מדוע שרף יהושע את חצור?

הקדמה

נאמר בפרקנו:

א. ויהי כִשְמֹעַ יבין מלך חצור, וישלח אל יובב מלך מדון, ואל מלך שִמרון ואל מלך אכשף.
ב. ואל המלכים אשר מצפון, בהר ובערבה, נגב כנרות, ובשפלה, ובנפות דור מים.
ג. הכנעני ממזרח ומים, והאמֹרי והחִתי והפרִזי והיבוסי בהר, והחִוי תחת חרמון בארץ המצפה.
ד. ויצאו הם וכל מחניהם עִמם, עם רב כחול אשר על שפת הים לרֹב, וסוס ורכב רַב מאד.
ה. וַיִוָעֲדוּ כל המלכים האלה, ויבֹאו ויחנו יחדו אל מי מֵרום, להלחם עם ישראל.
ו. ויאמר ד' אל יהושע: אל תירא מפניהם, כי מחר כעת הזאת אנכי נֹתֵן את כֻּלָם חללים לפני ישראל. את סוסיהם תְעַקֵר ואת מַרְכְּבֹתיהם תשרֹף באש.
ז. ויבֹא יהושע וכל עם המלחמה עמו עליהם על מי מרום פתאֹם, ויפלו בהם.
ח. ויתנם ד' ביד ישראל ויכום, וירדפום עד צידון רבה, ועד משרפות מים, ועד בקעת מצפה מזרחה, וַיַכֻּם עד בלתי השאיר להם שריד.
ט. ויעש להם יהושע כאשר אמר לו ד': את סוסיהם עִקֵר, ואת מַרְכְּבֹתיהם שרף באש.
י. וישב יהושע בעת ההיא וילכֹּד את חצור, ואת מלכה הכה בחרב, כי חצור לפנים היא ראש כל הממלכות האלה.
יא. ויכו את כל הנפש אשר בה לפי חרב, החרם, לא נותר כל נשמה, ואת חצור שרף באש.
יב. ואת כל ערי המלכים האלה ואת כל מלכיהם לכד יהושע, ויכם לפי חרב, החרים אותם כאשר צוה משה עבד ד'.
יג. רק כל הערים העֹמדות על תִלם לא שרפם ישראל, זולתי את חצור לבדה שרף יהושע.
יד. וכל שלל הערים האלה והבהמה בזזו להם בני ישראל, רק את כל האדם הכו לפי חרב, עד הִשְמִדָם אותם, לא השאירו כל נשמה.
טו. כאשר צִוָה ד' את משה עבדו, כן צִוָה משה את יהושע, וכן עשה יהושע, לא הסיר דבר מכל אשר צִוָה ד' את משה.

נשאלת השאלה: מדוע שרף יהושע את חצור?

נאמרו על כך הסברים רבים במפרשים.

א. הסבר רש"י

כתב רש"י בפסוק י"ג:

העומדות על תלם - שלא נהרסה חומתם כמו יריחו שנפלה חומתה, וכן העי, שנאמר בה: 'וישימה תל עולם שממה' (לעיל ח, כח).
זולתי את חצור לבדה - במסורת שרפה. משה צוה לו, ומסר לו כן. בראשית רבה וישלח (פא, ד).

לפי רש"י על פי מדרש חז"ל כך קיבל יהושע ממשה, שעליו לשרוף את חצור, בלא טעם.

כך כתב ה"יפה תואר" על המדרש רבה שם:

כי במסורת שרפה, ואין אנו יודעים טעם המצוה.

עוד כתב ה"יפה תואר" שם:

אבל קצת קשה: מנין לנו שד' אמר למשה, ומשה אמר ליהושע? שמא ד' אמר ליהושע!

ענה על כך ה"יפה תואר":

ויש לומר שסובר שמה שכתוב שם בפסוק ט"ו: 'כאשר צוה ד' את משה עבדו, כן צוה משה את יהושע, וכן עשה יהושע, לא הסיר דבר מכל אשר צוה ד' את משה' מתיחס לשריפת חצור.

גם הרד"ק (שם) הביא את הדרש שהביא רש"י:

ובדרש כי משה מסר לו שישרוף חצור, ועל פיו עשה יהושע, ששרף חצור. וכן אמרו: ר' אליעזר אומר: במסרה שרפה. הקדוש ברוך הוא אמר למשה, ומשה אמר ליהושע.

ב. הסברו הראשון של הרד"ק

הסבר אחר כתב הרד"ק (שם) על פי הפשט:

על תלם - תרגם יונתן: 'תקפיהון', כלומר: שהיו עומדות בחזקתם, שלא הפילו חומותיהם בלכדם אותם, ולא שרפם זולתי חצור, לפי שהיתה ראש הממלכות, ויפחדו הנשארים.

לפי הרד"ק שרף יהושע את חצור כיון שהיא היתה ראש הממלכות, ועל ידי שריפתה רצה יהושע לגרום לכל העמים שנשארו בארץ לפחד מפני בני ישראל ולהיכנע, וגם אם הם לא יכנעו - הם ילחמו מתוך פחד, ויהיה יותר קל לנצח אותם.

ג. הסברו השני של הרד"ק

עוד כתב הרד"ק בשם חז"ל:

ועוד אמרו: 'בקשו לרדוף, ולא הניחם הקדוש ברוך הוא. והיכן נתכנסו? בחצור. לפיכך שרפה'. וזה אחד משלושה מקומות שנתכנסו אומות העולם לעשות מלחמה עם בני יעקב, ולא הניחם הקב"ה.

לפי הרד"ק בפירושו השני שרף יהושע את חצור כיון שכל הממלכות התכנסו לחצור, כדי להילחם בישראל, ועל ידי שריפתה רצה יהושע לגרום לכל העמים שנשארו בארץ לפחד מפני בני ישראל ולהיכנע, או להילחם מתוך פחד, ואז יקל על בני ישראל לנצחם.

הסבר זה דומה להסברו הראשון של הרד"ק, אלא שלפי הסברו הראשון שרף יהושע את חצור כיון שהיא היתה ראש הממלכות, ולפי הסברו השני שרף יהושע את חצור כיון שכל הממלכות התכנסו לחצור, כדי להילחם בישראל.

יש לשאול: כיצד אמר המדרש שכל העמים התאספו בחצור? והרי מפורש בפסוקים שהם התאספו במי מרום! כך נאמר בפסוקים ד-ה:

ויצאו הם וכל מחניהם עמם, עם רב כחול אשר על שפת הים לרב, וסוס ורכב רב מאד. ויועדו כל המלכים האלה, ויבאו ויחנו יחדו אל מי מרום, להלחם עם ישראל.

ענה על כך המהרז"ו על המדרש רבה שם:

אצל 'ויחנו יחדיו' מפורש: 'אל מי מרום', אך מה שאמר תחילה: 'ויועדו' לא פירש היכן.

כלומר: בתחילת פסוק ה' כתוב: "ויועדו כל המלכים האלה", ושם לא כתוב היכן נועדו, רק בהמשך הפסוק כתוב: "ויבאו ויחנו יחדו אל מי מרום, להלחם עם ישראל". והסביר המדרש שההתועדות הראשונה היתה בחצור, ולכן שרף אותה יהושע.

ד. הסבר הרלב"ג והאברבנאל

הסבר אחר כתב הרלב"ג (שם, י):

וזכר אחר זה שכבר לכד יהושע את חצור ושרפה, כי ממלך חצור היתה התחלת זאת המלחמה.

כעין זה, וביתר הרחבה, כתב האברבנאל (שם, יא):

והנה שרף את חצור לבדה, לפי שמלך חצור הוא התחיל במלחמה הזאת, והוא קבץ וקרא את המלכים להלחם עם ישראל, ומפני זה היה מהראוי שתשרף עיר ממלכתו, לבל יעשה עוד מלך כמוהו, ואם ירצו לעשותו יפחדו אנשי עירו ממה שקרה לחצור וימחו בידו.

כלומר: כיון שמלך חצור קרא לכל מלכי האזור להילחם בישראל שרף יהושע את עירו, כדי להפחיד את כל האנשים שנשארו, שלא יעזו לאסוף את שכניהם ולהילחם בישראל.

הסבר זה דומה להסברי הרד"ק, אלא שלפי הסברו הראשון של הרד"ק שרף יהושע את חצור כיון שהיא היתה ראש הממלכות, לפי הסברו השני שרף יהושע את חצור כיון שכל הממלכות התכנסו לחצור, כדי להילחם בישראל, ולפי הסבר זה שרף יהושע את חצור כיון שמלך חצור קרא לכל מלכי האזור להילחם בישראל.

מכל מקום יש נקודה משותפת לכל שלושת ההסברים, והיא שכוונת יהושע בשריפתו את חצור היתה להפיל פחד על האויבים שלא ילחמו בישראל.

ה. הסברו הראשון של ה"חומת אנ"ך"

הסבר בכיוון אחר לגמרי כתב החיד"א בפירושו "חומת אנ"ך" (שם, יג):

זולתי את חצור לבדה שרף יהושע. הגם דכתיב בסמוך: 'ואת חצור שרף באש' אפשר דחזר לכתוב פה את חצור לבדה שרף יהושע סמוך למאי דכתיב 'כאשר צוה משה עבד ד'', לרמוז דיהושע שרף חצור על פי משה, כמו שאמרו רז"ל דמשה ציוה ליהושע לשרוף חצור.
וכתבו המפרשים דאולי לפי שחצור ראש הממלכה - שם היו מטמינין תשמישי עבודה זרה.

כלומר: כיון שחצור היתה ראש הממלכות, היו בה הרבה תשמישים של עבודה זרה, ולכן שרף אותה יהושע, כדי לבער את העבודה זרה.

ו. הסברו השני של ה"חומת אנ"ך"

עוד כתב החיד"א בפירושו "חומת אנ"ך" (שם, יג):

או שהיה להם מטמוניות ונחבאו שם כמה גויים, על כן שרפו את חצור באש, והיתה לשריפה היא וכל אשר בה.

כלומר: כיון שבחצור היו מערות רבות, ובהן התחבאו אנשים רבים, שרף אותה יהושע כדי להרוג את כולם.

סיכום

נאמרו שישה הסברים לשאלה מדוע שרף יהושע את חצור:

1. לפי רש"י על פי חז"ל כך ציוה ד' את משה, וכך ציוה משה את יהושע, גם אם אין טעם בדבר.
2. לפי הסברו הראשון של הרד"ק שרף יהושע את חצור כיון שהיא היתה ראש הממלכות, וכדי להפחיד את כל הגויים שלא יעזו להילחם בישראל.
3. לפי הסברו השני של הרד"ק שרף יהושע את חצור כיון שכל הממלכות התכנסו לחצור כדי להילחם בישראל, וכדי להפחיד את כל הגויים שלא יעזו להילחם בישראל.
4. לפי הסבר הרלב"ג והאברבנאל שרף יהושע את חצור כיון שמלך חצור קרא לכל מלכי האזור להילחם בישראל, וכדי להפחיד את כל הגויים שלא יעזו לאסוף את שכניהם להילחם בישראל.
5. לפי הסברו הראשון של החיד"א שרף יהושע את חצור כיון שהיא היתה ראש הממלכות, ובה היו הרבה תשמישים של עבודה זרה, ויהושע רצה לבער את העבודה זרה.
6. לפי הסברו השני של החיד"א שרף יהושע את חצור כיון שבחצור היו מערות רבות, ובהן התחבאו אנשים רבים, ויהושע רצה להרוג את כולם.

יהי רצון שכל אויבינו יפחדו מפנינו ונזכה לנצחם ולכבוש את כל ארצנו.