה. הוי״ו יתירה, וכן (תהלים עו ז): ורכב וסוס:
פסוק כג:לשנתים ימים. לשתי שנים:
פסוק כג:עם אפרים. סמוך לנחלת אפרים, כמו (בראשית כה יא): עם באר לחי ראי:
פסוק כה:ויפרץ. ענין הפתוי ברבוי דברים, והוא הפוך מן (שם יט ג): ויפצר בם:
פסוק כט:פרדו. הוא הבא מן הסוס והחמור:
פסוק לד:הצופה. הוא העומד במקום גבוה להביט למרחוק:
פסוק לט:ותכל דוד. תחסר מלת נפש, ולזה אמר בלשון נקבה, שעל הנפש ידבר, כאלו אמר ותכל נפש דוד: