פסוק א:וַיְהִי מִיָּמִים, כעבור ימים רַבִּים אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֵנִיחַ ה' לְיִשְׂרָאֵל מִכָּל אֹיְבֵיהֶם מִסָּבִיב, וִיהוֹשֻׁעַ זָקֵן בָּא בַּיָּמִים. מן ההמשך עולה שיהושע היה כבר בן למעלה ממאה שנה, ושעברו שנים רבות מאז כיבוש הארץ.
פסוק ב:וַיִּקְרָא יְהוֹשֻׁעַ לְכָל יִשְׂרָאֵל, לִזְקֵנָיו וּלְרָאשָׁיו וּלְשֹׁפְטָיו וּלְשֹׁטְרָיו. הוא כינס בעיקר את ההנהגה, ודרכה השמיע את דברו לכלל העם, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: אֲנִי זָקַנְתִּי, בָּאתִי בַּיָּמִים.
פסוק ג:וְאַתֶּם רְאִיתֶם אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהֵיכֶם לְכָל הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִפְּנֵיכֶם, כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא הַנִּלְחָם לָכֶם. אתם עצמכם ראיתם את יד ה' שליוותה אתכם להושיעכם בכל דרכיכם.
פסוק ד:רְאוּ, הִפַּלְתִּי לָכֶם אֶת הַגּוֹיִם הַנִּשְׁאָרִים הָאֵלֶּה בְּנַחֲלָה שחולקה לְשִׁבְטֵיכֶם, מִן הַיַּרְדֵּן – וראו גם את כָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִכְרַתִּי – וְעד הַיָּם הַגָּדוֹל מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ, הים המערבי, הים התיכון.
פסוק ה:וַה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא יֶהְדֳּפֵם מִפְּנֵיכֶם, וְהוֹרִישׁ אֹתָם מִלִּפְנֵיכֶם, וִירִשְׁתֶּם אֶת כל אותם תחומים ומובלעות שעדיין הכנענים יושבים בהם באַרְצָם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֱלֹהֵיכֶם לָכֶם.
פסוק ו:וַחֲזַקְתֶּם מְאֹד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת אֵת כָּל הַכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה, לְבִלְתִּי סוּר מִמֶּנּוּ יָמִין וּשְׂמֹאול.
פסוק ז:ראשית כול הישמרו לְבִלְתִּי בוֹא, אל תתבוללו בַּגּוֹיִם הָאֵלֶּה, הַנִּשְׁאָרִים הָאֵלֶּה, שאין להם חשיבות, שאִתְּכֶם. וּבְשֵׁם אֱלֹהֵיהֶם לֹא תַזְכִּירוּ, וְלֹא תַשְׁבִּיעוּ אותם בשמות האלילים, וְכל שכן שלֹא תַעַבְדוּם וְלֹא תִשְׁתַּחֲווּ לָהֶם.
פסוק ח:כִּי אִם בַּה' אֱלֹהֵיכֶם תִּדְבָּקוּ, כַּאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם עַד הַיּוֹם הַזֶּה,
פסוק ט:ובשכר זה – וַיּוֹרֶשׁ ה' מִפְּנֵיכֶם גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצוּמִים. וְאַתֶּם, לֹא עָמַד אִישׁ בִּפְנֵיכֶם, לא נוצחתם במלחמותיכם עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
פסוק י:אִישׁ אֶחָד מִכֶּם יִרְדָּף אָלֶף, כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא הַנִּלְחָם לָכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם.
פסוק יא:ולכן, וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם,
פסוק יב:כִּי אִם שׁוֹב תָּשׁוּבוּ, תעזבו את אהבת ה' ואת הדרך הטובה וּדְבַקְתֶּם בְּיֶתֶר הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה, הַנִּשְׁאָרִים הָאֵלֶּה אִתְּכֶם, וְהִתְחַתַּנְתֶּם בָּהֶם וּבָאתֶם בָּהֶם, וְהֵם בָּכֶם. אתם תתערו בתוכם, והם בתוככם.
פסוק יג:יָדוֹעַ תֵּדְעוּ כִּי לֹא יוֹסִיף ה' אֱלֹהֵיכֶם לְהוֹרִישׁ אֶת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִלִּפְנֵיכֶם, וְהָיוּ לָכֶם לְפַח, למכשול וּלְמוֹקֵשׁ וּלְשֹׁטֵט, להסתובב, או: להכאת שוט, מקל או קוץ בְּצִדֵּיכֶם. תהיה להם נוכחות בזויה בשוליכם, או: הם יארבו לכם להכשילכם, וְלִצְנִנִים, לקוצים הפוגעים ומעוורים בְּעֵינֵיכֶם, עַד אֲבָדְכֶם מֵעַל הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה הַזֹּאת אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם ה' אֱלֹהֵיכֶם. אינכם רשאים ואינכם יכולים להתערב בגויים לעולם. אם לא תורישו אותם, הם ימשיכו לשנוא אתכם תמיד, ואתם תאבדו את החן ואת החסד בעיני ה'.
פסוק יד:וְהִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ הַיּוֹם ממש, או: בזמן הקרוב בְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ, בדרך שהולכים בה כל החיים בארץ – למות, וִידַעְתֶּם בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם כִּי לֹא נָפַל, חסר דָּבָר אֶחָד מִכֹּל הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֱלֹהֵיכֶם עֲלֵיכֶם, הַכֹּל – כל הנסים והתשועה, הסיוע והכיבוש – בָּאוּ לָכֶם. לֹא נָפַל מִמֶּנּוּ דָּבָר אֶחָד.
פסוק טו:וְהָיָה כַּאֲשֶׁר בָּא עֲלֵיכֶם כָּל הַדָּבָר הַטּוֹב אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲלֵיכֶם, כֵּן יָבִיא ה' עֲלֵיכֶם אֵת כָּל הַדָּבָר הָרָע, שהוא הזהיר אתכם מפניו, עַד הַשְׁמִידוֹ אוֹתְכֶם מֵעַל הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה הַזֹּאת אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם ה' אֱלֹהֵיכֶם.
פסוק טז:כל זאת בְּעָבְרְכֶם אֶת בְּרִית ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם, וַהֲלַכְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם, וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם.
