ויריחו סוגרת ומסוגרת וכו' אין יוצא ואין בא. פירש בספר מקור חיים דאמרו רז"ל דקודם [החורבן] מ' שנה היו סוגרין פתחי בית המקדש ובבקר נמצאו פתוחים להורות דעתיד ליחרב והגוים הולכים אחר ניחושים. ולפי האמת דיריחו עתידה ליחרב היה צריך שהגם שסוגרים הפתח היו צריכים שימצאו פתח פתוח בבקר שעתידה ליחרב ואם כך היה היו כמה מהם יוצאים או להשלים או לברוח. אך משגיא לגוים ויאבדם ויריחו סוגרת ולא נפתחה רק מצאוה מסוגרת ועל ידי זה אין יוצא מהם להשלים או לברוח ואין בא מישראל זהת"ד:
פסוק ג:
וסבותם את העיר כל אנשי המלחמה וכו'. פירש הרב מהר"ם אלשיך ז"ל שכונתו יתברך על החלוץ והם בני ראובן וגד וחצי שבט מנשה רק שביום הראשון בשוגג הקדימו ובאו מישראל ולכן השכים בבקר יהושע ביום שני לומר דדוקא החלוץ וכן עשו בשאר הימים ע"ש באורך:
פסוק ג:
הקף את העיר וכו'. לבטל הכשפים והמזיקין שהניחו הגוים כמ"ש לעיל בסימן ב' ע"ש:
פסוק כג:
ויבואו הנערים המרגלים. פירש"י ז"ל נעשו כנערים שצריכים זירוז ונקראו אנשים מלאכים נערים עכ"ד ואפשר לרמוז דר"ת אנשים מלאכים נערים אמ"ן כמספר הויה אדני שכיונו בכל ליחד קבה"ו:
פסוק כה:
החיה יהושע ותשב בקרב ישראל. אפשר לרמוז דתיבת ותשב עם ב' כוללים גימטריא ונשאה הוא לאשה. כמ"ש פ"ק דמגילה דאיגיירה ונסבה יהושע ויצאו ממנה שמנה נביאים ע"ש והם מפלאות תמים דעים. ועוד יש לרמוז מ"ש גורי האריז"ל דרחב היתה נשמת תמר שבאה בגלגול רחב ואפשר כי תיבת ותשב ר"ת והי[ת]ה תמר שבאה בגלגול וא"ש החיה יהושע לפי שהיתה נשמת תמר. ובזה תנוח דעתנו דנסבה יהושע כי היא נשמה עליונה מישראל: