פסוק ב:לֹא תוֹסִיפוּ, כְּגוֹן חָמֵשׁ פָּרָשִׁיּוֹת בַּתְּפִלִּין חֲמִשָּׁה מִינִין בַּלּוּלָב חָמֵשׁ צִיצִיּוֹת, וְכֵן לֹא תִגְרְעוּ, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על דברים ד':ב'). וְכָךְ אָמְרוּ בְּסִפְרֵי (ראה), מִנַּיִן שֶׁלֹּא תּוֹסִיף עַל הַלּוּלָב וְעַל הַצִּיצִית, ת"ל לֹא תוֹסִיפוּ. וּמִנַּיִן שֶׁאֵין פּוֹחֲתִים מֵהֶן, ת"ל לֹא תִגְרְעוּ. מִנַּיִן שֶׁאִם פָּתַח לְבָרֵךְ בִּרְכַּת כֹּהֲנִים לֹא יֹאמַר הוֹאִיל וּפָתַחְתִּי לְבָרֵךְ אוֹמַר ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם יוֹסֵף עֲלֵיכֶם, ת"ל הַדָּבָר, אֲפִלּוּ דָּבָר לֹא תּוֹסֵף עָלָיו. אֲבָל לֹא בְּאֵלֶּה בִּלְבַד אָמְרוּ, אֶלָּא אַף הַיָּשֵׁן בַּסֻּכָּה בַּשְּׁמִינִי בְּכַוָּנָה לוֹקֶה, כְּמוֹ שֶׁמֻּזְכָּר בְּמַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה (ראש השנה כ"ח). וְכֵן אִם יַעֲשֶׂה הֶחָג שִׁשָּׁה, עוֹבֵר בַּלָּאו הַזֶּה. וּלְפִי דַּעְתִּי אֲפִלּוּ בָּדָא לַעֲשׂוֹת מִצְוָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, כְּגוֹן שֶׁעָשָׂה חַג בַּחֹדֶשׁ שֶׁבָּדָא מִלִּבּוֹ כְּיָרָבְעָם (מלכים א יב לג), עוֹבֵר בְּלָאו. וְכָךְ אָמְרוּ (מגילה יד) לְעִנְיַן מִקְרָא מְגִלָּה, מֵאָה וּשְׁמוֹנִים נְבִיאִים עָמְדוּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל וְלֹא פִּחֲתוּ וְלֹא הוֹסִיפוּ עַל מָה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת חוּץ מִמִּקְרָא מְגִלָּה, מַאי דְּרוּשׁ וְכוּ'. וּבַיְּרוּשַׁלְמִי (מגילה פ"א ה"ז) שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה זְקֵנִים וּמֵהֶם כַּמָּה נְבִיאִים הָיוּ מִצְטַעֲרִים עַל הַדָּבָר, אָמְרוּ כָּתוּב אֵלֶּה הַמִּצְוֹת אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה, אֵלּוּ הַמִּצְוֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ מִפִּי מֹשֶׁה, כָּךְ אָמַר לָנוּ מֹשֶׁה וְאֵין נָבִיא אַחֵר עָתִיד לְחַדֵּשׁ דָּבָר לָכֶם, וּמָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר רוֹצִים לְחַדֵּשׁ לָנוּ דָּבָר. לֹא זָזוּ מִשָּׁם נוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִין בַּדָּבָר עַד שֶׁהֵאִיר הקב"ה עֵינֵיהֶם וְכוּ'. הֲרֵי שֶׁהָיְתָה הַמִּצְוָה הַזּוֹ אֲסוּרָה לָהֶם, א"כ הִיא בִּכְלַל לֹא תֹסֵף עָלָיו. אֶלָּא שֶׁלֹּא לָמַדְנוּ לְמוֹסִיף עַל פִּי נָבִיא אֶלָּא מִן הַכָּתוּב שֶׁאָמַר אֵלֶּה הַמִּצְוֹת, אֵין נָבִיא רַשַּׁאי לְחַדֵּשׁ בּוֹ דָּבָר מֵעַתָּה. וּמָה שֶׁתִּקְּנוּ חֲכָמִים מִשּׁוּם גָּדֵר, כְּגוֹן שְׁנִיּוֹת לָעֲרָיוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, זוֹ הִיא מִצְוָה מִן הַתּוֹרָה, וּבִלְבַד שֶׁיֵּדַע שֶׁהֵם מִשּׁוּם הַגָּדֵר הַזֶּה וְאֵינָן מִפִּי הקב"ה בַּתּוֹרָה:
פסוק ג:עֵינֵיכֶם הָרֹאוֹת עַתָּה בָּא לְהַזְהִיר בִּפְרָטֵי הַמִּצְוֹת, וְיַתְחִיל בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהִיא שֹׁרֶשׁ לְכֻלָּן:
פסוק ה:וְטַעַם רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם, רְאֵה שֶׁאֲנִי מְלַמֵּד אֶתְכֶם הַיּוֹם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (דברים יא יג): אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם, וַאֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם (דברים ד ח). אוֹ יֹאמַר לִמַּדְתִּי מִפְּנֵי שֶׁהִזְכִּיר לַעֲשׂוֹת כֵּן בְּקֶרֶב הָאָרֶץ, כְּלוֹמַר, רְאֵה בְּעֵת בּוֹאֲךָ לָאָרֶץ שֶׁלִּמַּדְתִּי אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי ה' אֱלֹהָי. וְהִנֵּה מִתְּחִלָּה דִּבֵּר עַל הַדָּבָר שֶׁהִיא כְּלָל לַכֹּל, עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה; וְעַתָּה יַזְהִיר בַּחֻקִּים, שֶׁהֵם גְּזֵרוֹתָיו, וּבַמִּשְׁפָּטִים, שֶׁהֵם הַדִּינִים, כִּי אֵלּוּ הֵם צְרִיכִין חִזּוּק יוֹתֵר, מִפְּנֵי הֶעְלֵם טַעַם הַחֻקִּים, וּמִפְּנֵי כִּי בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִידוּ אֶרֶץ. וְאָמַר לַעֲשׂוֹת כֵּן בְּקֶרֶב הָאָרֶץ, לְהַזְהִיר עַל כֻּלָּם, כִּי יֵשׁ חֻקִּים רַבִּים וּמִשְׁפָּטִים שֶׁאֵינָן נוֹהֲגִין בְּחוּצָה לָאָרֶץ; אוֹ יִרְמֹז שֶׁעִקַּר הַמִּצְוֹת כֻּלָּן בָּאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁרָמַזְתִּי בְּסוֹד הָאָרֶץ (ויקרא יח כה). וְאָמַר כִּי בַּחֻקִּים וּבַמִּשְׁפָּטִים תּוֹעָלוֹת גְּדוֹלוֹת, שֶׁהֵם תִּפְאֶרֶת לְעוֹשֵׂיהֶם מִן הָאָדָם, וַאֲפִילּוּ שׂוֹנְאֵיהֶם יְשַׁבְּחוּ אוֹתָם בָּהֶם. וְעוֹד, שֶׁהֵם תּוֹעֶלֶת גְּדוֹלָה שֶׁאֵין כְּמוֹתָהּ, שֶׁהַשֵּׁם יִהְיֶה קָרוֹב לָהֶם בְּכָל קָרְאָם אֵלָיו, וְכֵן הָעַמִּים יִתְבּוֹנְנוּ בָּזֶה וְיֵדְעוּ כִּי הַחֻקִּים נַעֲשִׂים בְּחָכְמָה וּבִינָה לְקָרְבָה אֶל הָאֱלֹהִים וְיִירְאוּ מֵהֶם, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל. וְעוֹד, שֶׁהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים בְּעַצְמָם הֵם צַדִּיקִים, יְשָׁרִים וְטוֹבִים בְּיִשּׁוּב הָעָם וְהַמְּדִינוֹת.
פסוק ט:רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וְגוֹ' פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים, "אָז כְּשֶׁלֹּא תִּשְׁכָּחוּם וְתַעֲשׂוּם עַל אֲמִתָּתָם תֵּחָשְׁבוּ חֲכָמִים וּנְבוֹנִים, וְאִם תְּעַוְּתוּ אוֹתָם מִתּוֹךְ שִׁכְחָה תֵּחָשְׁבוּ שׁוֹטִים", לְשׁוֹן רַשִׁ"י. (רש"י על דברים ד':ט') וְאֵינוֹ נָכוֹן כְּלָל, אֲבָל הַכָּתוּב הַזֶּה לְפִי דַּעְתִּי מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה, הִזְהִיר בָּהּ מְאֹד, כִּי כַּאֲשֶׁר אָמַר שֶׁנִּזָּהֵר בְּכָל הַמִּצְוֹת וְנִשְׁמֹר הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים לַעֲשׂוֹתָם, חָזַר וְאָמַר רַק אֲנִי מַזְהִירְךָ מְאֹד לְהִשָּׁמֵר וְלִשְׁמֹר עַצְמְךָ מְאֹד מְאֹד לִזְכֹּר מֵאַיִן בָּאוּ אֵלֶיךָ הַמִּצְוֹת, שֶׁלֹּא תִּשְׁכַּח מַעֲמַד הַר סִינַי מִכָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ הַקּוֹלוֹת וְהַלַּפִּידִים, אֶת כְּבֹדוֹ וְאֶת גָּדְלוֹ וּדְבָרָיו אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ שָׁם מִתּוֹךְ הָאֵשׁ, וְתוֹדִיעַ כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ בַּמַּעֲמָד הַנִּכְבָּד הַהוּא לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ עַד עוֹלָם. וּפֵרֵשׁ הַטַּעַם, כִּי הַשֵּׁם עָשָׂה הַמַּעֲמָד הַהוּא כְּדֵי שֶׁתִּלְמְדוּ לְיִרְאָה אוֹתוֹ כָּל הַיָּמִים וְאֶת בְּנֵיכֶם תְּלַמְּדוּן לְדוֹרוֹת עוֹלָם, אִם כֵּן עֲשׂוּ אַתֶּם כָּכָה וְאַל תִּשְׁכְּחוּ אוֹתוֹ. וְהִנֵּה, קֹדֶם שֶׁיַּזְכִּיר הַדִּבְּרוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ שָׁם, הִזְהִיר בְּמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁלֹּא נִשְׁכַּח דָּבָר מִן הַמַּעֲמָד הַהוּא וְלֹא נְסִירֵהוּ מִלִּבֵּנוּ לְעוֹלָם, וְצִוָּה בְּמִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁנּוֹדִיעַ בּוֹ לְכָל זַרְעֵנוּ מִדּוֹר לְדוֹר כָּל מָה שֶׁהָיָה שָׁם בִּרְאִיָּה וּבִשְׁמִיעָה. וְהַתּוֹעֶלֶת בַּמִּצְוָה הַזֹּאת גְּדוֹלָה מְאֹד, שֶׁאִם הָיוּ דִּבְרֵי הַתּוֹרָה בָּאִים אֵלֵינוּ מִפִּי מֹשֶׁה בִּלְבַד, אע"פ שֶׁנְּבוּאָתוֹ נִתְאַמְּתָה בְּאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים, אִם יָקוּם בְּקִרְבֵּנוּ נָבִיא אוֹ חֹלֵם חֲלוֹם וִיצַוֵּנוּ בְּהֵפֶךְ מִן הַתּוֹרָה וְנָתַן אֵלֵינוּ אוֹת אוֹ מוֹפֵת יִכָּנֵס סָפֵק בְּלֵב הָאֲנָשִׁים; אֲבָל כְּשֶׁתַּגִּיעַ אֵלֵינוּ הַתּוֹרָה מִפִּי הַגְּבוּרָה לְאָזְנֵנוּ וְעֵינֵינוּ הָרוֹאוֹת אֵין שָׁם אֶמְצָעִי, נַכְחִישׁ כָּל חוֹלֵק וְכָל מְסַפֵּק, וּנְשַׁקֵּר אוֹתוֹ, לֹא יוֹעִילֵהוּ אוֹת וְלֹא יַצִּילֵהוּ מוֹפֵת מִן הַמִּיתָה בְּיָדֵינוּ, כִּי אֲנַחְנוּ הַיּוֹדְעִים בְּשַׁקְּרוּתוֹ. זֶהוּ שֶׁאָמַר שָׁם (שמות יט ט): וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם, כִּי כְּשֶׁנַּעְתִּיק גַּם כֵּן הַדָּבָר לְבָנֵינוּ, יֵדְעוּ שֶׁהָיָה הַדָּבָר אֱמֶת בְּלֹא סָפֵק כְּאִלּוּ רָאוּהוּ כָּל הַדּוֹרוֹת, כִּי לֹא נָעִיד שֶׁקֶר לְבָנֵינוּ וְלֹא נַנְחִיל אוֹתָם דְּבַר הֶבֶל וְאֵין בָּם מוֹעִיל, וְהֵם לֹא יִסְתַּפְּקוּ כְּלָל בְּעֵדוּתֵנוּ שֶׁנָּעִיד לָהֶם אֲבָל יַאֲמִינוּ בְּוַדַּאי שֶׁרָאִינוּ כֻּלָּנוּ בְּעֵינֵינוּ וְכָל מָה שֶׁסִּפַּרְנוּ לָהֶם. וְהָעִנְיָן הַזֶּה יָבוֹא עוֹד בְּפָרָשַׁת (דברים יג ב): "כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא אוֹ חֹלֵם חֲלוֹם וְגוֹ'", וּכְבָר הִזְכַּרְתִּיו שָׁם בְּפָרָשַׁת בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי (שמות יט ט).
פסוק יב:וַיְדַבֵּר ה' אֲלֵיכֶם מִתּוֹךְ הָאֵשׁ, כְּבָר פֵּרַשְׁתִּי הַדָּבָר בִּמְקוֹמוֹ (שמות יט כ) שֶׁהֵם שָׁמְעוּ דִּבּוּר הַשֵּׁם הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ, שֶׁרָאוּ אִשּׁוֹ הַגְּדוֹלָה וְהִשִּׂיגוּהָ וְהֻגַּד לָהֶם בָּזֶה בְּרִיתוֹ בַּעֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים, כִּי בְּכֻלָּן שָׁמְעוּ הַקּוֹל מִתּוֹךְ הָאֵשׁ, וּשְׁאָר הַמִּצְוֹת צִוָּה אוֹתִי בָּעֵת הַהִיא לְלַמֵּד אֶתְכֶם, כִּי כְּבָר אֲנִי נֶאֱמָן לְנָבִיא לַה' בַּמֶּה שֶׁרְאִיתֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי (רמב"ן על דברים ד':ט'):
פסוק טו:וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם, יַזְהִירֵם פֶּן יִטְעוּ אַחַר הַקּוֹל אֲשֶׁר שָׁמְעוּ, וְיַעֲשׂוּ הַשְׁחָתָה לְקַצֵּץ בַּנְּטִיעוֹת. וְאָמַר תְּחִלָּה תַּבְנִית זָכָר אוֹ נְקֵבָה, בָּאָדָם, שֶׁמֵּהֶם יִהְיֶה קוֹל, וְאַחַר כֵּן הִזְכִּיר כָּל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ בַּבְּהֵמָה וּבָעוֹף וּבְרֶמֶשׂ הָאֲדָמָה וּבִדְגֵי הַיָּם, וְאַחַר כֵּן חָזַר אֶל צְבָא הַשָּׁמַיִם. וּכְבָר פֵּרַשְׁתִּי אֲשֶׁר חָלַק ה' אֱלֹהֶיךָ אֹתָם לְכֹל הָעַמִּים, כִּי לְכֻלָּם כּוֹכָב וּמַזָּל וּגְבוֹהִים עֲלֵיהֶם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן, כְּגוֹן הַנֶּאֱמָר בְּדָנִיֵּאל: שַׂר מַלְכוּת פָּרַס וְשַׂר מַלְכוּת יָוָן, וּבַעֲבוּר כֵּן יַעֲשׂוּ לָהֶם אֱלֹהִים מֵהֶם וְיַעַבְדוּם. וְאָמַר: וְאֶתְכֶם לָקַח ה', כִּי אַתֶּם חֵלֶק הַשֵּׁם, לֹא תָּקִימוּ עֲלֵיכֶם שַׂר אוֹ עוֹזֵר זוּלָתוֹ, כִּי הוּא הוֹצִיא אֶתְכֶם מִכּוּר הַבַּרְזֶל, שֶׁהֱיִיתֶם בְּתוֹךְ מִצְרַיִם בְּכוּר אֵשׁ וְעֵצִים וְהוֹצִיא אֶתְכֶם מִשָּׁם כְּנֶגֶד שָׂרֵיהֶם שֶׁעָשָׂה בָּהֶם שְׁפָטִים, וְלוּלֵי שֶׁהִפִּילָם לֹא הֱיִיתֶם יוֹצְאִים, כִּי הָיוּ הֵם בְּמַעֲלָתָם שֶׁלֹּא תֵּצְאוּ. וְהִנֵּה עָשָׂה כָּל זֶה כְּדֵי שֶׁתִּהְיוּ לוֹ נַחֲלָה וְתִהְיוּ לִשְׁמוֹ הַגָּדוֹל סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים:
פסוק כא:וְטַעַם וַה' הִתְאַנַּף בִּי עַל דִּבְרֵיכֶם, שֶׁהֶחְזִיר בַּמָּקוֹם הַזֶּה, כְּלוֹמַר אוֹתִי צִוָּה ה' בָּעֵת הַהִיא לְלַמֵּד אֶתְכֶם הַמִּצְוֹת לַעֲשֹׂתְכֶם אֹתָם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה, וְעַתָּה קְחוּ מִפִּי תּוֹרָה כִּי אָנֹכִי מֵת בָּאָרֶץ הַזֹּאת וְלֹא אוּכַל לְלַמְּדָם אֶתְכֶם בָּאָרֶץ, וְאַל תִּשְׁכְּחוּ שָׁם מָה שֶׁלִּמַּדְתִּי אֶתְכֶם וְלֹא מָה שֶׁרְאִיתֶם בְּסִינַי. וְעַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת יֹאמַר הִשָּׁמְרוּ מְאֹד לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם פֶּן תַּשְׁחִתוּן, כִּי הַשֵּׁם הִתְאַנַּף בִּי מִדְּאָגָה מִדָּבָר זֶה, פֶּן תִּשְׁכְּחוּ אַתֶּם בְּרִית הַשֵּׁם אֱלֹהֵיכֶם בָּאֵשׁ הָאוֹכֶלֶת בְּרֹאשׁ הָהָר וְתַעֲשׂוּ תְּמוּנַת כֹּל, וְזֶה טַעַם אֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ. וּכְבָר נִרְמַז זֶה בְּסֵדֶר חֻקַּת הַתּוֹרָה. וְרַשִׁ"י כָּתַב אֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ, שֶׁלֹּא תַעֲשֶׂה. וְהוּא פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין הַפְּסוּקִים הָאֵלֶּה עַל אֲמִתָּתָם. וְטַעַם כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא, כַּאֲשֶׁר רְאִיתֶם בְּרֹאשׁ הָהָר, וְהַכַּוָּנָה שֶׁהוּא מִדַּת הַדִּין הַמְקַנֵּא בע"ז, וּמִן הַכָּתוּב הַזֶּה תָּבִין בְּכָל הַנִּזְכָּר בְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה תָּמִיד ה' אֱלֹהֶיךָ:
פסוק כה:כִּי תוֹלִיד בָּנִים וּבְנֵי בָנִים וְנוֹשַׁנְתֶּם, עִנְיַן הַכָּתוּב הַזֶּה, שֶׁיַּזְכִּיר וְיֹאמַר: כִּי תוֹלִיד בָּנִים וּבְנֵי בָנִים, וּבַעֲבוּר הֱיוֹתְכֶם יְשָׁנִים בָּאָרֶץ וְתֵשְׁבוּ לָבֶטַח, אוּלַי תִּשְׁכְּחוּ אֶת הַשֵּׁם; הַעִדֹתִי בָּכֶם הַיּוֹם שֶׁתֹּאבְדוּ מַהֵר, כִּי לֹא יַאֲרִיךְ לָכֶם, מֵאַחַר שֶׁתַּעַבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה. וְהַפָּרָשָׁה הַזּוֹ, אע"פ שֶׁהִיא אַזְהָרָה, לֹא נֶאֶמְרָה בִּלְשׁוֹן "אִם", וְהַטַּעַם, כִּי הוּא כְּמִתְנַבֵּא עַל עִנְיָנָם, וִידַבֵּר בְּלָשׁוֹן יְשַׁמֵּשׁ בִּשְׁנֵי פָּנִים, בִּלְשׁוֹן אַזְהָרָה וּבִלְשׁוֹן עָתִיד לָבֹא, יֹאמַר שֶׁיַּעֲשׂוּ וְיִהְיֶה לָהֶם כָּכָה וְלֹא יִגְזֹר עֲלֵיהֶם. וּמִפְּנֵי זֶה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (גיטין פח א) שֶׁרָמַז לְגָלוּת בַּיִת רִאשׁוֹן בְּמִלַּת וְנוֹשַׁנְתֶּם בְּגֵימַטְרְיָא, וְהָיְתָה קַבָּלָה בְּיָדָם כִּי יֵשׁ בַּפָּרָשָׁה הַזֹּאת רֶמֶז לִזְמַן הַגָּלוּת, וְכַאֲשֶׁר בָּא עֲלֵיהֶם הִתְבּוֹנְנוּ בָּהּ בִּינָה.
פסוק כה:וְאָמַר וַעֲשִׂיתֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כֹּל, וְלֹא אָמַר וַעֲבַדְתֶּם אוֹתוֹ אוֹ וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לוֹ, אֲבָל אָמַר וְהִשְׁחַתֶּם, כִּי הַפֶּסֶל בְּכָאן תְּמוּנַת כֹּל, וּמִפְּנֵי הַשְׁחָתָה יֶאֱסֹר אוֹתוֹ, כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה.
פסוק כז:וְנִשְׁאַרְתֶּם מְתֵי מִסְפָּר בַּגּוֹיִם, יֹאמַר שֶׁנִּשָּׁאֵר מוּעָטִים בְּכָל גּוֹי וְגוֹי מִכָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר יְנַהֵג אוֹתָנוּ שָׁם, כִּי בְּאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם יְפַזֵּר אוֹתָנוּ, אֲבָל בִּכְלָלֵנוּ רַבִּים אֲנַחְנוּ, שֶׁבַח לָאֵל:
פסוק כח:וַעֲבַדְתֶּם שָׁם אֱלֹהִים, מִשֶּׁאַתֶּם עוֹבְדִים לְעוֹבְדֵיהֶם אַתֶּם עוֹבְדִים לָהֶם, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על דברים ד':כ"ח). וּכְבָר פֵּרַשְׁתִּי סוֹדוֹ, כִּי הַיּוֹשֵׁב בְּחוּצָה לָאָרֶץ כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה וּמַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה, כְּמוֹ שֶׁהִזְכַּרְתִּי בְּסֵדֶר אַחֲרֵי מוֹת (ויקרא יח כה):
פסוק כח:וְטַעַם וְלֹא יֹאכְלוּן וְלֹא יְרִיחֻן, לוֹמַר שֶׁהֵם אֶבֶן דּוּמָם כַּאֲשֶׁר הָיוּ מִתְּחִלָּה, אֵין בָּהֶם רוּחַ חַיִּים כְּלָל אֲפִלּוּ כְּחַיֵּי הָאָדָם, כִּי מִתְּחִלָּה אָמַר לֹא יִרְאוּן וְלֹא יִשְׁמְעוּן, לוֹמַר שֶׁאֵינֶנּוּ אֱלוֹהַּ וְלֹא יִרְאֶה בָּעֳנִי עוֹבְדָיו וְלֹא יִשְׁמַע תְּפִלָּתָם וּמִצָּרָתָם לֹא יוֹשִׁיעֵם, וְחָזַר וְאָמַר שֶׁאֲפִלּוּ חַיִּים גְּרוּעִים כְּחַיֵּי הָאָדָם אֵין בָּהֶם, וְהִנֵּה הָעוֹשֶׂה אוֹתָם נִכְבָּד מֵהֶם. אוֹ יִהְיֶה טַעַם הַכָּתוּב כְּנֶגֶד כְּבוֹד עֶלְיוֹן, לוֹמַר אֲשֶׁר לֹא יִרְאוּ בְּצָרַת עוֹבְדֵיהֶם וְלֹא יִשְׁמְעוּן תְּפִלָּתָם, וְלֹא יֹאכְלוּן שֶׁלֹּא תֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵיהֶם וְתֹאכַל אֶת קָרְבְּנוֹתָם, וְלֹא יְרִיחוּן בְּרֵיחַ נִיחוֹחֵיהֶם. וְתָפַשׂ הַכָּתוּב לְשׁוֹן סְתָם, שֶׁאֵין בָּהֶם הַחוּשִׁים הָאֵלּוּ כְּלָל:
פסוק ל:וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְּקֹלוֹ, גַּם זֶה רֶמֶז לִגְאֻלַּת בָּבֶל שֶׁשָּׁבוּ אֶל הַשֵּׁם וְהִתְוַדּוּ לְפָנָיו וְשָׁמְעוּ לְקוֹל הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר הֵקִים לָהֶם, וּלְפִיכָךְ הִבְטִיחָם שֶׁלֹּא יַשְׁחִיתֵם וְלֹא יִשְׁכַּח בְּרִית אֲבוֹתָם כַּאֲשֶׁר אָמַר (ויקרא כו מב) וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְגוֹ', וּבְסוֹף הַסֵּפֶר יִרְמֹז לַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּי (שם בפסוק טז), וְאֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד בע"ה (רמב"ן על דברים כ"ח:מ"ב):
פסוק לב:כִּי שְׁאַל נָא לְיָמִים רִאשֹׁנִים, יֹאמַר לֹא יִמְחֹל וְלֹא יַאֲרִיךְ הַשֵּׁם לָכֶם עַל ע"ז וְעַל הַהַשְׁחָתָה בְּפֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה, כִּי עָשָׂה עִמָּכֶם מָה שֶׁלֹּא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי מֵעוֹלָם, שֶׁהִשְׁמִיעֲךָ קוֹל אֱלֹהִים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ, לְמַעַן תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם וּתְיַחֲדוּ אוֹתוֹ וְלֹא תַּשְׁחִיתוּ, וְלָקַח אֶתְכֶם לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי בְּמַסֹּת בְּאֹתֹת וּבְמוֹפְתִים שֶׁלֹּא תַּעַבְדוּ לְזוּלָתוֹ. וְהִנֵּה הָרְאֵיתָ בְּעֵינֶיךָ כָּל זֶה לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים הוּא אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד וְאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ, כִּי מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת קֹלוֹ לְלַמֶּדְךָ בָּזֶה מוּסַר הַשְׂכֵּל, וְעַל הָאָרֶץ הֶרְאֲךָ אֶת אִשּׁוֹ הַגְּדוֹלָה בּוֹעֶרֶת עַד לֵב הַשָּׁמַיִם, וּדְבָרָיו כֻּלָּם שָׁמַעְתָּ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ. וַיּוֹצִאֲךָ בְּפָנָיו, כְּמוֹ עַל פָּנָיו (בראשית לב כב), בְּכֹחוֹ הַגָּדוֹל אֲשֶׁר בְּפָנָיו. וְאַחֲרֵי שֶׁהַשֵּׁם הַגָּדוֹל הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת וְאֵין עוֹד, תִּשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקּוֹתָיו לְמַעַן יִיטַב לָךְ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וּלְמַעַן תַּאֲרִיךְ יָמִים עַל הָאָרֶץ מִתָּחַת:
פסוק מא:אָז יַבְדִּיל מֹשֶׁה שָׁלֹשׁ עָרִים, פֵּרֵשׁ ר"א (אבן עזרא על דברים ד':מ"א) בַּיּוֹם שֶׁהִבְדִּיל מֹשֶׁה שָׁלֹשׁ עָרִים אָז אָמַר דִּבְרֵי הַבְּרִית. וְאֵינוֹ נָכוֹן, אֲבָל הוּא כִּפְשׁוּטוֹ, כִּי מֹשֶׁה אָסַף כָּל יִשְׂרָאֵל לְבָאֵר לָהֶם הַתּוֹרָה, וּפָתַח לָהֶם בְּדִבְרֵי הַתּוֹכָחוֹת, וְכַאֲשֶׁר אָמַר בִּפְנֵיהֶם תּוֹכְחוֹתָיו בַּמֶּה שֶׁעָשׂוּ וְהָאַזְהָרוֹת עַל ע"ז וְעַל יִחוּד הַשֵּׁם וְהִשְׁלִים לָהֶם שֶׁיִּשְׁמְרוּ חֻקָּיו וּמִצְוֹתָיו לְמַעַן יִיטַב לָהֶם, אָז אָמַר בְּמַעֲמָדָם לִפְנֵיהֶם עַתָּה נְקַיֵּם הַמִּצְוָה אֲשֶׁר צִוָּנוּ הַשֵּׁם, וְתִהְיֶינָה בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר וְרָמוֹת בַּגִּלְעָד וְגוֹלָן בַּבָּשָׁן עָרֵי מִקְלָט לָנוּס שָׁמָּה כָּל רֹצֵחַ בִּשְׁגָגָה. ואע"פ שֶׁאֵינָן קוֹלְטוֹת עַד שֶׁיֻּבְדְּלוּ אוֹתָם שֶׁבְּאֶרֶץ כְּנַעַן, אָמַר מִצְוָה שֶׁבָּאָה לְיָדֵינוּ נְקַיֵּם אוֹתָהּ לְמַעַן יִיטַב לָנוּ. וְאַחֲרֵי כֵן קָרָא בְּקוֹל גָּדוֹל אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ שָׁם וְאָמַר אֲלֵיהֶם (דברים ה':א') שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים וְגוֹ', כִּי עַתָּה יִפְתַּח בַּמִּצְוֹת וּבְבֵאוּר הַתּוֹרָה כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּי בִּתְחִלַּת סֵדֶר אֵלֶּה הַדְּבָרִים:
פסוק מז:וְהִזְכִּיר בְּכָאן וַיִּירְשׁוּ אֶת אַרְצוֹ וְאֶת אֶרֶץ עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן מֵעֲרוֹעֵר וְגוֹ', וְהַטַּעַם כִּי שָׁב לְהַזְכִּיר מָה שֶׁאָמַר בִּתְחִלַּת הַסֵּפֶר הַזֶּה (דברים א':ד') כִּי בֵּאוּר הַתּוֹרָה הַזֶּה אַחֲרֵי הַכֹּתוֹ אֵת סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן וְאֶת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּעַשְׁתָּרֹת בְּאֶדְרֶעִי הָיָה, וְהוֹסִיף בְּכָאן לְפָרֵשׁ כִּי הָיָה הַבֵּאוּר גַּם אַחֲרֵי שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת כָּל אַרְצָם, כְּלוֹמַר שֶׁחִלְּקָהּ לָהֶם לִשְׁנֵי הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה:
