פסוק י:ואיש אשר ינאף את אשת איש אשר ינאף את אשת רעהו וכו'. צ"ע למה כתב שנית אשר ינאף ליכתוב הכי ואיש אשר ינאף את אשת איש את אשת רעהו. י"ל דרעהו משמע ולא גוי ואי הוה כתב כדקאמרת ולא ככתוב בקרא הוה אמינ' הא דממעיט אשת גוי מאשת רעהו היינו מחיוב מיתה אבל לא מלאו דכתב בעשרת הדברות. לא תנאף לא ינקה אפי' הבא על אשת גוי. לכך כתב אשר ינאף את אשת רעהו שנית למעוטי אשת גוי ממיתה ואפי' מלאו דלא תנאף. וכי האי גוונא פי' הקונדריס גבי וכי יזיד איש על רעהו:
פסוק יז:חסד היא. לשון חרפה ובכל העריות לא נאמר לשון זה כי אם גבי אחותו. והיינו הא דכתב כי אמרתי עולם חסד יבנה שעשה הקב"ה חסד לקין שנשא אחותו: