פסוק א:האזינו לעיל מיניה כתיב את השירה הזאת עד תמם, וסמיך ליה האזינו. כמו שהאזנתם ושמעתם לד"ת כן האזינו לדברי השירה הזאת. כפי הפשט האזינו השמים, פי' יושבי ערים הגדולות ובצורות בשמים:
פסוק א: ותשמע הארץ יושבי הארץ. פי' יושבי כפרים וערים הקטנים:
פסוק א: השמים ואדברה עולה תרי"ג. כלומר האזינו לתרי"ג מצות. הפסוק מתחיל בה"א ומסיים ביו"ד, שכלל השם בראש השירה. ויש בו ז' תיבות, והיינו חצבה עמודיה שבעה, כנגד ז' רקיעים. וז' ארצות. וז' ימי המעשה:
פסוק א: ותשמע ב' במס'. דין. ואידך ותשמע ותושיע. שאם תשמעו אמרי פי תהיו נושעים, וזהו ותשמע ותושיע:
פסוק ב:יערף ב' במס'. דין. ואידך יערוף מזבחותם ישודד מצבותם. זכה ולמד תורה כמו משה, נעשית לו סם חיים. והיינו יערוף כמטר. ותרגום אונקלוס יערוף, יבסם. לא זכה שלמד שלא לשמה נעשית לו סם המות. והיינו יערוף, מזבחותם. שהוא ל' עריפה. כמו וערפו שם את העגלה:
פסוק ב: לקחי ג' במס'. דין. ואידך לקחי נא לי פת לחם. זך לקחי. הכא משתעי בתורה, שאין לקח אלא תורה, שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם. וזהו שאמרו אם אין קמח אין תורה:
פסוק ב: יערף כמטר לקחי מתי זך לקחי. לקחי לי פת לחם, וזהו קמח, אם יש קמח יש תורה:
פסוק ב: כטל ב' במס'. תזל כטל. אהיה כטל לישראל. לומר שהתורה היא כטל, לישראל דוקא. אבל לעו"ג בהפך, כדכתיב ראה ויתר גוים, שמסיני התיר וכו':
פסוק ב: כמטר כטל. כשעירים. כרביבים. ד' מרות כנגד ד' מדות בלומדים. וכן ביד כל אחד ואחד מישראל ד' פעמים. כדאי' בעירובין גבי כיצד סדר המשנה: וכרביבים עלי עשב:
פסוק ג:כי שם ה' אקרא מכאן שמתפללין על עצירת גשמים. דבר אחר עלי עשב כי שם ה' אקרא. מכאן שמברכין על כל מין ומין כדאיתא בברכות:
פסוק ד:כי שם ה' אקרא הצור תמים לומר שמברכין ברוך דיין האמת:
פסוק ד: צדיק וישר הוא שחת לו. שחייב לו לומר יפה דנתני:
פסוק ד: הוא עשך ויכוננך וסמיך ליה:
פסוק ז:זכור כלומר זכור היאך עשה אותך, ויכוננך, בבטן מטיפה סרוחה:
פסוק ז: שאל אביך ויגדך זקניך הרי ג' רורות. וסמיך ליה:
פסוק ח:בהנחל לומר כל שהוא, ובנו, ובן בנו, ת"ח. הרי היא לו כנחלה שאין לו הפסק:
פסוק ח: גבלת חסר ווי"ן, לומר י"ב מזלות יצב למספר בני ישראל:
פסוק י:יבוננה מלא וי"ו שבוי"ו בסיון נתן להם ו' דברים ואלו הן תורה עדות, פקודי, מצוה, יראה, משפט:
פסוק יב:ינחנו ב' במס'. בדר ינחנו. מתן אדם ירחיב לו ולפני גדולים ינחנו. לומר מי שנותן צדקה הקב"ה בדד ינחנו:
פסוק יג:על במותי ארץ מלא וי"ו, על ששה עממים:
פסוק יג: וינקהו חסר יו"ד. מיו"ד דכרות יונקת כל התורה:
פסוק יח:תשי יו"ד קטנה. נתן לך יו"ד דברים, ונסית אותו בי' נסיונות. ולכך יו"ד דיגדל נא, גדולה. לומר לך זכור לאברהם שנסיתו בעשרה נסיונות:
פסוק כא:בלא עם בגימ' הם הבבליים:
פסוק כד:מזי רעב מזכיר ה' דברים. מזי רעב. ולחומי רשף. וקטב מרירי. ושן בהמות. עם חמת זוחלי עפר. כנגד מה שעברו על ה' חומשי תורה. וה' ניאופים, בהושע. וה' תועבות שראה יחזקאל. וכנגד ה' המקטירי'. לבעל. לשמש. ולירח. ולמזלות. ולכל צבא השמים:,
פסוק כו:אשביתה מאנוש זכרם ס"ת למפרע משה. לולי משה בחירו עמד בפרץ:
פסוק כח:ואין בהם תבונה ס"ת המן. שלא היה בהם תבונה שנהנו מסעודת אחשורוש:
פסוק לג:תנינם חסר יו"ד. לפי שעברו על עשרה דברים שבלא תלמד לעשות ועברו על עשרת הדברות:
פסוק לו:אזלת יד בגי' זו גלות:
פסוק לו: כי יראה כי אזלת בגי' אין בם תורה:
פסוק לט:כי אני אני הוא אני אמית ג"פ אני, כנגד ג' גליות. ואני, כנגד גלות ד'. דכתיב ואני בתוך הגולה. לומר שבכל הגליות הקב"ה עמנו להצילנו:
פסוק לט: ואין מידי מציל מידי בגימ' דין. שאין ניצול מיום הדין:
פסוק מ:ואמרתי חי אנכי לעלם. לעלם כתיב חסר וי"ו, לאחר ששת אלפים שנה שאז יהיה נשגב ה' לבדו, ונחסר וי"ו, שששה ימים נדונים הרשעים:
פסוק מב:וחרבי אותיות חרב י"ו. לומר לך שחרב של הקב"ה יש לה י"ו פנים. כדאיתא במדרש שוחר טוב. נקם ברית. לנקום על כל מצוה ומצוה שנכרתו עליה י"ו בריתות. ולכך ט"ז פעמים חרב בפ' יורדי בור (ביחזקאל ל״ב:י״ח). ד"פ נקם בפרשה, וכנגדם אמר דוד ד"פ עד אנה. וד"פ פנה אלי. נ"ב פסוקים בהאזינו, ולפי שעברו עליהם, לכך לא עבר איש ביהודה נ"ב שנה:
פסוק מז:כי לא דבר רק הוא תגין על הקו"ף, לומר שאפילו על התגין של תורה תילי תילים של הלכות:
פסוק מז: רק ב' במסור'. והבור רק. ודין. לומר כמו שהבור ריק ואינו מתמלא מחולייתו כן התורה לא יוכל אדם להתמלאות ממנה:
פסוק מח:וידבר ה' אל משה בעצם עשרה דסמיכי בלא לאמר כנגד י' דברות:
פסוק נ:כאשר מת אהרן בגימ' הן בנשיקה מת אהרן: