ביום כלות משה להקים את המשכן. פרש"י כלת כתוב תימא דבמסורת כתוב מלא וי"ל דמצינו שהתלמוד חלוק על המסורת כמו שפי' בסוף פר' חיי:
פסוק ב:
הם העומדים על הפקודים שעמדו על משה ועל אהרן כשמנו את ישראל שנא' ואתכם יהיו וגו' כך פי' וגו' ואע"ג דהך ענין דהכא היה באחד בניסן בשנה ראשונה שהוקם המשכן ולא נתבררו עדין העומד על הפקודים עד באחד באייר בשנה שנייה מ"מ כשכתב משה את התורה כבר נתבררו וכתב מקרא זה דומיא דההולך קדמת אשור כדפרכי' עלה אשור מי הוה. כפר"ת דאורליי':
פסוק פד:
זאת חנוכת המזבח. לפיכך אנו קורין בחנוכה פ' נשיאים לפי שאמרו רבותינו ז"ל בכ"ה בכסלו נגמרה מלאכת המשכן ועמד מקופל עד א' בניסן שהקימו משה והיו ישראל מחשבין ומגמגין שמא אירע בו דופי והקב"ה חשב לעכב שמחת המשכן עד חדש שנולד בו יצחק או עד חדש שנעקד וכשבא ניסן והוקם המשכן לא גמגם עוד אדם מיד צוח כסלו לפני הקב"ה ואמר חי העולמים מה פסול מצאת בי שלא צוית להקים המשכן ביום שנגמרה מלאכתו ולעשות חנוכתו ביומו א"ל הקב"ה אתה הקדמת עלי לשלם לך ומה שלם לו לעשות בו חנוכת בית חשמונאי. ותניא בכ"ה בכסלו יומי חנוכה אנון הדא הוא דכתיב מי הקדימני ואשלם ולכך קורין בחנוכת הנשיאים לפי שבאותו זמן היה להם להקריב שכבר נגמרה מלאכתו והיה זמן הקמתו: