פסוק א:וַה׳ הֵנִיחַ לוֹ. אָמַר, הֲרֵי נִתְקַיֵּם (דברים יב:י): ״וְהֵנִיחַ לָכֶם מִכָּל אֹיְבֵיכֶם וְגוֹ׳״, מַה כְּתִיב אַחֲרָיו, ״וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר וְגוֹ׳״, מֵעַתָּה עָלֵינוּ לִבְנוֹת בֵּית הַבְּחִירָה:
פסוק ד:וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא: אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְנָתָן, הָאָדָם הַזֶּה שֶׁאֲנִי מְשַׁלֶּחֲךָ אֶצְלוֹ, מָהִיר הוּא, שֶׁמָּא יִשְׂכּוֹר פּוֹעֲלִים וְנִמְצֵאתִי מַפְסִידוֹ, מַהֵר וֶאֱמוֹר לוֹ, לֹא אַתָּה תִבְנֶה הַבַּיִת. רַבִּי סִימוֹן אוֹמֵר: הָאָדָם הַזֶּה שֶׁאֲנִי מְשַׁלֶּחֲךָ אֶצְלוֹ, נַדְרָן הוּא, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלב:ב-ג): ״אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַה׳ נָדַר לַאֲבִיר יַעֲקֹב אִם אָבֹא בְּאֹהֶל בֵּיתִי״, שֶׁמָּא יֹאמַר אֵינִי אוֹכֵל וְאֵינִי שׁוֹתֶה עַד שֶׁאֶעֱשֶׂה כָּךְ, וְנִמְצֵאתִי מַפְסִידוֹ (ילקוט שמעוני רמז קמג):
פסוק ו:בְּאֹהֶל וּבְמִשְׁכָּן. מִשְׁכַּן שִׁילֹה לֹא הָיְתָה בּוֹ תִּקְרָה, אֶלָּא בַּיִת שֶׁל אֲבָנִים מִלְּמַטָּן, וִירִיעוֹת מִלְמַעְלָן:
פסוק ז:הֲדָבָר דִּבַּרְתִּי. לְשׁוֹן תְּמִיהָ הוּא, לְכָךְ הוּא נָקוּד ה״א חֲטַף פַּתַּ״ח, וְהַדָּלֶ״ת רָפֵי:
פסוק ח:מִן הַנָּוֶה. דִּיר הָרוֹעִים, כְּמוֹ (צפניה ב:ו): ״נְוֹת כְּרוֹת רוֹעִים״:
פסוק ט:כְּשֵׁם הַגְּדוֹלִים. זֶהוּ שֶׁאוֹמְרִים מָגֵן דָּוִד:
פסוק ט:וָאַכְרִיתָה אֶת כָּל אֹיְבֶיךָ. וּלְכָךְ עָלָה עַל לִבְּךָ לִבְנוֹת הַבַּיִת, כְּמָה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה:
פסוק י:וְשַׂמְתִּי מָקוֹם. עוֹד אֲנִי חָפֵץ לְהַשְׁקִיט, שֶׁיְּהֵא שָׁקֵט וְשָׁלֵו אֶת עַמִּי בִּימֵי בְּנֶךָ:
פסוק יא:וּלְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוִּיתִי. מְחֻבָּר עַל הָעֶלְיוֹן, וְלֹא יוֹסִיפוּ לְעַנּוֹתוֹ כַּאֲשֶׁר בָּרִאשׁוֹנָה קֹדֶם הַשּׁוֹפְטִים, וְכַאֲשֶׁר עָשׂוּ מִימֵי הַשּׁוֹפְטִים עַד כָּאן:
פסוק יא:וַהֲנִיחֹתִי לְךָ. יוֹתֵר וְיוֹתֵר, עַד שֶׁתָּנוּחַ מִכָּל אוֹיְבֶיךָ:
פסוק יא:וְהִגִּיד לְךָ ה׳. הַיּוֹם עַל יָדִי, כִּי בַיִת יַעֲשֶׂה לְּךָ לְהוֹשִׁיב בִּנְךָ עַל כִּסְאֲךָ, וְיִתְקַיֵּם לְךָ בֵּית הַמַּלְכוּת, וְהוּא יִבְנֶה הַבַּיִת:
פסוק יד:בְּשֵׁבֶט אֲנָשִׁים. זֶה הֲדַד וְרָזוֹן בֶּן אֶלְיָדָע:
פסוק יד:וּבְנִגְעֵי בְּנֵי אָדָם. זֶה אַשְׁמְדַאי, שֶׁדָּחָהוּ מִמַּלְכוּתוֹ, וְהַשֵּׁדִים בְּנֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן הֵם, שֶׁכָּל מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה שֶׁפֵּרַשׁ אָדָם מֵאִשְׁתּוֹ בְּמוֹת הֶבֶל, הָיוּ הָרוּחוֹת מִתְיַחֲמוֹת וְיוֹלְדוֹת הֵימֶנּוּ (ילקוט שמעוני רמז קמו):
פסוק יח:וַיֵּשֶׁב לִפְנֵי ה׳. לִפְנֵי הָאָרוֹן:
פסוק יח:עַד הֲלֹם. שֶׁהִמְלַכְתַּנִי:
פסוק יט:גַּם אֶל בֵּית עַבְדְּךָ. לְהַמְלִיךְ אֶת בְּנִי אַחֲרַי:
פסוק יט:וְזֹאת תּוֹרַת הָאָדָם. בִּתְמִיהָ, רָאוּי לְהִתְבַּשֵּׂר כֵּן לְבָשָׂר וָדָם. דָּבָר אַחֵר: עָשִׂיתָ לִי כְּמוֹ שֶׁעָשִׂיתָ לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁהֶרְאֵיתָ לוֹ דּוֹרוֹת הָעֲתִידִים לָצֵאת מִמֶּנּוּ:
פסוק כ:וּמַה יּוֹסִיף דָּוִד עוֹד לְדַבֵּר אֵלֶיךָ. מַה אֶשְׁאַל עוֹד:
פסוק כ:אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת עַבְדְּךָ. נָתַתָּ לִי כָּל צְרָכַי, כְּמוֹ (משלי יב:י): ״יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ״:
פסוק כא:בַּעֲבוּר דְּבָרְךָ. לְהָקִים מַה שֶּׁאָמַרְתָּ לִשְׁמוּאֵל, לְהַמְלִיכֵנִי:
פסוק כא:וּכְלִבְּךָ. רְצוֹנְךָ הוּא, וְלֹא שֶׁאֲנִי כְּדַאי:
פסוק כא:לְהוֹדִיעַ אֶת עַבְדְּךָ. הַבְּשׂוֹרָה שֶׁבִּשַּׂרְתַּנִי:
פסוק כג:אֲשֶׁר הָלְכוּ אֱלֹהִים. מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ז:א): ״נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה״, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״דְּאָזְלוּ שְׁלוּחִין מִן קֳדָם ה׳״:
פסוק כג:לִפְדּוֹת לוֹ לְעָם. כָּךְ אָמְרוּ הַשְּׁלוּחִים לְיִשְׂרָאֵל: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁלָחָנוּ לִפְדּוֹת לוֹ לְעָם, וְלָשׂוּם לוֹ שֵׁם, וְלַעֲשׂוֹת לָכֶם הַגְּדֻלָּה:
פסוק כג:וְנוֹרָאוֹת. עָשִׂיתָ לְאַרְצְךָ לְאַחַר שֶׁיָּצְאוּ מִשָּׁם, וּמָה הֵם הַנּוֹרָאוֹת, מִפְּנֵי עַמְּךָ, לְגָרֵשׁ עַמִּים וֵאלֹהֵיהֶם, וּמִקְרָא זֶה חָסֵר ׳לְגָרֵשׁ׳, וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים (דברי הימים א יז:כא) פֵּרְשׁוֹ: ״לְגָרֵשׁ מִפְּנֵי עַמְּךָ אֲשֶׁר פָּדִיתָ מִמִּצְרַיִם גּוֹיִם וֵאלֹהָיו״, וְאֵינוֹ חִסָּרוֹן, כִּי מִמַּשְׁמָע שֶׁנֶּאֱמַר מִפְּנֵי עַמְּךָ גּוֹיִם, אָנוּ שׁוֹמְעִין לְשׁוֹן טְרוּדִין וְגֵרוּשִׁין:
פסוק כח:אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים. שַׁלִּיט, וְיֵשׁ בְּיָדְךָ יְכֹלֶת לְקַיֵּם:
