פסוק א:וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ יָבִין מֶלֶךְ חָצוֹר, וַיִּשְׁלַח לקרוא להיערך למלחמה אֶל יוֹבָב מֶלֶךְ מָדוֹן וְאֶל מֶלֶךְ שִׁמְרוֹן וְאֶל מֶלֶךְ אַכְשָׁף
פסוק ב:וְאֶל הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מִצְּפוֹן הארץ – בָּהָר וּבָעֲרָבָה, נֶגֶב כִּנֲרוֹת, בדרום הכנרת וּבַשְּׁפֵלָה וּבְנָפוֹת, מחוזות דּוֹר מִיָּם, ממערב, על שפת הים התיכון.
פסוק ג:ובכלל זה היו העמים – הַכְּנַעֲנִי מִמִּזְרָח וּמִיָּם, וממערב וְהָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי וְהַיְבוּסִי ששכנו בָּהָר, וְהַחִוִּי שהיה תַּחַת, סמוך לחֶרְמוֹן בְּאֶרֶץ הַמִּצְפָּה.
פסוק ד:וַיֵּצְאוּ הֵם וְכָל מַחֲנֵיהֶם עִמָּם, עַם רָב כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם לָרֹב, וְסוּס וָרֶכֶב רַב מְאֹד. צבאם היה מסודר ומאורגן יותר מזה של מלכי הדרום.
פסוק ה:וַיִּוָּעֲדוּ, התאספו כֹּל הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה, וַיָּבֹאוּ וַיַּחֲנוּ יַחְדָּו אֶל מֵי מֵרוֹם לְהִלָּחֵם עִם יִשְׂרָאֵל.
פסוק ו:וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ: אַל תִּירָא מִפְּנֵיהֶם, כִּי מָחָר כָּעֵת הַזֹּאת אָנֹכִי נֹתֵן אֶת כֻּלָּם חֲלָלִים לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל. אֶת סוּסֵיהֶם תְּעַקֵּר, תפגע בפרסותיהם או תעקור אותן כדי שלא יוכלו לרוץ עוד. וְאֶת מַרְכְּבֹתֵיהֶם תִּשְׂרֹף בָּאֵשׁ, כדי שלא ישמשו את האויבים, שכן ישראל עצמם לא היו מיומנים בשימוש בסוסים ומרכבות.
פסוק ז:וַיָּבֹא יְהוֹשֻׁעַ וְכָל עַם הַמִּלְחָמָה עִמּוֹ עֲלֵיהֶם עַל מֵי מֵרוֹם פִּתְאֹם, וַיִּפְּלוּ בָּהֶם, התנפלו עליהם.
פסוק ח:וַיִּתְּנֵם ה' בְּיַד יִשְׂרָאֵל, וַיַּכּוּם וַיִּרְדְּפוּם עַד צִידוֹן רַבָּה, הגדולה וְעַד מִשְׂרְפוֹת מַיִם, ברכות מלח וְעַד בִּקְעַת מִצְפֶּה – מִזְרָחָה, וַיַּכֻּם עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לָהֶם שָׂרִיד.
פסוק ט:וַיַּעַשׂ לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ ה' – אֶת סוּסֵיהֶם עִקֵּר, וְאֶת מַרְכְּבֹתֵיהֶם שָׂרַף בָּאֵשׁ.
פסוק י:וַיָּשָׁב יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא וַיִּלְכֹּד אֶת חָצוֹר, וְאֶת מַלְכָּהּ הִכָּה בֶחָרֶב, כִּי חָצוֹר היושבת בצפון ארץ ישראל לְפָנִים, בימים עברו הִיא רֹאשׁ כָּל הַמַּמְלָכוֹת הָאֵלֶּה.
פסוק יא:וַיַּכּוּ אֶת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ לְפִי חֶרֶב הַחֲרֵם, לחלוטין, לֹא נוֹתַר כָּל נְשָׁמָה, וְאֶת חָצוֹר שָׂרַף בָּאֵשׁ.
פסוק יב:וְאֶת כָּל עָרֵי הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה וְאֶת כָּל מַלְכֵיהֶם לָכַד יְהוֹשֻׁעַ, וַיַּכֵּם לְפִי חֶרֶב, הֶחֱרִים אוֹתָם, כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד ה'.
פסוק יג:רַק כָּל הֶעָרִים הָעֹמְדוֹת עַל תִּלָּם, שנותרו בנויות ולא נהרסו במלחמה, לֹא שְׂרָפָם יִשְׂרָאֵל, זוּלָתִי אֶת חָצוֹר לְבַדָּהּ שָׂרַף יְהוֹשֻׁעַ, מכיוון שהייתה העיר שפתחה במלחמה, ומשום שהייתה עיר מרכזית ומבוצרת.
פסוק יד:וְכֹל שְׁלַל הֶעָרִים הָאֵלֶּה וְהַבְּהֵמָה בָּזְזוּ לָהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כנהוג בכל מלחמה. רַק אֶת כָּל הָאָדָם הִכּוּ לְפִי חֶרֶב, עַד הִשְׁמִדָם אוֹתָם, לֹא הִשְׁאִירוּ כָּל נְשָׁמָה, לא מתוך שיקולים צבאיים, אלא –
פסוק טו:כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה עַבְדּוֹ, כֵּן צִוָּה מֹשֶׁה אֶת יְהוֹשֻׁעַ, וְכֵן עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ. לֹא הֵסִיר דָּבָר מִכֹּל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה.
פסוק טז:וַיִּקַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל הָאָרֶץ הַזֹּאת – את הָהָר הדרומי וְאֶת כָּל הַנֶּגֶב וְאֵת כָּל אֶרֶץ הַגֹּשֶׁן שבשפלה הפנימית וְאֶת הַשְּׁפֵלָה וְאֶת הָעֲרָבָה וְאֶת הַר יִשְׂרָאֵל, ההרים הצפוניים יותר שמאוחר יותר יהיו בתחום ממלכת ישראל, וּשְׁפֵלָתֹה, ושפלתו,
פסוק יז:מִן הָהָר הֶחָלָק, שאולי נקרא כך מפני שלא גדלה בו צמחייה מרובה, או מפני שהדרכים בו היו חלקות, הָעוֹלֶה שֵׂעִיר, ששכן כנראה מדרום לים המלח ושימש הסימן הדרומי, וְעַד בַּעַל גָּד בְּבִקְעַת הַלְּבָנוֹן תַּחַת הַר חֶרְמוֹן, ששימש הסימן הצפוני. וְאֵת כָּל מַלְכֵיהֶם לָכַד יהושע וַיַּכֵּם וַיְמִיתֵם.
פסוק יח:סיקור המלחמות נמסר כאן בקיצור, אך בפועל יָמִים רַבִּים, שנים רבות עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ אֶת, עם כָּל הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה מִלְחָמָה.
פסוק יט:לֹא הָיְתָה עִיר אֲשֶׁר הִשְׁלִימָה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בִּלְתִּי, מלבד הַחִוִּי יֹשְׁבֵי גִבְעוֹן. אֶת הַכֹּל, כל היתר לָקְחוּ ישראל בַמִּלְחָמָה, לפי ציווי ה' ביד משה ליהושע.
פסוק כ:כִּי מֵאֵת ה' הָיְתָה לְחַזֵּק אֶת לִבָּם של יושבי הארץ לִקְרַאת הַמִּלְחָמָה אֶת, עם יִשְׂרָאֵל לְמַעַן הַחֲרִימָם, כדי לכלותם, לְבִלְתִּי הֱיוֹת לָהֶם תְּחִנָּה, חנינה, כִּי, אלא לְמַעַן הַשְׁמִידָם כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה.
פסוק כא:וַיָּבֹא יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא, בזמן מסע הכיבושים שלו וַיַּכְרֵת אֶת הָעֲנָקִים, שכמה מהם עדיין נותרו, מִן הָהָר – מִן חֶבְרוֹן, מִן דְּבִר, מִן עֲנָב וּמִכֹּל הַר יְהוּדָה, כפי שנקרא לאחר מכן. וּמִכֹּל הַר יִשְׂרָאֵל. עִם עָרֵיהֶם הֶחֱרִימָם, השמידם יְהוֹשֻׁעַ.
פסוק כב:לֹא נוֹתַר עֲנָקִים בְּאֶרֶץ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, רַק בְּעַזָּה, בְּגַת וּבְאַשְׁדּוֹד נִשְׁאָרוּ.
פסוק כג:וַיִּקַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל הָאָרֶץ, כְּכֹל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה, וַיִּתְּנָהּ יְהוֹשֻׁעַ לְנַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל כְּמַחְלְקֹתָם לְשִׁבְטֵיהֶם. וְהָאָרֶץ שָׁקְטָה מִמִּלְחָמָה.
