חצוצרות כסף ולא חצוצרות זהב לפי שחסה תורה על ממונם של ישראל. ד"א לפי שכתוב והיו לכם לזכרון אמר הכתוב חצוצרות כסף ולא חצוצרות של זהב שלא יזכר על ידו עון העגל שהיה של זהב:
פסוק כא:
ונסעו הקהתים נושאי המקדש והקימו המשכן עד בואם. פירש"י והקימו את המשכן בני גרשון ומררי שהיו קודמין להם מסע דגלים וכו' לשון רש"י קצרה היא והקימו את המשכן בני גרשון ובני מררי דאי אפשר לפרש כן והקימו את המשכן בני קהת הנזכר באותו פסוק שהרי היו קודמים להם מסע ב' דגלים זה אחר זה היו נוסעים קודם בני קהת כמפורש בענין אבל בני גרשון ובני מררי היו נוסעים אחר דגל ראשון שהוא דגל יהודה והם היו קודמים את המשכן כשהיה הענן שוכן וכו' כמו שפי' רש"י כאן:
פסוק כה:
מאסף לכל המחנות. פירש"י לפי שהיה שבטו של דן מרובה באוכלוסין היה נוסע באחרונה וכו' אתיא כמ"ד כתיבה היו מהלכין וכו' כלו' שבט דן היה הולך לרוח צפוני הקבוע לו מתוך שהיה מרובה באוכלוסין היו האוכלוסין מפוזרין אף על כל פני אחורי המערב ומתוך כך היה מאסף לכל המחנות:
פסוק כט:
ויאמר משה לחובב פירש"י זה יתרו ושני שמות היו לו וכו'. כבר פי' הענין בפ' יתרו:
פסוק כט:
נוסעים אנחנו אל המקום. פירש"י מיד עד ג' ימים אנו נכנסין לארץ כי במסע זה הראשונים נסעו על מנת ליכנס לארץ מיד אלא שחטאו במתאוננים וכו' כבר פירשתי הענין בפרשת בא. עוד פירש"י מפני מה שתף משה עצמו עמהם עדיין לא נגזרה גזרה עליו כסבור הוא ליכנס לארץ עכשיו וכו'. כבר פירשתי הענין בפ' שמות ופ' בשלח:
פסוק לד:
וענן ה' עליהם. פירש"י ז' עננים כתובים במסעיהם וכו' לאו בפרשת אחת כתובים כדאיתא בספרי מכאן אמרו ז' עננים הם וענן ה' עליהם יומם דהכא ועננך עומד עליהם ובעמוד ענן אתה הולך בפ' שלח ובהעלות הענן ואם לא יעלה הענן כי ענן ה' על המשכן בפרשת פקודי רבי יהודא אומר י"ב היו ב' מכל רוח ב' למעלה וב' למטה ואחד לפניהם הגבוה מנמיכו והנמוך מגביהו רבי יאשיה אומר ארבעה ר' אומר שתים עכ"ל. כך פי' תוס':
פסוק לה:
ויהי בנסוע הארון ויאמר משה וגו'. פירש"י עשה לה סמניות לפניו ולאחריו לומר שאין זה מקומו. פי' שהיה לו לכתוב פרשה זו בפ' דגלים כדקתני התם במס' שבת פ' כל כתבי הקדש. ולמה נכתב כאן כדי להפסיק בין פורענות פורענות וכו' פי' האחד שסרו מה' כתינוק הבורח מבית הספר. והאחד ממתאוננים שנתלוננו על הבשר. ואי אמרת מאי טעמא עשה סימן מן נו"ן ולא מאות אחרת. י"ל דלהכי נקט אות נו"ן שהיא חמשים מפני שהם חמשים פרשיות למפרע מכאן ועד אותו מקום שהיתה ראויה ליכתב אותה פרשה דויהי בנסוע דהיינו בפ' במדבר סיני דה"ל למכתב אצל ונסע אהל מחנה הלוים וגו' שהרי הארון נוסע תחלה ואח"כ אהל מועד ודוק בקראי ותמצא כמנין ולהכי הויין הפוכות להורות כמנין נ' פרשיות למפרע ואם תרצה לבקש תמנה למפרע ותמצאם: