ויהי אחרי המגפה פרשה זו פתוחה שעשה הפסק בין המגפה למנין שלא תשלוט המגפה בפקוד אותם:
פסוק ב:
לבית אבתם ולא אמר למשפחותם כמו למעלה לפי שנאמר בכל אחת משפחת החנוכי משפחת הפלואי וכן בכולם:
פסוק ו:
לכרמי שנים הכא ואידך מה לעשות עור לכרמי מי הוא כרמי זה שנאמר בו לכרמי משפחת הכרמי כדכתיב כי כרם ה' צבאות בית ישראל:
פסוק י:
ויהיו לנס שמחתותם היו לנס ולזכרון:
פסוק י:
לנס ג' כמסרה ויהיו לנס. שורש ישי אשר עומד לנס עמים. שש ברקמה וגו' היה מפרשך להיות לך לנס זהו שאמר מקום נתבצר להם כשנפתחה הארץ נשאר מקום באמצע כמו הנס שהוא בראש התורן. כך נשאר מקום תורן. ומכאן רמז למאן דאמר שהיא אבידה המתבקשת שיעמדו לתחיית המתים לימות המשיח והיינו שורש ישי אשר עומד לנס עמים:
פסוק טו:
הצפוני ב' במסרה הכא ואידך ואת הצפוני ארחיק מעליכם זהו שאליהו בא מבני גד שבד"ה [מ"א] י"ז מייחס אותו עם בני גד אז והצפוני ארחיק מעליכם שיתבטל יצר הרע:
פסוק טו:
לצפון הוא צפיון וכתיב צפון על שם שמשה שקבל עשרת הדברות צפון בחלקו:
פסוק כג:
לפוה משפחת הפוני היה לו לומר הפוי וכתיב פוני לומר שכל ישראל פונים אליו ללמוד מתורתו:
פסוק כד:
ישוב הוא יוב וקורא אותו ישוב בשביל שבעלי ישיבה היו:
פסוק כט:
מנשה נתרבה בזה המנין עשרים אלף וחמש מאות וזהו שאמרו בני יוסף עד כ"ה ברכני ה':
פסוק לה:
אלה בני אפרים בבני אפרים כתיב אלה על שם אלה אלהיך ישראל שיצא ממנו ירבעם שעשה שני עגלים ולכן כתיב ג"כ כן אלה בבני דן ע"ש ויתן את האחד בדן:
פסוק לט:
לשפופם משפחת השופמי היל"ל השפופמי רמז שמת בנימין בעטיו של נחש שנאמר בו הוא ישופך ראש. ויש בפסוק זה פ"א בכל תיבה ותיבה לומר שהיה לו פה ולא גלה על אחיו במכירת יוסף:
פסוק סה:
מות ימתו כתיב חסר קרי ביה מתו מיתות הרבה מתלוננים ועדת קרח: