פסוק ב:זֶה הַדָּבָר. כְּשֶׁאָמַר ״וְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִטֻּמְאָתָם״ (ויקרא טו:לא) הִזְהִיר שֶׁנַּפְרִישֵׁם גַּם כֵּן מִטֻּמְאַת רוּחַ הַטֻּמְאָה וְהַשֵּׁדִים.
פסוק ד:דָּם יֵחָשֵׁב. כְּמוֹ שֶׁהָיָה הָעִנְיָן קֹדֶם הַמַּבּוּל, שֶׁלֹּא הֻתַּר לָהֶם לַהֲרֹג בַּעֲלֵי חַיִּים לְאָכְלָם.
פסוק ז:חֻקַּת עוֹלָם תִּהְיֶה זֹּאת. שֶׁלֹּא יִזְבְּחוּ לַשְּׂעִירִים, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיוּ מְקַבְּלִים אוֹתָם לֶאֱלוֹהַּ בְּשׁוּם פָּנִים, אֲבָל הָיוּ חֲפֵצִים בְּחֶבְרָתָם לִהְיוֹת הַשֵּׁדִים לָהֶם מְשָׁרְתִים וּמְסַיְּעִים בְּעִסְקֵיהֶם, אוֹ שְׁלִיחוּתָם אֶל אֶרֶץ רְחוֹקָה, כְּמוֹ שֶׁהִזְכִּירוּ (חולין קה) עַל יוֹסֵף שִׁידָא, וְעַל שִׁידָא דַּהֲוָה שְׁכִיחַ בֵּי רַב אָשֵׁי. אָמְנָם בִּדְבַר הַשֵּׁדִים אֲשֶׁר לֹא נִזְכְּרָה בְּרִיאָתָם, רָאוּי לְהִתְבּוֹנֵן שֶׁהֵם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה קְרָאוּם מַזִּיקִים, וְהִזְכִּירוּ שֶׁהֵם אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים, פָּרִים וְרַבִּים וּמֵתִים, וְעִם כָּל זֶה רוֹאִים וְאֵינָם נִרְאִים. וְכָל אֵלּוּ לֹא יֵאוֹתוּ בָהֶם זוּלָתִי בִּהְיוֹתָם מוּרְכָּבִים מֵעֲצָמִים דַּקִּים נֶעְדְּרֵי הַמַּרְאֶה. וּבִהְיוֹתָם אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים, יִהְיֶה בְּהֶכְרֵחַ מְזוֹנָם עֶצֶם מוּרְכָּב דַּק מְאֹד שֶׁיִּשְׁתַּנֶּה לְעֶצֶם הַנִּזּוֹן, וְאֵין בַּמּוּרְכָּבִים אֶצְלֵנוּ יוֹתֵר דַּק מֵאוֹתוֹ אֵיד הַדָּם אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ יִתְהַוֶּה רוּחַ נוֹשֵׂא לְכֹחַ הַחִיּוּנִי. וְזֶה הַכֹּחַ הַנָּשׂוּא בּוֹ הוּא נֶפֶשׁ הַחַי בַּאֲשֶׁר הוּא חַי. וּבִהְיוֹת שֶׁזֶּה הַכֹּחַ לֹא יִהְיֶה בִּלְתִּי זֶה הַנּוֹשֵׂא, יִקָּרֵא זֶה הַנּוֹשֵׂא לִפְעָמִים נֶפֶשׁ, כְּאָמְרוֹ ״כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ״ (דברים יב:כג). וּבִהְיוֹתוֹ מָזוֹן לַשֵּׁדִים, הִנֵּה הַמַּקְרִיב לָהֶם דָּם אֲשֶׁר בּוֹ זֶה הָעֶצֶם שֶׁאֵין כֹּחַ בְּיָדָם לְקַחְתּוֹ, כְּאָמְרָם (חולין קה) ״כָּל מִידֵּי דְּצַיָּר וַחֲתִים וְכַיָּל וּמָנֵי לֵית לָן רְשׁוּתָא לְמִשְׁקַל מִינֵּהּ״, יִקְנֶה אַהֲבָתָם. וְהָאוֹכְלוֹ יִקְנֶה מֶזֶג נוֹטֶה לְטִבְעָם וְיֶאֱהֲבוּ חַבְרָתוֹ. וְכַאֲשֶׁר הָיוּ רַבִּים חֲפֵצִים בְּחַבְרַת הַשֵּׁדִים וְאַהֲבָתָם, כְּדֵי שֶׁיְּסַיְּעוּהוּ בְּהַשָּׂגַת הֶעָרֵב הַבִּלְתִּי מוֹעִיל אֲשֶׁר תַּאֲוָתוֹ נִקְנֵית בַּאֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת, הָיוּ מַגִּישִׁים דָּם לְמִנְחָה לַשֵּׁדִים וְאוֹכְלִים אוֹתוֹ לְהִתְחַבֵּר עִמָּם. וְקַצָּתָם הָיוּ אוֹכְלִים אֵצֶל בֵּית מִקְוֵה דָּמִים, בְּחָשְׁבָם שֶׁשְּׂעִירִים יְרַקְּדוּ שָׁם כְּדֵי לִמְשׁוֹךְ אַהֲבָתָם וְהִתְחַבְּרוּת עִמָּהֶם. וְכַאֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ הָאֵל יִתְבָּרַךְ, וְהִרְחִיק אֶת עַמּוֹ כְּפִי הָאֶפְשָׁר מֵרְדוֹף אַחֲרֵי עֵרֶב בִּלְתִּי מוֹעִיל, הִרְחִיק מֵהֶם אֶת הַשֵּׁדִים וְחֶבְרָתָם, בִּהְיוֹתָם מַזִּיקִים בֶּאֱמֶת כְּמוֹ שֶׁקְּרָאוּ אוֹתָם רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְאָסַר אֶת הַדָּם וְעָנַשׁ עָלָיו כָּרֵת, כְּמוֹ שֶׁעָנַשׁ מִיתָה עַל אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת. וְנָתַן טַעַם לָזֶה בְּאָמְרוֹ ״כִּי נֶפֶשׁ הַבָּשָׂר בַּדָּם הִוא״ (ויקרא יז:יא), כִּי אָמְנָם הַכֹּחַ אֲשֶׁר הוּא הַנֶּפֶשׁ הַחַיּוּתִי הוּא נָשׂוּא בְּחֵלֶק הָאִידִי וְהַדַּק שֶׁבַּדָּם, וְאוֹתוֹ הַחֵלֶק הָאִידִי הַנּוֹשֵׂא הַנִּקְרָא גַּם כֵּן נֶפֶשׁ הוּא בְּעֶצֶם כָּל הַדָּם. וְהוֹסִיף וְאָמַר ״וַאֲנִי נְתַתִּיו לָכֶם עַל הַמִּזְבֵּחַ״ (ויקרא יז:יא), וַאֲנִי לֹא בָחַרְתִּי בוֹ לְכַפֵּר מִפְּנֵי הֱיוֹתוֹ אָהוּב אֶצְלִי, אֲבָל בִּהְיוֹתוֹ נֶפֶשׁ בְּצַד מָה, וִיכַפֵּר עַל הַנֶּפֶשׁ, כְּעִנְיַן הֶקְטֵר שְׁאָר אֵבְרֵי הַנִּקְרָב לְכַפֵּר עַל אֵבְרֵי הַמַּקְרִיב.
פסוק יג:כִּי יָצוּד צֵיד. בִּהְיוֹת מְקוֹם הַצַּיִד עַל הָרֹב שׁוֹמֵם וּמוּכָן לְהִמָּצֵא שָׁם שֵׁדִים, כְּאָמְרֹו ״וְשָׁכְנוּ שָׁם בְּנוֹת יַעֲנָה וּשְׂעִירִים יְרַקְּדוּ שָׁם״ (ישעיהו יג:כא), אָסַר לְהַנִּיחַ שָׁם דָּם מְגֻלֶּה וְצִוָּה לְכַסּוֹתוֹ בֶּעָפָר לְהָסִיר הַכָּנַת הִמָּצֵא הַשֵּׁדִים שָׁם. וְאָמַר.
פסוק יד:כִּי נֶפֶשׁ כָּל בָּשָׂר דָּמוֹ בְנַפְשׁוֹ הוּא. כִּי נֶפֶשׁ בַּעַל חַי הוּא דָּמוֹ, רוֹצֶה לוֹמַר הָאֵד הַדָּמִי (ויקרא יז:ז).
פסוק יד:בְנַפְשׁוֹ. עִם הַכֹּחַ הַחִיּוּנִי הַנָּשׂוּא בוֹ, וְזֶה כִּי אָמְנָם הַדָּם הָאֵידִי וְהַדַּק שֶׁבּוֹ הוּא נוֹשֵׂא לְכֹחַ הַחִיּוּנִי, וּבִהְיוֹתוֹ הַדַּק שֶׁבַּגְּרָמִים הַנִּפְסָדִים הוּא מָזוֹן לַשֵּׁדִים בְּלִי סָפֵק וְלִמְבַקְשִׁים חֶבְרָתָם.
פסוק יד:וָאֹמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. וּבִלְעֲדֵי זֹאת, אַף עַל פִּי שֶׁהִתַּרְתִּי לִבְנֵי נֹחַ, אֲסַרְתִּיו לְיִשְׂרָאֵל לְמַעְלָה בְּפָרָשַׁת צַו (ויקרא ז:כו) מִפְּנֵי שֶׁהָיָה נֶפֶשׁ הֶחָי בְּחַיָּיו, וּמֵשִׁיב הַנִּזּוֹן מִמֶּנּוּ אֶל טִבְעוֹ הַבַּהֲמִי.
פסוק טו:וְכָל נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תֹּאכַל נְבֵלָה וּטְרֵפָה. אַחַר שֶׁכָּתַב עִנְיַן אִסּוּר הַדָּם הַמּוֹשֵׁךְ חֶבְרַת הַשֵּׁדִים, דִּבֵּר עַל אוֹכֵל נְבֵלָה וּטְרֵפָה הַמּוּכָן אֶל שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו רוּחַ טֻמְאָה, כְּאָמְרָם סַנְהֶדְרִין פֶּרֶק אַרְבַּע מִיתוֹת ״וְדוֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים״ (דברים יח:יא) ״זֶה הַמְרַעִיב עַצְמוֹ וְהוֹלֵךְ וְלָן בְּבֵית הַקְּבָרוֹת כְּדֵי שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו רוּחַ טֻמְאָה״.
פסוק טז:וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ. כְּפִי שֶׁיֶּחֱטָא בְּטֻמְאָתוֹ, אִם שֶׁיֹּאכַל קֹדֶשׁ אוֹ יִגַּע בִּלְבָד, אוֹ יְטַמֵּא טָהֳרוֹת שֶׁל חֻלִּין.
