פסוק א:רָחַב פִּי עַל אוֹיְבַי. עַל פְּנִינָה:
פסוק ב:וְאֵין צוּר כֵּאלֹהֵינוּ. אֵין צַיָּר כֵּאלֹהֵינוּ, הַצָּר צוּרָה בְּתוֹךְ צוּרָה:
פסוק ג:אַל תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ. כָּל גַּסֵּי הָרוּחַ אֲשֶׁר שָׁעְתָם מַצְלַחַת, וּבִשְׁבִיל פְּנִינָה שֶׁהָיְתָה מִתְגָּאָה עָלֶיהָ הִיא מְדַבֶּרֶת, לְפִי פְּשׁוּטוֹ וּלְפִי דְרָשׁוֹ, כְּתַרְגּוּמוֹ שֶׁתִּרְגֵּם יוֹנָתָן:
פסוק ג:עָתָק. דָּבָר חָזָק. דָּבָר אַחֵר: לְשׁוֹן סָרָה, כְּמוֹ ״וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה״ (בראשית יב:ח), יֵצֵא דְּבַר סָרָה מִפִּיכֶם:
פסוק ג:כִּי אֵל דֵּעוֹת ה׳. יוֹדֵעַ מַה שֶׁבִּלְבַבְכֶם:
פסוק ג:וְלוֹ נִתְכְּנוּ עֲלִילוֹת. כָּל מַעֲשֵׂי הָאָדָם נִמְנִין לְפָנָיו:
פסוק ג:נִתְכְּנוּ. לְשׁוֹן מִנְיָן, כְּמוֹ ״וְתֹכֶן לְבֵנִים תִּתֵּנוּ״ (שמות ה:יח):
פסוק ד:קֶשֶׁת גִּבּוֹרִים חַתִּים וְגוֹ׳. כָּךְ אוּמָּנוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מַתִּישׁ אֶת הַגִּבּוֹרִים וּמְחַזֵּק אֶת הַחַלָּשִׁים, מַשְׂבִּיעַ אֶת הָרְעֵבִים וּמַרְעִיב אֶת הַשְּׂבֵעִים:
פסוק ה:שְׂבֵעִים בַּלֶּחֶם. וְלֹא צְרִיכִים לִהְיוֹת נִשְׂכָּרִים לְשׁוּם מְלָאכָה, מַרְעִיבָם, וְנִשְׂכָּרוּ בַּלֶּחֶם פַּרְנָסָתָם:
פסוק ה:וּרְעֵבִים. שֶׁהָיוּ טוֹרְחִים וִיגֵעִים עַל מְזוֹנוֹת:
פסוק ה:חָדֵלוּ. מִטָּרְחָם:
פסוק ה:עַד עֲקָרָה יָלְדָה שִׁבְעָה וְרַבַּת בָּנִים וְגוֹ׳. וּבְעוֹד שֶׁהָעֲקָרָה יוֹלֶדֶת שִׁבְעָה בָנִים, רַבַּת בָּנִים אֻמְלָלָה וְקוֹבֶרֶת בָּנֶיהָ. חַנָּה יָלְדָה שִׁבְעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ב:כא) ״כִּי פָקַד ה׳ אֶת חַנָּה וַתַּהַר וַתֵּלֶד שְׁלֹשָׁה בָנִים וּשְׁתֵּי בָנוֹת״, וּכְשֶׁחַנָּה יוֹלֶדֶת אֶחָד, פְּנִינָה קוֹבֶרֶת שְׁנַיִם, וַעֲשָׂרָה בָנִים הָיוּ לָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א א:ח): ״הֲלֹא אָנֹכִי טוֹב לָךְ מֵעֲשָׂרָה בָּנִים״, שֶׁל פְּנִינָה, כְּשֶׁיָּלְדָה חַנָּה אַרְבָּעָה, קָבְרָה פְּנִינָה שְׁמוֹנָה, וּכְשֶׁנִּתְעַבְּרָה וְיָלְדָה וָלָד חֲמִישִׁי, נִשְׁתַּטְּחָה פְּנִינָה לְרַגְלֶיהָ וּבִקְּשָׁה רַחֲמִים וְחָיוּ וְנִקְרְאוּ עַל שְׁמָהּ, אֵלּוּ דִּבְרֵי רַבִּי נְחֶמְיָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּנֵי בָנִים הֲרֵי הֵן כְּבָנִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: שִׁבְעָה, בְּגִימַטְרִיָּא כְּמִנְיַן שְׁמוּאֵל:
פסוק ט:חֲסִידָו. חֲסִידוֹ כְּתִיב, חֲסִידָיו קְרִי, בֵּין יָחִיד בֵּין רַבִּים, וְכֵן ״יֵחַתּוּ מְרִיבָיו״ (פסוק י), מְרִיבוֹ, בֵּין יָחִיד בֵּין רַבִּים:
פסוק י:עָלָיו בַשָּׁמַיִם יַרְעֵם. עָלוּ כְּתִיב, אֲפִלּוּ עָלוּ בַשָּׁמַיִם, מַרְעִים עֲלֵיהֶם וּמוֹרִידָם:
פסוק י:יָדִין אַפְסֵי אָרֶץ. שׁוֹפְטָן וּמְיַסְּרָן, יושטיצי״א בְּלַעַ״ז:
פסוק יא:הָיָה מְשָׁרֵת אֶת ה׳ אֶת פְּנֵי עֵלִי. מִכָּאן לַמְּשַׁמֵּשׁ פְּנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, כִּמְשַׁמֵּשׁ פְּנֵי הַשְּׁכִינָה:
פסוק יג:וּמִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים. הֵם קָבְעוּ לָהֶם חֹק זֶה, וְלָהֶם לֹא הָיָה לְנַחֲלָה כִּי אִם חָזֶה וָשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים:
פסוק יד:בַּקַּלַּחַת. יוֹרָה:
פסוק יד:בַפָּרוּר. מַחֲבַת:
פסוק יז:כִּי נִאֲצוּ. לְשׁוֹן בִּזָּיוֹן:
פסוק יח:נַעַר חָגוּר אֵפוֹד בָּד. (תרגום:) ״כַּרְדּוּט דְּבוּץ״, וְהוּא לְשׁוֹן מְעִיל, שֶׁהֲרֵי תִּרְגֵּם יוֹנָתָן, (שמואל ב יג:יח): מְעִילֵי דְּ״כִּי כֵן תִּלְבַּשְׁנָה בְנוֹת הַמֶּלֶךְ הַבְּתוּלוֹת מְעִילִים״, (שמואל ב יג:יח): ״כַּרְדּוּטִין״:
פסוק יט:וּמְעִיל קָטָן תַּעֲשֶׂה לוֹ אִמּוֹ. מִשָּׁנָה לְשָׁנָה:
פסוק כ:וּבֵרַךְ עֵלִי. לְשׁוֹן הוֹוֶה הוּא, מְבָרְכוֹ הָיָה בְּכָל שָׁנָה:
פסוק כ:תַּחַת הַשְּׁאֵלָה אֲשֶׁר שָׁאַל. לוֹ בֵּן, וְאָמַר לוֹ יָשִׂים ה׳ לְךָ זֶרַע וְגוֹ׳, יְהִי רָצוֹן שֶׁכָּל בָּנִים שֶׁיִּהְיוּ לְךָ, יִהְיוּ מִן הַצַּדֶּקֶת הַזּוֹ, וַהֲרֵי זֶה מִקְרָא מְסֹרָס:
פסוק כב:אֲשֶׁר יִשְׁכְּבוּן. כְּמַשְׁמָעוֹ וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (יומא ט ב): מִתּוֹךְ שֶׁשָּׁהוּ אֶת קִנֵּיהֶן, וְהֵם הָיוּ מַמְתִּינוֹת עַד שֶׁתִּרְאֶןָ קִנֵּיהֶן קְרֵבִין, מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ שְׁכָבוּם:
פסוק כד:אֲשֶׁר אָנֹכִי שׁוֹמֵעַ מַעֲבִירִים עַם ה׳. שְׁמוּעָה שֶׁעַם ה׳ מַעֲבִירִים עֲלֵיכֶם, לְשׁוֹן ״וַיַּעֲבִירוּ קוֹל בַּמַּחֲנֶה״ (שמות לו:ו): מוֹצִיאִים עֲלֵיכֶם קוֹל שְׁמוּעָה לֹא טוֹבָה:
פסוק כה:וּפִלְלוֹ. לְשׁוֹן מִשְׁפָּט, כְּמוֹ ״וְנָתַן בִּפְלִילִים״ (שמות כא:כב):
פסוק כה:אֱלֹהִים. דַּיָּן:
פסוק כה:כִּי חָפֵץ ה׳ לַהֲמִיתָם. שֶׁכְּבָר נֶחְתַּם גְּזַר דִּין, אֲבָל קוֹדֶם שֶׁנֶּחְתַּם גְּזַר דִּין, נֶאֱמַר (יחזקאל יח:לב): ״כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת״:
פסוק כז:וַיָּבֹא אִישׁ אֱלֹהִים. זֶה אֶלְקָנָה:
פסוק כז:הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי אֶל בֵּית אָבִיךָ. מִכָּאן שֶׁנִּתְנַבֵּא אַהֲרֹן בְּמִצְרַיִם, וּמַה הִיא הַנְּבוּאָה, הוּא שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כ:ז): ״וָאוֹמַר אֲלֵיהֶם אִישׁ שִׁקּוּצֵי עֵינָיו הַשְׁלִיכוּ וּבְגִלּוּלֵי מִצְרַיִם אַל תִּטַּמָּאוּ״:
פסוק כז:הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי. הֲיְדַעְתֶּם כִּי הַטּוֹבָה הַזֹּאת וְהַגְּדֻלָּה הַזֹּאת נָתַתִּי לְאַהֲרֹן:
פסוק כט:אֲשֶׁר צִוִּיתִי מָעוֹן. אֲשֶׁר צִוִּיתִי בִּמְעוֹנִי:
פסוק כט:לְהַבְרִיאֲכֶם מֵרֵאשִׁית וְגוֹ׳. הֲרֵי זֶה מִקְרָא מְסֹרָס, וַתְּכַבֵּד אֶת בָּנֶיךָ מִמֶּנִּי לְעַמִּי, לְעֵינֵי עַמִּי כִּבַּדְתָּ אֶת בָּנֶיךָ מִמֶּנִּי, וּמַהוּ הַכָּבוֹד, לְהַבְרִיאֲכֶם מֵרֵאשִׁית כָּל מִנְחַת יִשְׂרָאֵל, קָדְמָה סְעוּדַתְכֶם לִסְעוּדָתִי, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל פסוק טו): ״גַּם בְּטֶרֶם יַקְטִירוּן אֶת הַחֵלֶב וְגוֹ׳״:
פסוק כט:לְהַבְרִיאֲכֶם. לְשׁוֹן סְעוּדָה, כְּמוֹ ״תָּבֹא נָא תָמָר אֲחוֹתִי וְתַבְרֵנִי לָחֶם״ (שמואל ב יג:ה):
פסוק כט:לְעַמִּי. מוּסָב עַל וַתְּכַבֵּד אֶת בָּנֶיךָ מִמֶּנִּי, הֶרְאֵיתֶם לְעַמִּי שֶׁאַתֶּם נִכְבָּדִים מִמֶּנִּי, וּבַמֶּה הֶרְאֵיתֶם,לְהַבְרִיאֲכֶם מֵרֵאשִׁית מִנְחָתִי׳:
פסוק ל:אָמוֹר אָמַרְתִּי. שְׁנֵי פְעָמִים פָּסַקְתִּי גְדֻלָּה לִבְנֵי אִיתָמָר, בִּבְנֵי גֵרְשׁוֹן וּבִבְנֵי מְרָרִי נֶאֱמַר (במדבר ד:כח), ״בְּיַד אִיתָמָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן״, וְעֵלִי מִבְּנֵי אִיתָמָר הָיָה, זוֹ רָאִיתִי בְּמִדְרַשׁ שְׁמוּאֵל. וְלָשׁוֹן הָגוּן מִזֶּה שָׁמַעְתִּי: אָמוֹר אָמַרְתִּי בֵּיתְךָ וּבֵית אָבִיךָ וְגוֹ׳; מִתְּחִלָּה נָתַתִּי כְהוּנָה גְדוֹלָה לְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כ:כו): ״וְהַפְשֵׁט אֶת אַהֲרֹן אֶת בְּגָדָיו וְגוֹ׳״, וּבִימֵי פִּלֶגֶשׁ שֶׁפָּקְרוּ יִשְׂרָאֵל בְּרֹב הַמִּצְוֹת, וּמִי גָרַם לָהֶם, פִּנְחָס וְכַיּוֹצֵא בוֹ, שֶׁהָיָה לָהֶם לְסַבֵּב מֵעִיר אֶל עִיר וּלְהוֹכִיחָם, נָטַלְתִּי הַכְּהוּנָה גְדוֹלָה מֵהֶם וּנְתַתִּיהָ לְךָ, שֶׁמִּבְּנֵי אִיתָמָר אַתָּה, וְאָמַרְתִּי יִתְהַלְּכוּ לְפָנַי עַד עוֹלָם, שֶׁכְּשֶׁפּוֹסְקִין לוֹ גְדֻלָּה לְאָדָם, פּוֹסְקִין לוֹ וּלְדוֹרוֹתָיו עַד עוֹלָם:
פסוק ל:כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד. אֶת בְּנֵי פִנְחָס, שֶׁכִּבֵּד אוֹתִי בְּשִׁטִּים (במדבר כה:יא), וְכֵן הָיְתָה בִּימֵי שְׁלֹמֹה, כְּשֶׁנִּבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, (מלכים א ב:כז): ״וַיְגָרֶשׁ שְׁלֹמֹה אֶת אֶבְיָתָר מִהְיוֹת כֹּהֵן לַה׳ כִּדְבַר ה׳ אֲשֶׁר דִּבֶּר עַל בֵּית עֵלִי״, וְנַעֲשָׂה צָדוֹק כֹּהֵן גָּדוֹל תַּחְתָּיו, שֶׁהָיָה מִבְּנֵי פִנְחָס, שֶׁכֵּן נִתְיַחֲסוּ בְדִבְרֵי הַיָּמִים (א ו:לח):
פסוק ל:וּבֹזַי יֵקָלּוּ. מֵאֲלֵיהֶם, מִשֶּׁאֶסְתַּלֵּק מֵהֶם:
פסוק לא:וְגָדַעְתִּי אֶת זְרֹעֲךָ. הַחוֹזֶק שֶׁיֵּשׁ לָכֶם בְּבֵיתִי, שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים וְאִם לֹא לָקַחְתִּי בְחָזְקָה:
פסוק לב:וְהִבַּטְתָּ צַר מָעוֹן. וְרָאִיתָ צָרָתְךָ בְּצִדְּךָ בְּתוֹךְ מְעוֹנִי, כְּאִשָּׁה הָרוֹאָה צָרָתָהּ עִמָּהּ בַּבַּיִת:
פסוק לב:בְּכָל אֲשֶׁר יֵיטִיב אֶת יִשְׂרָאֵל. כְּשֶׁיִּבָּנֶה בֵּית עוֹלָמִים בִּימֵי שְׁלֹמֹה, וְתְהֵא טוֹבָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שְׁלֵמָה, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם (מלכים א ח:נו): ״לֹא נָפַל דָּבָר אֶחָד מִכָּל דְּבָרוֹ הַטּוֹב״, (מלכים א ה:א) ״יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל רַבִּים כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם וְגוֹ׳״. (מלכים א ה:ה) ״וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְאִישׁ תַּחַת תְּאֵנָתוֹ כָּל יְמֵי שְׁלֹמֹה״:
פסוק לב:וְלֹא יִהְיֶה זָקֵן בְּבֵיתֶךָ. מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, אַתֶּם אֲכַלְתֶּם קָדָשִׁים לִפְנֵי זְמַנָּן, בְּטֶרֶם יַקְטִירוּן אֶת הַחֵלֶב, אַף אַתֶּם תְּמוּתוּן בְּלֹא זְמַן:
פסוק לג:וְלַאֲדִיב. כְּמוֹ וּלְדַאִיב:
פסוק לג:יָמוּתוּ אֲנָשִׁים. בַּחוּרִים, אֵינוֹ דוֹמֶה אֶבְלוֹ שֶׁל בָּחוּר, לְאֶבְלוֹ שֶׁל תִּינוֹק:
פסוק לד:וְזֶה לְךָ הָאוֹת. שֶׁיִּתְקַיֵּם הַדָּבָר, בְּיוֹם אֶחָד יָמוּתוּ שְׁנֵי בָנֶיךָ, וְהִיא תִּהְיֶה לְךָ אוֹת שֶׁיִּתְקַיֵּם כָּל הַפּוּרְעָנוּת שֶׁנֶּאֱמַר לְךָ, וְהִבַּטְתָּ צָר מָעוֹן, וְכָל מַרְבִּית בֵּיתְךָ יָמוּתוּ אֲנָשִׁים:
פסוק לה:כֹּהֵן נֶאֱמָן. הוּא צָדוֹק:
פסוק לו:לַאֲגוֹרַת כָּסֶף. בִּשְׁבִיל לְהִשְׂתַּכֵּר מָעָה כֶּסֶף:
פסוק לו:לַאֲגוֹרַת כָּסֶף. הוּא מִמִּשְׁקָלוֹת: ״עֶשְׂרִים גֵּרָה״ (שמואל ל:יג):
פסוק לו:סְפָחֵנִי. אָסְפֵנִי:
