ודברך מלכנו אמת וקיים לעד
"אֲשֶׁר הָלְכוּ אֱ-לֹהִים לִפְדּוֹת לוֹ לְעָם וְלָשׂוּם לוֹ שֵׁם וְלַעֲשׂוֹת לָכֶם הַגְּדוּלָּה וְנֹרָאוֹת לְאַרְצֶךָ..." - דוד הבין שגאולת ישראל היא גם גאולה של שם שמים. כשישראל נגאלים השכינה נגאלת, זו לא רק גאולה שלנו, אנחנו לא דואגים רק לעצמנו - לכבוד שלנו ולארץ שלנו. "וַתְּכוֹנֵן לְךָ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְךָ לְעָם עַד עוֹלָם, וְאַתָּה ד' הָיִיתָ לָהֶם לֵא-לֹהִים. וְעַתָּה ד' אֱ-לֹהִים הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ עַל עַבְדְּךָ וְעַל בֵּיתוֹ הָקֵם עַד עוֹלָם וַעֲשֵׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ" - דוד מתפלל שנזכה לראות את דבר ד' מתקיים. איננו מבקשים מד' דברים חדשים, אנחנו מבקשים מד' שיקיים מה שאמר, שנזכה לראות את זה.
דוד מוסיף ואומר: "וְיִגְדַּל שִׁמְךָ עַד עוֹלָם לֵאמֹר ד' צְבָאוֹת אֱ-לֹהִים עַל יִשְׂרָאֵל" - איננו מבקשים למען שמנו, אלא למען שם ד', כדי להגדיל את שמו יתברך על כל העולם. "וּבֵית עַבְדְּךָ דָוִד יִהְיֶה נָכוֹן לְפָנֶיךָ" - תפילתי היא שנזכה אני ומשפחתי להיות משרתים של עם ישראל ושלך, "כִּי אַתָּה ד' צְבָאוֹת אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל גָּלִיתָה אֶת אֹזֶן עַבְדְּךָ לֵאמֹר בַּיִת אֶבְנֶה לָּךְ עַל כֵּן מָצָא עַבְדְּךָ אֶת לִבּוֹ לְהִתְפַּלֵּל אֵלֶיךָ אֶת הַתְּפִלָּה הַזֹּאת" - זה שנגשתי להתפלל, זה לא בגלל שאני יודע שמגיע לי להתפלל, אני יודע שאני לא ראוי לתפילה, אני יודע שאני לא ראוי לבנות בית לד', אבל אחרי שאתה ד' הבטחת, אני מרשה לעצמי להתפלל. "וְעַתָּה ד' אֱ-לֹהִים, אַתָּה הוּא הָאֱ-לֹהִים, וּדְבָרֶיךָ יִהְיוּ אֱמֶת" - זוהי הברכה שאנו מבקשים בראש השנה "ודברך מלכנו אמת וקיים לעד". "וְעַתָּה הוֹאֵל וּבָרֵךְ אֶת בֵּית עַבְדְּךָ לִהְיוֹת לְעוֹלָם לְפָנֶיךָ... וּמִבִּרְכָתְךָ יְבֹרַךְ בֵּית עַבְדְּךָ לְעוֹלָם".