פסוק א:ויהי ביום כלות משה למעלה פירש עבודת בני קהת הנשאת בכתף עכשיו מפרש לך עבודת בני גרשון ומררי שאי אפשר להיות נשאת בכתף רק בעגלות ונסמכה פרשת חנוכת המזבח לפרשת כהנים ללמד שביום שנשא אהרן את ידיו לברך את העם אחר כך בו ביום החלה חנוכת המזבח.
פסוק א:וימשח אתו ועל ידי כך ויקדש אתו וכן אמרו רבותינו כל הכלים שעשה משה משיחתן מקדשתן מכאן ואילך עבודתן מחנכתן.
פסוק ב:ויקריבו נשיאי ישראל. הוא שאומר לאלתר ויביאו את קרבנם וגו'.
פסוק ב:העמדים על הפקודים. פירש״י שעמדו עם משה ואהרן כשמנו את ישראל שנאמר ואתכם יהיו וגו'. לפיכך ויביאו את קרבם לכפרה לפי שמנו את ישראל, וכן מצינו בפרשת מדין עבדיך נשאו [את] ראש אנשי המלחמה אשר בידנו וגו׳ ונקרב את קרבן ה׳ לכפר על נפשותינו.
פסוק ג:שש עגלת צב לשון צבא כמו וכל צוביה ומצודתה דישעיה שתרגם יונתן וכל משרייתהון וחיליהון והיא מתיבות חסרות אלף דוגמא מחטו לי ויכל מהתנבות לא נשיתי ולא נשו בי ושלמתי את נשייך ונפלינו אני ועמך והפלתי ביום ההוא ולמה לא מצתי חן בעיניך אף כאן מלאות צבא, והאלף חסרה, הם העגלות ההולכות בצבא למלאכת המשכן.
פסוק ה:ונתתה אותם אל הלוים איש כפי עבדתו אם הוצרך להוסיף יוסיפו כל הצורך שהרי שנים עשר בקר לא יוכלו למשוך ארבעים ושמונה קרשים והאדנים והבריחים והעמודים והיריעות והקלעים והמסכים והמיתרים והיתדות.
פסוק ז:את שתי העגלות לפי שעבודתם קלה היריעות והמסכים והקלעים ויתדות ומיתרי הקלעים.
פסוק ח:ואת ארבע העגלת לפי שעבודתם כבדה הקרשים והבריחים והאדנים והעמודים ויתדות ומיתרי עמודי הקלעים.
פסוק יא:נשיא אחד ליום כדי לחלוק כבוד לנשיאים לפי שנחשון היה מהלך ראשון והוא הקריב ראשון לא יאמר הואיל והקרבתי תחלה אקריב עם כל אחד ואחד ביומו לכך נאמר נשיא אחד ליום. נשיא אחד ליום להאריך משך שמחתכם.
פסוק יב:נחשון בן עמינדב לא נקרא כאן נשיא כדי שלא יתגאה על שהקריב ראשון וכל האחרים נקראו נשיאים לפי שהשפילו עצמם והקריבו אחריו.
פסוק יג:וקרבנו על ידי שכבר כתב ויהי המקריב חזר וכתב קרבנו כלומר וזה קרבנו. ד״א לכך נכתב בוי״ו שלא יתגאה לומר אני ראשון למקריבים שהרי וי״ו מוסיף על ענין ראשון כאלו לא היה ראשון.
פסוק יג:קערת כסף מה בין קערה למזרק קערה גלדה עבה מזרק גלדו דק.
פסוק יד:כף אחת עשרה זהב היא של זהב ומשקלה של כסף.
פסוק טו:פר אחד בן בקר קטן דוגמא בן יונה.
פסוק יז:זה קרבן זה מביא קטורת נדבה ואין היחיד מביא קטורת נדבה זה מביא חטאת שלא על חטא ואין היחיד מביא חטאת אלא על חטא, זה דוחה את השבת ואת הטומאה ואין יחיד אחד דוחה את השבת ואת הטומאה.
פסוק מח:ביום השביעי שבת היה והוראת שעה היתה שהקריבו בו ביום.
פסוק פט:ובבא משה לפי שדבר הכתוב בחנכת המזבח למדנו כאן שהשכינה שורה בו ומשם יוצא הקול. יש מפרשים שתחלת הספר של ויקרא אל משה היה כשנשלמה החנוכה. שלימא סדרא דפרשת נשא