פסוק ג:לאמר, אמר להם צריכים אתם לימנות מבן עשרים שנה כו' פירוש דהך מבן כ' שנה אינו מאמר הכתוב אלא משה ואלעזר אמרו זה לבני ישראל וקשה למה תלו המנין של עשרים שנה במה שצוה ה' את משה ובני ישראל היוצאים מארץ מצרים והלא כאן גופיה כתיב דבר זה שאמר שאו את ראש כל עדת בני ישראל מבן עשרים שנה ומעלה כו' ולמה יאמרו משה ואלעזר בציווי שנצטוו מזמן קדום הרבה, ונראה לפרש ע"פ מה דפירש"י בפ' כי תשא כל העובר על הפקודים שאין פחות מבן עשרים יוצא לצבא ונמנה בכלל אנשים, הרי דתרי מילי נינהו, אחד יוצא צבא, והשני נמנה בכלל אנשים, ולעיל שם פירשתי זה וכאן אמר כל יוצא צבא והו"א לא לענין נמנה בכלל אנשים, ע"כ דברו עמהם שיהיה מנינם לענין כלל אנשים ג"כ דוקא בן עשרים אנשים ואע"פ שכאן לא נזכר אלא כל יוצא צבא מ"מ ה"ה זה כאשר נאמר כל העובר על הפקודים ושם מוכח כן כמו שזכרנו שם. וע"כ האריך רש"י ואמר שיהא מנינכם כו' שהוא מיותר לכאורה אלא דנתכוין לסתום מנין דהיינו בכלל אנשים. וא"ל הא בריש במדבר נאמר ג"כ כל יוצאי צבא, ולא הוצרך, לפרש שם לימנות בכלל אנשים דהתם נאמר כל זכר לגלגלותם והיינו לענין נמנה בכלל אנשים שזהו פירוש גלגולת כנ"ל. וראיתי טועים בדברי רש"י אלו:
פסוק ה:משפחת החנכי כו' ה"א מצד זה כו'. אין להקשות הא כתיב העמלקי והכנעני וכן הרבה במקום שאין שייך לומר כן, דשאני התם דהו"ל ה"א הידיעה דהיינו, המפורסם במקום אחר כדרך כל ה"א בתחילת התיבה, משא"כ כאן דמזכיר תחילת המשפחה שנעשה משפחה אין שייך לומר הידוע במקום אחר וג"כ א"ל למה לא הזכיר במנינים אחרים כן לבטל לעז של אוה"ע, דכאן שייך זה כיון דמתו במגפה הנכשלים בזנות בנות מואב בא להעיד על ישראל הנשארים, שהם כשרים בתולדותם ובמעשיהם שלא היה בהם זמה:
פסוק יא:ובני קרח לא מתו כו' נתבצר להם מקום בגיהנם. בגמרא פרק חלק אמרינן לא חיין ולא נידונין, והרא"ם הביא מדרש רבה שעלו בני קרח על פני הארץ ובאו לא"י והיו נביאים, וראיה לזה משמואל ובניו שהיו משוררים, וכ"כ רש"י בתהלים (מ"ב), והאריך הרא"ם בזה. ואפשר לומר שאיזה זמן היו בגיהנם ואח"כ יצאו על פני הארץ:
פסוק יג:לזרח כו' וכן אצבון לגד. פירוש דבפ' ויגש חשב אצבון בגד ולא כאן, וא"ל דאזני היינו אצבון כמו בזרח וצוחר, דצוחר היינו זוהר והיינו זרח דצוחר הוא ג"כ לשון אורה משא"כ באזני ואצבון דאין קירוב זה לזה אלא ודאי דנתבטל לגמרי אצבון. וקשה ע"ז דא"כ הוה אזני משפחה חדשה שלא היתה ביורדי מצרים בפ' ויגש, ורש"י כתב אח"כ דאין משפחה למי שלא ירד למצרים, וצ"ל דהוה כמו ארד ונעמן הנזכר אח"כ בפירש"י:
פסוק טז:לאזני, אומר אני שזה משפחת אצבון. זהו שלא, כמ"ש לעיל דאצבון בטל לגמרי דזה אליבא דר' תנחומא דלעיל וירושלמי שהביא לעיל שלא רצו לפרש כן משום שאין שייכות לאזני, עם אצבון כמו שמזכיר כאן רש"י אומר אני כו' ואיני יודע למה לא נקראת כו', ולא דחה רש"י הפשט מחמת חסרון ידיעה שלו והוכחת רש"י דאל"כ הוה אזני משפחה חדשה אחר ירידת מצרים וזו אינה משפחה:
פסוק כד:לישוב, הוא יוב האמור ביורדי מצרים. כתב מהר"ן מצאתי כתוב שאביו יששכר קראו בתחילה יוב והיה מתרעם על אביו כי שם ע"א היה בימיהם נקראת יוב והיה מתבייש מזה, השיב לו אביו הנה בשמי יש יתירה אוסיף אותה על שמך, ונקרא ישוב:
פסוק כד:וארד ונעמן בני בלע בן בנימין. פירוש דתרי ארד ונעמן היו דהיינו לבנימין עצמו היו לו ארד ונעמן ונזכר ביורדי מצרים בפ' ויגש וכאן נזכרו לבלע ג"כ ארד ונעמן ממילא לא היו אלו ארד ונעמן של בלע ביורדי מצרים דאל"כ היה מזכירם בפרשת ויגש כמו שזכר חצרון וחמול בני בניו של יהודה וחבר ומלכיאל בני בניו של אשר וא"כ קשה למה מנה כאן ארד ונעמן של בלע כיון שלא היו מיורדי מצרים, ומכח זה כתב ר"מ הדרשן שהיתה אמם מעוברת כשירדה למצרים וע"כ הו"ל כאילו ירדו הם בעצמם למצרים והויין כחצרון וחמול, ורש"י אמר ע"ז שא"צ לדחוק בזה כי ארד ונעמן של בלע היו משפחות גדולות ע"כ נקראו משפחות לעצמן אע"פ שלא היו ביורדי מצרים, קשה כיון שהם נחשבים למשפחות אמאי נקרא בלע עצמו משפחה, ותירץ דהיה לו בני בנים הרבה שלא היו מיורדי מצרים והם היו נקראים משפחת, בלע, ודבר זה אתה צ"ל גם לר"מ דרשן דאל"כ על מי נקרא בלע משפחה, ואין חילוק ביניהם אלא דלר"מ דרשן לא ס"ל דיהיו נקראים משפחה מחמת שהיו משפחות גדולות דהא עכ"פ לא היו ביורדי מצרים, ולרש"י מהני משפחות גדולות אפילו בלע. והמשך דברי רש"י כך הם, דר"מ דרשן הוקשה לו למה מנה ארד ונעמן של בלע למשפחות הלא לא ירדו למצרים מדלא חשבם בפ' ויגש וע"כ אמר שאמם היתה מעוברת בשעה שירדה למצרים וילדה במצרים ע"כ הוה כאילו נולדו קודם ירידתה למצרים, אע"ג דבענין חשבון של ע' נפש לא נחשבו דא"כ הוויין ע"ב נפש מ"מ לענין קריאת משפחה הויין כיורדי מצרים, וע"ז אמר רש"י, שא"צ לזה דהא בלאו הכי יש קושיא למה נקרא בלע משפחה ומי היה משפחה שלו כיון ששני בניו ארד ונעמן היו נחלקים למשפחות מצד עצמן, אלא ע"כ שהיה לו עוד בני בנים שנולדו במצרים אלא שארד ונעמן היו משפחה מצד עצמן כיון שהיו רבים וכן בני מכיר כו' וכן בחצרון וחמול שנקרא פרץ משפחה בשביל שאר בני בנים שהיו לו, וע"פ זה אין קושיא על רש"י מה שהקשה הרמב"ן על רש"י, ע"ש שאין להאריך: