פסוק א:כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ, וְנָשַׁל, ישיל גּוֹיִם רַבִּים מִפָּנֶיךָ, הוא יגרום לעזיבתם את מקומם. גויים אלה הם הַחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי וְהָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי, שִׁבְעָה גוֹיִם שכולם רַבִּים וַעֲצוּמִים מִמֶּךָּ,
פסוק ב:ובכל זאת – וּנְתָנָם ה' אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהִכִּיתָם– הַחֲרֵם תַּחֲרִים אֹתָם, הילחם בהם עד חרמה. לֹא תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית וְלֹא תְחָנֵּם, אל תחוס עליהם,
פסוק ג:וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם. אל תקשור אתם קשרי משפחה. חתונה זו יכולה להיעשות בשני אופנים: בִּתְּךָ לֹא תִתֵּן לִבְנוֹ, וּבִתּוֹ לֹא תִקַּח לִבְנֶךָ.
פסוק ד:בין כך ובין כך הדבר אסור כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ מֵאַחֲרַי, וְעָבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים. אם יתערב במשפחה אדם מן החוץ, אמונותיו ומעשיו ישפיעו בהכרח על הדורות הבאים. וְחָרָה אַף, יכעס ה' בָּכֶם וְהִשְׁמִידְךָ מַהֵר.
פסוק ה:אין לכרות ברית עם יושבי הארץ ואין לקיים אתם קשרי משפחה כִּי אִם כֹּה, אלא כך תַעֲשׂוּ לָהֶם: את מִזְבְּחֹתֵיהֶם תִּתֹּצוּ, תשברו, ואת מַצֵּבֹתָם, העשויות מאבן אחת, תְּשַׁבֵּרוּ, ואת אֲשֵׁירֵהֶם, העצים המשמשים לפולחן תְּגַדֵּעוּן, ואת פְסִילֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ. עליכם להשמיד את העבודה הזרה ואת כל מה שקשור אליה.
פסוק ו:כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה' אֱלֹהֶיךָ. בְּךָ בָּחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, ועל כן עליך להיבדל לחלוטין מטומאות הגויים ומחוקותיהם.
פסוק ז:לֹא מֵרֻבְּכֶם, מכיוון שאתם העם הגדול ביותר מִכָּל הָעַמִּים חָשַׁק ה' בָּכֶם וַיִּבְחַר בָּכֶם, כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים.
פסוק ח:כִּי אם מֵאַהֲבַת ה' אֶתְכֶם, וּמִשָּׁמְרוֹ אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵיכֶם הוֹצִיא ה' אֶתְכֶם בְּיָד חֲזָקָה, וַיִּפְדְּךָ, והציל אותך מִבֵּית עֲבָדִים מִיַּד פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם.
פסוק ט:וְיָדַעְתָּ, היה מודע, הרהר והפנם כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ הוּא הָאֱלֹהִים, הָאֵל הַנֶּאֱמָן, שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָיו עד לְאֶלֶף דּוֹר, מצד אחד ;
פסוק י:וּמצד שני, הוא מְשַׁלֵּם לְשֹׂנְאָיו אֶל פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ. בנוגע לשונאים, ה' אינו מאריך אפו אלא מעניש מהר הרבה יותר. לֹא יְאַחֵר לְשֹׂנְאוֹ– אֶל פָּנָיו, בחייו יְשַׁלֶּם לוֹ את עונשו.
פסוק יא:וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַמִּצְוָה וְאֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, לַעֲשׂוֹתָם.
פסוק יב:וְהָיָה עֵקֶב, הואיל ותִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה, וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, וְשָׁמַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ.
פסוק יג:וַאֲהֵבְךָ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ– וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ, דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ, יינך וְיִצְהָרֶךָ, שמנך, שְׁגַר אֲלָפֶיךָ, ולדות בקרך וְעַשְׁתְּרֹת, וולדות צֹאנֶךָ. עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ.
פסוק יד:בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים. בראש ובראשונה – לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה, לא בך ולא בִבְהֶמְתֶּךָ.
פסוק טו:וְהֵסִיר ה' מִמְּךָ כָּל חֹלִי וְכָל מַדְוֵי, תחלואי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ, המכות שראיתם במצרים – לֹא יְשִׂימָם בָּךְ. וּנְתָנָם בְּכָל שֹׂנְאֶיךָ.
פסוק טז:וְאָכַלְתָּ, כלֵּה אֶת כָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. לֹא תָחוֹס עֵינְךָ עֲלֵיהֶם, וְשוב – לֹא תַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵיהֶם, כִּי מוֹקֵשׁ הוּא לָךְ.
פסוק יז:כִּי תֹאמַר בִּלְבָבְךָ: רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִמֶּנִּי, אֵיכָה אוּכַל לְהוֹרִישָׁם לסלק את כולם ?
פסוק יח:לֹא תִירָא מֵהֶם. זָכֹר תִּזְכֹּר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהֶיךָ לְפַרְעֹה וּלְכָל מִצְרָיִם:
פסוק יט:הַמַּסֹּת, הנסים, הניסיונות או ההתרחשויות הַגְּדֹלֹת אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ, וְהָאֹתֹת וְהַמֹּפְתִים וְהַיָּד הַחֲזָקָה וְהַזְּרֹעַ הַנְּטוּיָה אֲשֶׁר בהם הוֹצִאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ. כֵּן – באותות, מופתים ופורענויות יַעֲשֶׂה ה' אֱלֹהֶיךָ לְכָל הָעַמִּים אֲשֶׁר אַתָּה יָרֵא מִפְּנֵיהֶם. בצד ניצחונותיכם במלחמות ה' יסייע לכם גם בדרכים נוספות:
פסוק כ:וְגַם אֶת הַצִּרְעָה, שרץ העוף הקרוי כך גם היום – מכת צרעות יבריחו את תושבי הארץ ממקומות המסתור שלהם, או: מין צרעת, מחלה יְשַׁלַּח ה' אֱלֹהֶיךָ בָּם, עַד אֲבֹד הַנִּשְׁאָרִים וְהַנִּסְתָּרִים מִפָּנֶיךָ.
פסוק כא:לֹא תַעֲרֹץ, תישבר, תפחד מִפְּנֵיהֶם, כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ, אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא. רק ממנו ראוי לירוא.
פסוק כב:וְנָשַׁל, יסיר ויגרש ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת הַגּוֹיִם הָאֵל, האלה מִפָּנֶיךָ מְעַט מְעָט. לֹא תוּכַל כַּלֹּתָם, לא יהיה לטובתך אם יושמדו מַהֵר, פֶּן תִּרְבֶּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה. אילו הושמדו הגויים הרבים בבת אחת, עד התיישבותכם המלאה בארץ היו השטחים שהתרוקנו הופכים מקום משכנן של חיות הבר.
פסוק כג:וּנְתָנָם – את הגויים הללו ה' אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ, וְהָמָם מְהוּמָה גְדֹלָה, יכה ויטשטש אותם עַד הִשָּׁמְדָם.
פסוק כד:וְנָתַן מַלְכֵיהֶם בְּיָדֶךָ. וְהַאֲבַדְתָּ אֶת שְׁמָם מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם. אסור לך להנציח את שמותיהם של עובדי עבודה זרה, וכל שכן את שמות אלוהיהם. לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ בְּפָנֶיךָ עַד הִשְׁמִדְךָ אֹתָם.
פסוק כה:פְּסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ. לֹא תַחְמֹד אפילו כֶּסֶף וְזָהָב שיש עֲלֵיהֶם וְלָקַחְתָּ לָךְ, אף שלכאורה היה סביר שאם אדם מוצא חפץ בעל ערך הוא ייקח אותו לעצמו, פֶּן תִּוָּקֵשׁ בּוֹ, שמא הדבר יהיה לך למוקש ולמכשול, כִּי תוֹעֲבַת ה' אֱלֹהֶיךָ הוּא,
פסוק כו:וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה, וחפצים הקשורים בה אֶל בֵּיתֶךָ, שכן אם תביא – וְהָיִיתָ חֵרֶם, מתועב ומרוחק כָּמֹהוּ – כמו התועבה. שַׁקֵּץ תְּשַׁקְּצֶנּוּ וְתַעֵב תְּתַעֲבֶנּוּ כִּי חֵרֶם הוּא, ואל לך לבוא עמו במגע.
