פסוק ב:לך שתי אותיות שלך שמשלו עשאם:
פסוק ב: שתי חצוצרות כנגד אברהם ויעקב שעשו מלחמה באומות ונצחום:
פסוק ב: כסף ולא זהב שלא להזכיר קול העם ברעה:
פסוק ט:וכי תבאו מלחמה רמז למלחמת גוג העתידה שתבא לימות המשיח:
פסוק ט: תבאו מלחמה בגימ' במלחמת גוג:
פסוק ט: תבאו אותיות אבות שזכות האבות עומד במלחמה:
פסוק ט: והרעותם בחצוצרות על שם רוע התרועעה הארץ תרועם בשבט ברזל:
פסוק י:שמחתכם בגימ' גם ביום השבת:
פסוק י: ובמועדיכם מלא וי"ו כנגד פסח עצרת ראש השנה יה"כ סוכות שמיני עצרת:
פסוק יד:ויסע דגל מחנה בני יהודה בכולם כתיב ונסע וביהודה כתיב ויסע חסר מ' שכל מ' שנה שהיו במדבר היו עצמותיו בארון כאילו לא נסע:
פסוק כה:מאסף ג' במסורה הכא ואידך ואין איש מאסף אותם הביתה בפילגש בגבעה ואידך וכעמיר מאחרי הקוצר ואין מאסף שבט דן על שהיה עמהם פסל על כן אין איש מאסף שהענן היה פולט אותם ועמלק הרג בהם ונפלו כעמיר מאחרי הקוצר ואין מאסף:
פסוק כח:ויסעו ב' במסורה הכא ואידך ויסעו ויהי חתת אלהים. לומר מה שם היה חתת אלהים על כל סביבותיהם אף כאן ד"א ויסעו דהתם ריש פסוק ויסעו דהכא סוף פסוק דהתם לפי שיעקב ביער ע"א מתוכם לפיכך נסעו ביד רמה ושכינה לפניהם אבל בני דן שהיה ביניהם ע"ז נסעו לאחור ולא לפנים שהיה הענן פולט אותם ועמלק היה הורג בהם:
פסוק לב:והיה הטוב ההוא ה' פעמים טובה כתיב כאן כנגד חמש מאות אמה דושנה של יריחו שנתנו לבניו. והטבנו. טוב. הטוב. ייטיב. והטבנו. בגימ' יריחו:
פסוק לד:בנסעם ב' במס' בנסעם מן המחנה בנסעם מקדם מה להלן מדדו אף כאן נמי מרדו: עשה נוני"ן הפוכין שרצה להעביר שבטים שאותיותיהם נ' את הירדן שהוא רחב חמשים אלא שחטאם גרם. טעם אחר לנוני"ן הפוכין כדאיתא בשבת פרק כל כתבי שאין זה מקומה וכתבה כאן להפסיק בין פודענות ראשונה לפורענות שניה, ועשה נוני"ן הפוכין לו' שמקומה לפני ג' פרשיות לפניה, ואלו לא היו נוני"ן הפוכין לא הייתי יודע אם לאחר נ' פרשיות אם לפני נ' פרשיות לכך עשאם הפוכין לומר לפני נ' לפניה, והוא אחר ונסע אהל מועד מחנה הלוים בפ' במדבר שמשם עד הכא נ' פרשיות:
פסוק לה:ויהי בנסוע ווי היה לאומות בנסוע, ויהי עולה ל"א שנלחם עם ל"א מלכים:
פסוק לה: בנסע מלמד שהיה מתנענע ולא היה נוסע ממקומו עד שמה היה אומר קומה ה'. בנסוע הארון. כשנוסע הארון מסיע עמו המרכבה וחיות הקדש:
פסוק לה: בנסע באטב"ח חשמ"ל. בנסע בא"ת ב"ש שטח"ז שהוא בגי' ככבוד המרכבה:
פסוק לה: בנסע בגימ' יעקב, שדמות יעקב אשר הוא חקוק בכסא הכבוד נוסע עמהם:
פסוק לו:ובנחה כתיב בה"א כנגד ארבעה דגלים ומחנה לוים. בפסוק ויהי בנסוע י"ב תיבות כמו שיש בפסוק ולכל היד החזקה שהוא סוף התורה. ובפסוק ובנחה יש בו שבעה תיבות כמו שיש בפסוק בראשית שהוא תחילת התורה לומר שהוא חשיב ספר תורה בפ"ע ומתחיל בוי"ו ומסיים בלמ"ד ע"ש הליכות עולם ל"ו. כל פרשה שיש בה כדי ללקט פ"ה אותיות כמו ויהי בנסוע מצילין אותה מפני הדליקה לכך סמוך לו ותבער בם אש ה' לומר לך שמצילין הפרשה שיש בה פ"ה אותיות מן האש וע"כ המילה שעולה פ"ה מצלת מדינה של גיהנם: