דוד עבד ד'
נתן הנביא מסר לדוד את דבר ד': "כֹּה אָמַר ד' צְבָאוֹת, אֲנִי לְקַחְתִּיךָ מִן הַנָּוֶה מֵאַחַר הַצֹּאן לִהְיוֹת נָגִיד עַל עַמִּי עַל יִשְׂרָאֵל" - אני לקחתי אותך מן הצאן והעליתי אותך אל בית המלכות, היית יהודי פשוט, ואני מכיר היטב את הדרך הארוכה שעשית. בין פרקי התהלים ישנם פרקים שנאמרו על-ידי דוד עוד כשהיה רועה. כבר בהם ניתן לראות את ענוותנותו וצדקותו של דוד - "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ, חֶרְפַּת אָדָם וּבְזוּי עָם"(תהלים כב ז). גם לאחר שעלה דוד לגדולה והגיע למלכות הוא נשאר שלם בענוותנותו. אמנם לעיני הגויים הוא התגלה בשיא כוחו, שמה אין מקום לויתור ואין מקום לבריחה מן הכבוד, אך לעיני ד' הוא "תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ". המשיך ד' ואמר: כשם שהייתי אתך וליוויתי אותך עד עתה, כך אמשיך ללוותך ביתר שאת למען עם ישראל - "וָאֶהְיֶה עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר הָלַכְתָּ וָאַכְרִתָה אֶת כָּל אֹיְבֶיךָ מִפָּנֶיךָ וְעָשִׂתִי לְךָ שֵׁם גָּדוֹל כְּשֵׁם הַגְּדֹלִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ"(שמואל ב ז ט).
מעטים הם האנשים בתנ"ך שד' קורא להם "עבדי". בכינוי מיוחד זה זכו האבות אברהם יצחק ויעקב(אברהם - בראשית כו כד; יצחק - תהלים סט לז; יעקב - ישעיה מא ח; שם מד א-ב ושם מה ד; ירמיה ל י ופעמים רבות בספר יחזקאל). גם משה רבנו(במדבר יב ז-ח; יהושע א ב ו-ז) זכה לכינוי זה. והנה כאן זוכה גם דוד המלך לכינוי מיוחד זה(שמואל ב ז ה-ח ופעמים רבות בספר מלכים, בספר ירמיה ובספר יחזקאל). דוד זכה לעלות למדרגתם של האבות הקדושים - אברהם, יצחק ויעקב - ולמדרגתו של משה רבנו, גדול הנביאים, הוא זכה להיות אחד מהעמודים של העולם, של כל הדורות.