מלכות ישראל עתידה להחיות את העולם כולו
מלכות דוד היא אבן הפינה של מלכות ישראל ומשמשת דוגמא ומופת למלכות הראויה על-פי יעודה של תורת ד'. יעוד זה, שקובע את עם ישראל כנקודת המרכז שממנה יוצא האור לעולם, עתיד לבטל את כל הרע שחלחל לאנושות ולהוויה מאז חטא אדם הראשון. רמז לכך נמצא בדברי הקדמונים(מגלה עמוקות בשם הזוהר הקדוש) הדנים ביחס לתיקון העולם ב'ראשי התיבות' של המילה 'אדם' - אד"ם - אברהם דוד משה. כלומר שלמות האדם-האנושות עומדת על שלושה עמודים: אברהם אבינו - השורש של עם הקודש, משה רבנו - המעביר את הנשמה הא-להית בדמות תורת חיים הבאה משמים לישראל, ודוד המלך - הכוח המוציא לפועל את ישראל ואת התורה בתוך העולם הגדול בכל מדרגות יצוריו.
ייעודה של מלכות ישראל מקביל לייעודו של אדם הראשון:
אדם הראשון נצטווה לבחור בטוב ולהימנע מכל קרבה אל הרע, גם אם הרע מכוסה במעטה של טוב(עץ הדעת טוב ורע). זהו עניינו של עץ הדעת שהיה טוב ורע ביחד.
"עץ החיים", שהיה בגן עדן, מסמל את בית המקדש, בו שורה השכינה באמצעות ארון הברית והלוחות. בית המקדש הוא מקור החיים לעולם כולו, כנאמר בתהלים: "כִּי שָׁם צִוָּה ד' אֶת הַבְּרָכָה חַיִּים עַד הָעוֹלָם"(קלג ג; וראה זכריה יד ח ויואל ד יח).
הנחש, המושך ל"עץ הדעת טוב ורע", מסמל את עם עמלק, שממנו תוססים רעלים ההורסים את האנושות בין בערכיה הרוחניים ובין בערכיה החברתיים(מלחמות וכדו'. עיין בגבורות ד' למהר"ל, שם מבואר כי הנחש בצורתו הוא מעוקל, ולא לחינם אותיות 'מעקל' הן אותיות 'עמלק').
דימויים אלו רומזים לתפקידים המוטלים על מלך ישראל, כמובא בגמרא: "שלוש מצוות נצטוו ישראל בכניסתם לארץ: להעמיד להם מלך, להכרית זרעו של עמלק ולבנות את בית הבחירה"(סנהדרין כ:). כניסתם של ישראל לארץ מגלה את שלמות האומה ואת יכולתה להגיע לייעודה הא-להי. ישראל ממלאים את תפקיד האדם, כאמור בספר יחזקאל "וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם"(יחזקאל לד לא). הופעתם בשלמות אחת, מתגבשת על-ידי המלך, שבאישיותו מתחברת האומה כולה. לפי זה המלכת מלך על ישראל היא החזרת קומת האדם למצבה הבריא לפני החטא. המלחמה בעמלק, יש בה משום הכנעת הנחש וביטול חטא 'עץ הדעת'. בנין בית המקדש הוא החזרת 'עץ החיים' לעולמנו, ועל-ידי הקירבה אליו בטל עונש המוות מן העולם ומִתקן העולם מקללתו.
מכאן, שענין המלכות בישראל, איננו נעצר בגבול ישראל, עניינו להחיות את העולם כולו ממעיין החיים הישראלי, ולבער את סעיפי הרע לכל מדרגותיהם. משהעלה דוד את ארון ד' לירושלים בפרק הקו, וזכה לאחד את ישראל תחת שבט מלכותו, דימה לחשוב, שהגיעה השעה שבה ישראל יושבים בטח, וניתן לייחל לבנין הקבע של בית המקדש.
נתן הנביא נשלח בפרקנו להודיע לדוד בדבר ד' כי טרם הגיע הזמן. גם העולם וגם ישראל אינם בשלים לכך, ועל כן יש לכוון את המרץ ואת הכוחות למטרה השניה - ביטחונם של ישראל מכל אויביהם מסביב, והעמקת הבסיס האיתן להמשך הגיבוש המלכותי, כך שבדור הבא אפשר יהיה לבנות את בית ד'.