ויכרת את הענקים
(כא) וַיָּבֹא יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא וַיַּכְרֵת אֶת הָעֲנָקִים מִן הָהָר מִן חֶבְרוֹן מִן דְּבִר מִן עֲנָב וּמִכֹּל הַר יְהוּדָה וּמִכֹּל הַר יִשְׂרָאֵל עִם עָרֵיהֶם הֶחֱרִימָם יְהוֹשֻׁעַ:
(כב) לֹא נוֹתַר עֲנָקִים בְּאֶרֶץ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַק בְּעַזָּה בְּגַת וּבְאַשְׁדּוֹד נִשְׁאָרוּ:
הכתוב מרחיב דבריו על אודות הענקים. מהפירוט: מן ההר, חברון, דביר, ענב, הר יהודה, כל הר ישראל, משתמע שהיו הרבה ענקים בארץ ישראל.
הדברים מתאימים לתיאור המרגלים, ששלח משה לתור את הארץ: "... וְכָל הָעָם אֲשֶׁר רָאִינוּ בְתוֹכָהּ אַנְשֵׁי מִדּוֹת: וְשָׁם רָאִינוּ אֶת הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק מִן הַנְּפִלִים וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם" (במדבר יג לא-לב).
הנפילים בני הענק היו מן הנפילים הידועים של ימי בראשית בהם נאמר:
הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם וְגַם אַחֲרֵי כֵן אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶל בְּנוֹת הָאָדָם וְיָלְדוּ לָהֶם הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם " (בראשית ו ד).
נמצא שארץ ישראל גידלה הרבה בני ענקים!
במספר מקומות ספרו חז"ל כי אף גודל פירות ארץ ישראל, חרג מהמקובל בזמננו למשל:
"רבי חלבו ור' עוירא ור' יוסי בר חנינא נקלעו לההוא אתרא הביאו לפניהם אפרסק שהיה כאילפס כפר הינו ואילפס כפר הינו כמה הוי ה' סאין [סאה = 13 ליטר] אכלו שליש והפקירו שליש ונתנו לפני בהמתן שליש" (כתובות קיב א).
ועוד מסופר שם: "רבי יהושע בן לוי נקלע לגבלא ראה אשכולות ענבים בגודל של עגלים. אמר עגלים בין הגפנים? אמרו לו אלו אשכולות ענבים. אמר ארץ ארץ הכניסי פירותייך למי את מוציאה פירותייך, לערביים הללו שעמדו עלינו בחטאתינו ..."? (שם).
יש להבין כי ארץ ישראל ניחנה בתכונות מיוחדות ובעוצמות מיוחדות. כאשר בניה עליה היא מוציאה את כל כוחותיה הגנוזים בה, בעבור בניה.
לעתים מושפעים כוחות אלו על אנשים היושבים בה, ואז נולדים בני ענק. אחד מהענקים ששרדו בארץ פלישתים היה גלית: "וַיֵּצֵא אִישׁ הַבֵּנַיִם מִמַּחֲנוֹת פְּלִשְׁתִּים גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגַּת גָּבְהוֹ שֵׁשׁ אַמּוֹת וָזָרֶת" (שמואל א פרק יז ד).
אף סיחון ועוג היו מאותם בני ענק . כל הענקים הללו ניצלו את כוחותיהם הגדולים לרע ולטומאה. על כן יש צורך להשמידם. לאחר כילוי הרע מתחילה ארץ ישראל לתת את כוחותיה לבניה בקדושה וטהרה.
לפי המסופר בפרקנו יהושע כבש את חברון והרג את הענקים אשר בה. אולם בהמשך מסופר כי כלב הרג את הענקים מחברון (יהושע טו יד). עוד קשה מתחילת ספר שופטים (א י), מסופר שם כי בני יהודה הרגו את בני הענק לאחר מות יהושע!
יתכן שיהושע שלח את כלב להילחם בחברון על פי בקשתו של כלב. על כן מסופר גם על כלב וגם על יהושע כי הרגו את הענקים. ומה שנזכר מעשה זה במסגרת כיבושי יהודה בתחילת ספר שופטים הוא מפני שהכתוב כינס למקום אחד את כל הכיבושים השבטיים.
כיבוש חברון אף שהיה בשליחות יהושע מכל מקום נחשב אף הוא ככיבוש שבטי היות וכלב קיבל על עצמו אחריות על כך (רד"ק, מצודות ורלב"ג יהושע יא כא).