מלחמת הצפון
שוב יש מלך אחד שמאחד לקואליציה אחת אזור שלם והפעם בצפון. המלך הוא יבין מלך חצור, ועיר מלכותו נקראת "ראש לכל הממלכות". המיקום הנבחר למלחמה ישירה עם ישראל הוא "מי מרום". הזיהוי צריך להתאים לקרב בו משתתפים סוס ורכב שעליהם סומך הצבא הכנעני הצפוני. עמק החולה מתאים לעריכת קרבות משוריינים, ואולי אחד האוכפים בתחתית הר מירון. השם "מי מרום" מעיד על מים ליד הרים רמים לכן השילוב של רמת הגולן ממזרח והרי נפתלי ממערב נותנים את ההסבר לשם מי מרום באזור עמק החולה ולא רחוק ממירון.
יהושע שוב מצליח להפתיע, הוא מגיע עם צבאו "פתאום". הפתעה שמעקרת את חסינות השיריון ואת אימת הסוס והמרכבה. הצבא הישראלי הוא קל תנועה ומתבסס על חיל רגלים המשמיד את הצבא הכנעני המגושם.
אך היכן הם כל עמי המרכז? כל תושבי השומרון והגליל התחתון? האם דרכו של יהושע לא תיחסם ע"י מארבים בדרך למי מרום?
כנראה שבאותה תקופה היערות כיסו שטחים הללו ולכן לא היו מיושבים. הנחה זו עולה מקריאת הפרקים הבאים בהם רשימת מלכי הארץ הנכבשת וטענות בני שבט מנשה על יערות רבים המקשים על התיישבותם באזורי ההרים. לכן כנראה שהמרחק מהגלגל אל מירון, לא גרם לגילוי התקדמות צבא ישראל כי השומרון היה אז שומם.
חצור – ראש לכל הממלכות - דינה שריפה!
ראינו בפרק ו' כי יהושע מחליט להפוך את יריחו לעיר מוחרמת בגלל שלוש סיבות. אחת מהסיבות היא היותה של יריחו "כראשית עריסותכם". גם לחצור יש ממד של ראש וראשונה לכל ממלכות הצפון ולכן יש צורך להשמיד כל שריד להרמת הראש המסוכנת הזו.
עיקור הסוסים-מדוע?
את סוסיהם עקר – להודיע כי מה שאמר לו השם את סוסיהם תעקר דרך מצווה אמר לו,
ויש לשאול מה טעם אמר לו מצווה זאת במלחמה זו מה שלא צוה לו במלחמה אחרת?
(רד"ק יהושע יא ט)
הרד"ק אינו שואל מדוע בכלל לעקר ולשרוף את שלל הסוסים והמרכבות אלא מדוע דווקא במלחמה זו?
בתמונה הבאה ניתן לראות את גאוות חיל השריון הישראלי המודרני "המרכבה" האם באמת צבא ישראלי מודרני יכול לוותר על מרכבות השלל ולהעלות אותם באש? בוודאי שאין בציווי ליהושע כדי להילחם בקידמה וביתרון האיכותי של כלי הקרב, אבל המסר הוא :"האדם שבטנק ינצח" חשוב ליהושע לחנך את חייליו הצעירים כי לא הסוס ולא הרכב מביאים את הישועה אלא רק הרוח הישראלית המקושרת אל יוצרה, מביאה את התוצאה הנכונה.
צבא מצריים היה צבא רכוב ומשוריין כמו שנאמר "סוס ורוכבו רמה בים"
אילו צבא ישראל הוא ההיפך מתרבות מצריים-רגלי ולא רכוב. לצבא ישראל יש נשק סודי, מכשיר תקשורת סודי. הנבואה המתקשרת עם הבורא הכל יכול.
אין עם מי לעשות שלום - מדוע?
"כי מאת ה' היתה לחזק את ליבם לקראת המלחמה את ישראל למען החרימם לבלתי היות להם תחינה כי למען השמידם כאשר ציוה ה' את משה"
הגויים לא משלימים עם כניסת עם ישראל לנחלתו למרות שהדבר הוצע להם עוד טרם נכנסו ישראל. בגלל הכוונה אלוקית, ה' מחזק את ליבם כדי לגרום להם לפנות את הארץ לטובת עם ישראל. חיזוק הלב של אויבינו נראה לנו לעיתים כפועל לרעתנו, ויתכן, אומר התנ"ך, שלפעמים יש מאחורי התגובות הקשות וחסרות ההיגיון תוכנית אלוקית גדולה שמסבבת סיבובים עד לגאולה השלמה...
יהושע מושך זמן... מדוע?
כתיב ביהושע (יהושע א) כאשר הייתי עם משה אהיה עמךיהושע לומד מרבו אך מנסה ללמוד גם לקחים. לדעתו, מהירות בקיום משימתו תביא לקיצור חייו, ולכן מחליט שאת המשימה של כיבוש הארץ ימתח על פני שנים רבות. האם יש בהתנהגותו מידה של עצלנות או ניצול יתר של מעמדו או קבלת דבר בהונאה? ח"ו! יהושע חושש למשבר שיגיע לאחר מותו, לנפילה של ישראל לאחר שישאיר אחריו נעליים גדולות מדי ולכן מנסה לדחות את מועד תחלופת המנהיג. לחזק עוד קצת את ישראל לקראת החורף הקר והשיממון הרוחני שיגיע לאחר מותו.
-והיה צריך יהושע לחיות ק"ך שנה כמשה רבינו ולמה נתקצרו שנותיו י' שנים?
בשעה שאמר הקב"ה למשה נקום נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל עמך ואע"פ שנתבשר בשורות מות לא איחר הדבר אלא נזדרז וישלח אותם משה
אבל יהושע כיון שבא להילחם עם ל"א מלכים אמר אם אני הורגם מיד, מיד אני מת כשם שעשה משה רבינו.
מה עשה התחיל מעכב במלחמתם שנא' ימים רבים ...
אמר לו הקב"ה וכך עשית הריני מקצר שנותיך י' שנים
אמר שלמה (משלי יט) רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום.
(במדבר רבה (וילנא) פרשה כב)
לסיכום המלחמה הצפונית אנו למדים כי בניין הכוח הישראלי נשען על הרוח! לא השריון מנצח אלא האדם שבטנק, התחכום של ההפתעה גובר על הטכנולוגיה הכי חדישה ויהושע מתחיל לחשוש מהיום שאחרי, מהיום בו תושלם המלאכה ועם ישראל יצטרך להתמודד לבד עם השפעות הרוח ההרסניות של הסביבה הכנענית.
כל עוד רועמים התותחים העימות הכוחני מתגבר, אבל כשיידום אש הקרב האם לעם היושב בציון תהיה מספיק תחמושת רוחנית? לאחר הקרבות יש ליישב את הארץ, לסכם את פרק הכיבוש ולהתחיל בהתנחלות.