יריחו
לאחר חמישה פרקי הכנה מתקרב יהושע לרגע האמת, למפגש עם תרבות כנען. מי ינצח בקרב הראשון ומה יעשה יהושע כדי להנציח את הקרב הזה בתודעה?
נס בדרך הטבע
רד"ק(יהושע ה ב):
"כי אפילו בניצוח המלחמות ועזרו לאוהביו היה עושה ע"י סבה כמנהג העולם במלחמות.
כמו שציוה מלחמת יריחו הקפת העיר בשופרות, כמו שעושין הצרים על עיר להפחידם ולהבהילם
וכמו שצוה במלחמת העי,"שים לך אורב לעיר מאחריה", כמו שהוא מנהג העולם.וכן במלחמות אחרות"
ה' אינו מוגבל, ויכול לבחור לממש את רצונו בדרך שהיא מעל דרכי הטבע וגם בדרך טבעית. מסביר הרד"ק כי בורא העולם בוחר בדר"כ לרתום את דרכי הטבע לעזור לאוהביו, בני ישראל ורק במקרים בהם אין ברירה אחרת, רק אז משתמש ה' בניסים מעל סדרי הטבע.
לכן השימוש בשופרות אינו ניסי אלא הוא חלק מהמאמץ המלחמתי הטבעי של עם הכובש עיר מבוצרת, במטרה לערער את המוראל והביטחון של המגינים הנצורים.
הסיבות לחרם יריחו
אמר רבי שמעון בן חלפתא ועוד דבר אחד עשה מדעתו שלא אמר לו הקב"ה, כיון שכבשה בשבת, אמר יהושע שבת קדש, וכל מה שכבשנו בשבת יהיה קדש, אמר רבי ברכיה כעיר הנדחת עשאה, והרי עיר הנדחת אסורה בהנאה,
א"ר יהודה הלוי בר שלום, אמר רבי יהושע, כתיב ראשית עריסותיכם תתנו לה', הואיל וכבשנו אותה תחלה נעשה אותה חלה להקב"ה
(ילקוט שמעוני יהושע רמז טו)
שלוש דעות בחז"ל מדוע הוחרמה יריחו: מעשה שבת קודש או עיר הנדחת או תרומת ראשית החלה. שלוש גישות איך להתייחס לעיר האויב.
האם זוהי מלחמה לא רצויה ולכן אין ליהנות ממנה לעולם כמו מלאכת איסור שנעשתה בשבת האסורה על העושה אותה לעולמים. לפי גישה זו הבעיה ביריחו היא העיתוי. כי אם הקרב היה ביום חול לא היה גוזר יהושע חרם.
או זו עיר של חטא כמו ע"ז שיש להדיח ממנה כל רכוש ונשמה כדי למנוע את התפשטות החטא/ע"ז בישראל. לפי גישה זו החשש של יהושע הוא מהשפעה שלילית על ישראל ולכן הגזרה הייתה בכל זמן ומתאימה לכל עיר אחרת שיש בה סיכון דומה.
או זו תרומה לה' על התחלת הכיבוש כמו התרומה לה' מראשית הבצק למאכל. לפי גישה זו יהושע אינו חושש מהשפעה שלילית אלא מנצל את ראשוניות הכיבוש, להודות ולשבח את ה' ולהעניק תרומה תמורת המתנה הגשמית של כיבוש העיר.
לפי הדעה הראשונה המלחמה נפתחה מבחירה חופשית של יהושע, בשבת! זו מלחמה יזומה ולא פיקוח נפש של התגוננות והצלת חיים!
"אין מקיפין על עיר של עכו"ם פחות מג' ימים קודם לשבת.
הדא דתימר במלחמת הרשות, אבל במלחמת חובה אפילו בשבת,
שכן מצינו שלא נכבשה יריחו אלא בשבת.
דכתיב כה תעשה ששת ימים, וכתיב וביום השביעי תסובו את העיר שבע פעמים,
וכתיב עד רדתה אפילו בשבת".
(ירושלמי שבת פ"א הלכה ח')
לפי דברי הירושלמי הסבת העיר באופן אינטנסיבי במשך שבעה ימים בודאי נכנסה ליום השבת. אך ההיתר לפתיחת מלחמה בשבת, נובעת מדברי התורה על מצוות המלחמה עד הכנעת העיר האויבת כולל ביום השביעי. לעומת יהושע מסופר על תקופת החשמונאים:
"ויקומו פתאום להתגולל עליהם ביום השבת ויאמרו להם: עד אנה מאנתם לשמוע בקול המלך קומו נא וצאו מזה ועשו את מצוותיו וישבתם בטח: ויענו ויאמרו לא נצא כי את דבר המלך לא נעשה ואת השבת לא נחלל"
(ספר חשמונאים א' ב')
החלטה זו של יהושע לפתוח בכיבוש ביום השבת היא החלטה אמיצה שהרי בבתחילת ימי החשמונאים לא חיללו את השבת וספגו נפגעים רבים עד שלבסוף חזרו לנהוג כמו יהושע.
לגישה השלישית שיריחו יש בה מין הראשוניות, ניתן להביא ראייה משאר הערים שנשרפו בספר יהושע. הערים השרופות-יריחו-פרק ו', העי- פרק ח' וחצור- פרק יא' המכנה המשותף- ראשונות!
יריחו-ראשונה לכיבוש, העי-ראשונה למפלה וחצור-"ראש לכל הממלכות"(יהושע יא י).
שבועת יהושע – ארור האיש
רש"י(יהושע ו כו ד"ה בבכורו ייסדנה ובצעירו):
"בתחלת יסוד שיבנה בה ימות בנו הבכור ויקברנו וילך
עד שימות הצעיר בגמר המלאכה היא הצבת הדלתות"
מי היה החוצפן שהתריס כנגד קללת יהושע, הרי זה חיאל בית האלי שר האוצר של אחאב. בְּיָמָיו בָּנָה חִיאֵל בֵּית הָאֱלִי אֶת יְרִיחֹה בַּאֲבִירָם בְּכֹרוֹ יִסְּדָהּ ובשגיב וּבִשְׂגוּב צְעִירוֹ הִצִּיב דְּלָתֶיהָ כִּדְבַר ה' אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן:(מלכים א טז לד) חיאל בית האלי היה משריו של אחאב והיה מוכן להקריב את בניו כדי להכחיש את יהושע.
ובגמרא (סנהדרין קיג.):
אחאב שושביניה הוה, (אחאב היה אוהבו של חיאל)קללת יהושע משפיע על דורות רחוקים. יריחו היא מקום משופע במים באמצע המדבר כמעט כמו סדום שכולה משקה או כמצריים היונקת מהנילוס. יריחו היא גן עדן לעובדי הבעל אותו אליל שמשקה את שדות הבעל באמצעות מעיינות ללא רחמי שמיים. אין ביריחו שדות שלחין שסמוכים על גשמים ולכן איש חצרו של אחאב, משתוקק להוכיח כי שבועת יהושע אינה רלוונטית יותר. למרות שסדרה של בניו מתים תוך כדי מפעל הבנייה של יריחו, הוא אינו מפסיק את הבנייה! התשוקה לע"ז מעבירה אותו על דעתו. אחאב פטרונו מנצל את ימי האבל להתנצח עם אליהו הנביא. מי נביא גדול יותר משה או יהושע? והרי אנו שוקעים בגשם עד הברכיים למרות עבודת הבעל שבכל תלם וערוגה! מסקנת אחאב הניצחת היא, כי כמו שנבואת משה המבטיחה הפסקת הגשם כעונש על ע"ז לא התקיימה, כך גם קללת יהושע תלמידו לא התקיימה בחיאל ידידו, אלא צירוף מחלות ומקרים נדיר.
אתא איהו ואליהו למשאל בשלמא בי טמיא. (באו אליהו ואחאב לנחם את חיאל על מות בניו)
יתיב וקאמר: דילמא כי מילט יהושע הכי לט: לא יריחו על שם עיר אחרת, ולא עיר אחרת על שם יריחו? (שאל אחאב האם יהושע השביע שלא לבנות את יריחו וגם לא לקרוא לעיר אחרת בשם יריחו?)
אמר ליה אליהו: אין.(אישר זאת אליהו)
אמר ליה: השתא לווטתא דמשה לא קא מקיימא, דכתיב (דברים י"א) וסרתם ועבדתם וגו' וכתיב וחרה אף ה' בכם ועצר את השמים וגו', וההוא גברא אוקים ליה עבודה זרה על כל תלם ותלם, ולא שביק ליה מיטרא דמיזל מיסגד ליה, לווטתא דיהושע תלמידיה מקיימא? (המצב היום שקללת משה לא מתקיימת שהרי עובדי ע"ז אנו בכל מקום והגשם בשפע, אז קללת יהושע תתקיים?)
מיד (מלכים א' י"ז) ויאמר אליהו התשבי מתשבי גלעד חי ה' אלהי ישראל... אם יהיה... טל ומטר וגו', בעי רחמי והבו ליה אקלידא דמטרא, וקם ואזל. (מיד גזר אליהו שלא ירדו גשמים וביקש את מפתחות המטר מה' )
לנביא אליהו לא נותרה ברירה אלא להכריז על בצורת ארוכה כדי להחזיר את תוקפה של נבואת משה אדון הנביאים.
לסיכום: המפגש עם יריחו מצריך תגובה חריפה ביותר. שריפה והחרמה טוטאלית, כי יריחו מבטאת את התרבות האלילית המנותקת מהבורא. אבל המגע עם יריחו אינו עובר ללא נפגעים... על פגוע נפש/רוח אחד נשמע בפרק הבא, פגיעתו תשפיע על ישראל כולם ועל כל המשך כיבושי יהושע.