כחזה התנופה וכשוק הימין של שלמים שנאכלים לשני ימים ולילה אחד אף בכור כן. כן פרש"י עכ"ל. תימא למה לי הך היקשא תיפוק לי' מגופיה דקרא שנא' בפרשת ראה גבי בכור שנה ושנה. ופרש"י יום אחד משנה זו ויום אחד משנה זו וכו'. וי"ל דהיקשא דשלמים אצטריך לפוסלו ביותר מן ב' ימים:
פסוק כ:
וחלק לא יהיה לך בתוכם. פרש"י אף בבזה שהרי כתי' בפ' מטות ויתן משה את מכם תרומת ה' לאלעזר הכהן משמע שהיה לו חלק בבזה. ולפי הנר' שמה שנא' אף בבזה היינו בזת הארץ וראש המקרא מוכח שהרי כתו' ויאמר ה' אל אהרן בארצם לא תנחל וחלק וגו' משמע וחלק לא יהיה לך בתוכם מוסב על בארצם לו' שלא יהיה לו חלק אף בביזת הארץ עד"י ב"א: