פסוק ב:אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ וְגוֹ׳. סָמַךְ פָּרָשַׁת נְגָעִים לַפָּרָשָׁה הַקּוֹדֶמֶת הַמְדַבֶּרֶת בְּמִילָה, לוֹמַר לְךָ שֶׁהַמִּילָה דּוֹחָה אֶת הַנְּגָעִים, כִּי בְּכָל מָקוֹם הַמִּצְוָה הַמֻּקְדֶּמֶת דּוֹחָה אֶת הַמְאֻחֶרֶת, כַּמְבֹאָר לְמַעְלָה פָּרָשַׁת וַיַּקְהֵל עַל אָמְרָם ז״ל: הִקְדִּים שַׁבָּת לַמִּשְׁכָּן לוֹמַר לְךָ שֶׁהַשַּׁבָּת דּוֹחָה מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן. וְעַל צַד הָרֶמֶז נוּכַל לְפָרֵשׁ, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז״ל (נדרים לא:): גְּדוֹלָה מִילָה שֶׁדּוֹחָה אֶת הַנְּגָעִים, לְפִי שֶׁסְּתָם מִילָה סִבָּה לְמִילַת כָּל אַרְבַּע עָרְלוֹת, וּמִכְּלָלָם עָרְלַת הַפֶּה, וּכְשֶׁהוּא נִמּוֹל מֵעָרְלַת הַפֶּה, לֹא יְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע, וְאָז לֹא יָבֹא לִידֵי נְגָעִים הַבָּאִים עַל לָשׁוֹן הָרָע (ערכין טו:). וְעַל זֶה קָרָא מֹשֶׁה תִּגָּר בְּאָמְרוֹ (שמות ה כג): ״וּמֵאָז בָּאתִי לְדַבֵּר בִּשְׁמֶךָ״ וְגוֹ׳, כְּדַעַת הַמִּדְרָשׁ (ילק״ש שמות קעד) הָאוֹמֵר: כָּל פְּרַקְמַטְיָא שֶׁל מֹשֶׁה הָיְתָה בְּ״אָז״ כוּ׳, רֶמֶז לַמִּילָה. וְכֵן מַסִּיק בְּהֶדְיָא בַּיַּלְקוּט פָּרָשַׁת בְּשַׁלַּח (רמא טו) בְּפָסוּק ״אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה״, שֶׁנִּקְרַע הַיָּם בִּזְכוּת הַמִּילָה שֶׁנִּתְּנָה בְּיוֹם שְׁמִינִי כְּמִסְפַּר ״אָז״. וְכֵן כָּל אוֹתָן ״אָז״ שֶׁמַּזְכִּיר בְּמִדְרָשׁ דְּבָרִים רַבָּה בְּפָסוּק ״אָז יַבְדִּיל מֹשֶׁה״ (ד מא), כִּי גַּם בּוֹ רֶמֶז לַמִּילָה הַמַּצֶּלֶת מִן שְׁפִיכוּת דָּמִים, כַּמְבֹאָר לְמַעְלָה פָּרָשַׁת בֹּא בְּפָסוּק ״רְאוּ כִּי רָעָה נֶגֶד פְּנֵיכֶם״ (י י). וְכֵן הַצָּלַת נַפְשׁוֹ לֹא הָיְתָה אֶלָּא בְּ״אָז״, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ד כו): ״אָז אָמְרָה חֲתַן דָּמִים לַמּוּלֹת״. וְכֵן קִנְטוּרוֹ לֹא הָיָה אֶלָּא בְּ״אָז״, שֶׁנֶּאֱמַר (שם ו כג): ״וּמֵאָז בָּאתִי אֶל פַּרְעֹה לְדַבֵּר בִּשְׁמֶךָ״, אָמַר מֹשֶׁה: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁעֲרַל שְׂפָתַיִם אָנֹכִי, וְלֹא בָּאתִי לְדַבֵּר בְּשִׁמְךָ כִּי אִם מֵאָז שֶׁסָּמַכְתִּי עַל הַמִּילָה הָרְמוּזָה בְּ״אָז״, שֶׁתִּהְיֶה סִבָּה גַּם לְתִקּוּן עָרְלַת הַפֶּה, וְרוֹאֶה אֲנִי שֶׁלֹּא הוֹעִילָה כְּלוּם.
פסוק ב:שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת וְגוֹ׳. בְּעִנְיַן הַצָּרַעַת יֵשׁ דֵּעוֹת חֲלוּקוֹת, כִּי יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהֵם חֹלִי טִבְעִי נִסְתָּר בְּתוֹךְ הַגּוּף וּמְבַצְבֵּץ לַחוּץ, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהַכֹּל בָּא עַל צַד הָעֹנֶשׁ לְגַלּוֹת עַל רָעָתוֹ הַנִּסְתֶּרֶת בְּקִרְבּוֹ. וּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ נִרְאֶה לִי לְפָרֵשׁ לְשׁוֹן ״מְצֹרָע״ שֶׁהִיא מִלָּה מוּרְכֶּבֶת: מוֹצִיא רַע, שֶׁמְּגַלֶּה וּמוֹצִיא לַחוּץ כָּל רָעָתוֹ שֶׁבְּקִרְבּוֹ, הֵן הָעִפּוּשׁ הַפְּנִימִי, הֵן אִם הוּא מַכֶּה רֵעֵהוּ בַּסֵּתֶר בְּשׁוֹט לְשׁוֹנוֹ וְאֵין הַבְּרִיּוֹת יוֹדְעִין לְהִשָּׁמֵר מִמֶּנּוּ, עַל כֵּן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְפַרְסֵם עַל הַחֲנֵפִים וּמוֹצִיא כָּל רָעָתוֹ לַחוּץ, כְּדֵי שֶׁתִּגָּלֶה רָעָתוֹ בְּקָהָל. וּבָזֶה מְיֻשָּׁב הַכֶּפֶל בַּפָּסוּק שֶׁאָמַר: ״אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת וְגוֹ׳, וְהָיָה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ לְנֶגַע צָרָעַת״, תַּרְתֵּי ״בְעוֹר בְּשָׂרוֹ״ לָמָּה לִי? אֶלָּא לוֹמַר לְךָ שֶׁזֶּהוּ הַשְּׂאֵת וְהַשֶּׁבֶר, אִלּוּ הָיוּ בְּאִישׁ טְהוֹר הַמַּחֲשָׁבוֹת, לֹא הָיוּ מַזִּיקִים, כִּי בְּנָקֵל לְרַפְּאוֹתָם, אַךְ מִצַּד הֱיוֹתָם בְּעוֹר בְּשָׂרוֹ שֶׁל זֶה הַחוֹטֵא, עַל כֵּן נַעֲשׂוּ לְנֶגַע צָרָעַת. וּמִזֶּה מָצְאוּ לָהֶם חַכְמֵי תּוֹרָתֵנוּ סֶמֶךְ, וְרֻבָּם יָצְאוּ לִלְקֹט מִן הַתּוֹרָה וּמִן הַנְּבִיאִים וּמִן הַכְּתוּבִים עַל אֵיזֶה עָוֹן פְּרָטִי בָּאִין הַנְּגָעִים. כִּי בְּמַסֶּכֶת עֲרָכִין (טז.) אָמְרוּ רז״ל: עַל שִׁבְעָה דְּבָרִים נְגָעִים בָּאִים כוּ׳, וְיֵשׁ לְכֻלָּם סֶמֶךְ מִן הַפְּסוּקִים. וּבַמִּדְרָשׁ (ויק״ר יז ג) מֵבִיא עַל עֲשָׂרָה דְבָרִים כוּ׳, וַאֲנַחְנוּ אֵין לָנוּ עֵסֶק בַּנִּסְתָּרוֹת מִן פָּרָשָׁה זוֹ כִּי אִם בַּנִּגְלוֹת בָּהּ, וּמָצִינוּ מִכֻּלָּם רֶמֶז מִפָּרָשִׁיּוֹת אֵלּוּ עַל שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים: הָאֶחָד הוּא עַל לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁכֵּן פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י: לָמָּה קָרְבָּנוֹ צִפֳּרִים? לְפִי שֶׁעוֹשִׂין מַעֲשֵׂה פִּטְפּוּט כוּ׳. הַשֵּׁנִי הוּא עַל גַּסּוּת הָרוּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלָקַח לַמִּטַּהֵר עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב״, פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י: שֶׁאִם הִגְבִּיהַּ עַצְמוֹ כָּאֶרֶז, יַשְׁפִּיל עַצְמוֹ כָּאֵזוֹב. הַשְּׁלִישִׁי הוּא עַל צָרוּת הָעַיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יד לה): ״וּבָא אֲשֶׁר לוֹ הַבַּיִת״, וְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: זֶה שֶׁיִּיחֵד בֵּיתוֹ לוֹ כוּ׳ (ערכין טז.). וְדָבָר זֶה כּוֹלֵל כַּמָּה דְּבָרִים: הֵן חֶמְדַּת הַמָּמוֹן שֶׁלְּמֵדִין מִן גֵּיחֲזִי, הֵן הַגָּזֵל שֶׁמָּנוּ רז״ל שָׁם, וּרְאָיָתָם מִפָּסוּק: ״וְצִוָּה הַכֹּהֵן וּפִנּוּ אֶת הַבַּיִת״, וְתַנָּא: הוּא כָּנַס מָמוֹן שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, יָבוֹא הַכֹּהֵן וִיפַזֵּר מָמוֹנוֹ. וּשְׁלֹשָׁה אֵלּוּ מְקוֹרָם אֶחָד, כִּי חֶמְדַּת הַמָּמוֹן מְסַבֵּב גַּם הַגָּזֵל וְצָרוּת הָעַיִן.
פסוק ב:וְכָל שְׁאָר הַדְּבָרִים הַמְּנוּיִין בַּגְּמָרָא וּבַמִּדְרָשׁוֹת אֵין לָהֶם סֶמֶךְ מִן פָּרָשָׁה זוֹ, עַל כֵּן רָאֲתָה עֵינִי לְהַעֲמִיד כָּל פְּרָטֵי הַמַּעֲשִׂים הַנַּעֲשִׂים בַּמְּצֹרָע עַל יְסוֹד שְׁלֹשָׁה אֵלֶּה, וְהֵם לָשׁוֹן הָרָע, וְגַסּוּת רוּחַ, וְחֶמְדַּת הַמָּמוֹן, וּכְלָלָם הַפָּסוּק הָאוֹמֵר ״מְלָשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ אוֹתוֹ אַצְמִית גְּבַהּ עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב אוֹתוֹ לֹא אוּכָל״ (תהלים קא ה) ״וּרְחַב לֵבָב״ הַיְינוּ הַחוֹמֵד מָמוֹן, שֶׁכֵּן אָמְרוּ (אבות ה כג) אֵצֶל בִּלְעָם שֶׁהָיָה לוֹ נֶפֶשׁ רְחָבָה, וְ״אוֹתוֹ אַצְמִית״ דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ערכין טו:) עַל מְצֹרָע מֻחְלָט. וְעָשָׂה בַּפָּסוּק שְׁתֵּי חֲלֻקּוֹת לְצָרֵף גְּבַהּ עֵינַיִם אֶל רְחַב לֵבָב כִּי שְׁנֵיהֶם מִמָּקוֹר אֶחָד, שֶׁהֲרֵי שׁוּרְיָינָא דְּעֵינָא בְּאוֹבְנָתָא דְּלִבָּא תָּלֵי (ע״ז כח:), וְכָל גְּבַהּ עֵינַיִם הוּא רְחַב לֵבָב, כִּי כָל גַּאֲוַת רוּחַ מִתְאַוֶּה לְרֹב עֹשֶׁר, כִּי בוֹ יוּכַל לְהַרְאוֹת יְקַר תִּפְאֶרֶת גְּדֻלָּתוֹ, וּלְאִידָךְ גִּיסָא כָּל עֹשֶׁר גּוֹרֵם רוּם לֵב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ח יג-יד) ״וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה לָּךְ וְגוֹ׳ וְרָם לְבָבֶךָ״ וְגוֹ׳, וּרְאָיָה מִמַּה שֶּׁאָמַר אֱלִישָׁע לְגֵיחֲזִי: ״וְצָרַעַת נַעֲמָן תִּדְבַּק בְּךָ״ (מלכים ב׳ ה כז), לָמָּה לוֹ לְהַזְכִּיר ״צָרַעַת נַעֲמָן״, אֶלָּא לְפִי שֶׁגֵּיחֲזִי הָיָה חוֹמֵד מָמוֹן (שם ה כ־כד) וְנַעֲמָן הָיָה גְּבַהּ עֵינַיִם, וְלָמְדוּ זֶה הַמְפָרְשִׁים מִמַּה שֶּׁכָּתוּב (שם ה א) ״וְנַעֲמָן שַׂר צְבָא מֶלֶךְ אֲרָם הָיָה אִישׁ גָּדוֹל לִפְנֵי אֲדֹנָיו״, רְצוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁאֲפִלּוּ בִּפְנֵי אֲדֹנָיו הָיָה מִתְנַהֵג בְּגֹדֶל וְגַאֲוָה, וּכְבָר אָמַרְנוּ שֶׁהַגַּסּוּת וְהַחֶמְדָּה מְקוֹרָם מִמָּקוֹם אֶחָד, עַל כֵּן אָמַר ״וְצָרַעַת נַעֲמָן תִּדְבַּק בְּךָ״, וְכֵן דָּוִד סְמָכָהּ בְּאָמְרוֹ: ״גְּבַהּ עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב״ וְגוֹ׳.
פסוק ב:לְכָךְ נֶאֱמַר: ״אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת״, אֵין שְׂאֵת אֶלָּא גְּבוֹהָה, וּמִין צָרַעַת זֶה בָּא עַל גַּסּוּת הָרוּחַ הַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ. ״אוֹ סַפַּחַת״ אֵין סַפַּחַת אֶלָּא טְפֵילָה כוּ׳, וְהוּא בָּא עַל הַחוֹמֵד קִנְיַן הַמָּמוֹן שֶׁהוּא טָפֵל אֶל הָאָדָם מִבַּחוּץ וְאֵינוֹ מִתְעַצֵּם בָּאָדָם כְּלָל כִּשְׁאָר הַמַּעֲלוֹת, וְכֵן כָּתַב הָרַמְבָּ״ם בִּשְׁמוֹנָה פְּרָקָיו, כִּי כָל הַקִּנְיָנִים כְּחָכְמָה וּגְבוּרָה וּמַעֲלַת הַמִּדּוֹת, כֻּלָּם מִתְעַצְּמִים עִם הָאָדָם וּדְבוּקִים בוֹ, חוּץ מִן הָעֹשֶׁר כִּי הוּא נִטְפָּל אֶל הָאָדָם מִבַּחוּץ וְאֵינוֹ דָּבֵק עִמּוֹ כְּלָל. ״אוֹ בַהֶרֶת״ הַיְינוּ לַבְנוּת, מִין זֶה בָּא עַל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע וּמַלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ וְעוֹשֶׂה בּוֹ חַבּוּרוֹת לְבָנוֹת כִּי אָזִיל סוּמְקָא וְאָתֵי חִוָּרָא (ב״מ נח:) כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה כט כב): ״לֹא עַתָּה יֵבוֹשׁ יַעֲקֹב וְלֹא עַתָּה פָּנָיו יֶחֱוָרוּ״. וּבְדֶרֶךְ זֶה הַכָּרַת פָּנָיו עָנְתָה בּוֹ כִּי תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבַת הַמָּמוֹן, אוֹ הַגַּסּוּת, אוֹ לְסַפֵּר בִּגְנוּת חֲבֵרוֹ, וְנֶגַע זֶה מוֹצִיא רָעָתוֹ לַחוּץ לְגַלּוֹת רָעָתוֹ בַּקָּהָל, וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָא ״מְצֹרָע״ – מוֹצִיא רָע, כְּדֶרֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב כה): ״וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת הָעָם כִּי פָרֻעַ הוּא״, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁלָּקוּ בְּצָרַעַת (ילקו״ש מצורע יד תקסג) כִּדְאִיתָא ״וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ״ (ויקרא יג מה) וְהוּא לְשׁוֹן גִּלּוּי שֶׁתִּתְגַּלֶּה וְתֵרָאֶה רָעָתוֹ לְעֵין כֹּל, וְהַיְינוּ עִנְיַן הַצָּרַעַת.
פסוק ב:וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן. אֵין טָהֳרָתוֹ כִּי אִם עַל יְדֵי כֹּהֵן, יַעַן כִּי כָל מִי אֲשֶׁר הוּא מִזֶּרַע אַהֲרֹן נִמְצְאוּ בּוֹ שָׁלֹשׁ מִדּוֹת טוֹבוֹת הַפְכִּיִים לְאֵלּוּ. כִּי חֵטְא הַלָּשׁוֹן גּוֹרֵם כָּל רִיב וְכָל נֶגַע וּבֵין אַחִים יַפְרִיד, עַל כֵּן יָבֹא אַהֲרֹן שֶׁאָחַז בְּמִדַּת הַשָּׁלוֹם וִירַפֵּא לָזֶה, כִּי הוּא הָיָה אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם. וְכֵן חֵטְא גַּסּוּת הָרוּחַ רָאוּי שֶׁיְּתֻקַּן עַל יָדוֹ כִּי הוּא הָיָה עָנָו בְּיוֹתֵר, כְּאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין פט) גָּדוֹל מַה שֶּׁכָּתוּב בְּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן מִמַּה שֶּׁכָּתוּב בְּאַבְרָהָם, דְּאִלּוּ בְּאַבְרָהָם כְּתִיב (בראשית יח כז): ״וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר״, וּבְמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כְּתִיב (שמות טז ח): ״וְנַחְנוּ מָה״. וְכֵן חֵטְא חֶמְדַּת הַמָּמוֹן לֹא הָיָה גַּם כֵּן בְּאַהֲרֹן יַעַן כִּי הַכֹּהֲנִים לֹא הָיָה לָהֶם חֵלֶק וְנַחֲלָה בָּאָרֶץ וְלֹא הָיָה לָהֶם יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁזָּכוּ מִשֻּׁלְחָן גָּבוֹהַּ, עַל כֵּן הָיוּ שְׁלֵמִים בְּמִדַּת הַהִסְתַּפְּקוּת וְלֹא הָיוּ בִּכְלַל צָרֵי הָעַיִן אֲשֶׁר כָּל מְגַמַּת פְּנֵיהֶם לֶאֱסוֹף וְלִכְנוֹס. עַל כֵּן מִן הָרָאוּי שֶׁכָּל שְׁלֹשֶׁת מִינֵי צָרַעַת אֵלּוּ לֹא יִטְהֲרוּ כִּי אִם עַל יְדֵי כֹהֵן.
פסוק ג:וְשֵׂעָר בַּנֶּגַע הָפַךְ לָבָן. כָּל שֵׂעָר לָבָן הוּא סִימָן חֻלְשָׁה בַּגּוּף, וְהַלְבָּנַת שְׂעַר הָאָדָם לְעֵת זִקְנָתוֹ יוֹכִיחַ. וְכֵן כָּל הַסּוּסִים הַלְּבָנִים תְּשׁוּשֵׁי כֹּחַ, וְכֵן כָּל כֶּבֶשׂ לָבָן אֵינוֹ טוֹב כְּמוֹ צֶבַע שֶׁל שְׁאָר מִינֵי שֵׂעָר, כִּי כָּל מַרְאֶה לָבָן מְקוֹרוֹ מִן הַלֵּחָה הַלְּבָנָה הַגּוֹרֶמֶת הָעַצְלוּת, כִּי פְעֻלַּת כָּל עָצֵל לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ.
פסוק ז:וְאִם פָּשֹׂה תִפְשֶׂה וְגוֹ׳. זֶה סִימָן שֶׁאֵין כֹּחַ בְּיַד הַטֶּבַע לִדְחוֹת מֵעָלָיו כָּל הַפְּסוֹלֶת כִּי רַב הוּא. וְזֶה גַּם כֵּן מוֹפֵת שֶׁלֹּא נִטְהַר מֵחֶטְאוֹ עוֹד טֻמְאָתוֹ בוֹ. וְאִם לֹא פָּשְׂתָה הַנֶּגַע, כְּבָר דָּחָה מֵעָלָיו הַטֶּבַע כָּל עִפּוּשׁ וּפְסוֹלֶת, זֶה מוֹפֵת כִּי כְּבָר גָּמַר בְּלִבּוֹ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. וְאִם כִּסְּתָה הַצָּרַעַת אֶת כָּל עוֹר הַנֶּגַע מֵרֹאשׁוֹ וְעַד רַגְלָיו, כְּבָר דָּחָה הַטֶּבַע כָּל הַחֹלִי לַחוּץ, וְאָז בְּלִי סָפֵק יִתְרַפֵּא, לְפִיכָךְ טָהוֹר הוּא. וְכֵן מִצַּד הָעֹנֶשׁ בְּלִי סָפֵק אִם יִרְאֶה שֶׁהַצָּרַעַת נִתְפַּשְּׁטָה בְּכָל גּוּפוֹ, אָז בְּיוֹתֵר יִגְמֹר בְּלִבּוֹ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, זוּלַת בְּאִם יִהְיֶה בוֹ בָּשָׂר חַי, כִּי זֶה מוֹפֵת שֶׁבְּכָל אֵלֶּה לֹא יִוָּסֵר. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הִמְשִׁילוּ הַדָּבָר לַמַּיִם, שֶׁכָּל מַיִם רְחָבִים אֵינָן עֲמֻקִּים וְהָעֲמֻקִּים אֵינָן רְחָבִים. כָּךְ אִם הַנֶּגַע אֵינוֹ רָחָב אָז הוּא נִכְנָס בְּעֹמֶק תּוֹךְ הַגּוּף, וְיֵשׁ לָחוּשׁ לְהִתְגַּבְּרוּת הַחֹלִי, אֲבָל אִם הוּא רָחָב וּמִתְפַּשֵּׁט בְּכָל הָעוֹר, אֵינוֹ עָמֹק בַּגּוּף וְיִרְפָּא מְהֵרָה.
פסוק ז:וְרז״ל (סנהדרין צז.) לָמְדוּ מִזֶּה דֶּרֶךְ דְּרָשׁ, אֵין מָשִׁיחַ בָּא עַד שֶׁתִּתְהַפֵּךְ כָּל הַמַּלְכוּת לְמִינוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כֻּלּוֹ הָפַךְ לָבָן טָהוֹר הוּא״, רֶמֶז לַדָּבָר ״הָפַךְ לָבָן״ כְּשֶׁהַמִּלָּה הֲפוּכָה יִהְיֶה ״נָבָל״, וּרְצוֹנָם לוֹמַר כְּשֶׁכֻּלָּם יְנַבְּלוּ צוּר יְשׁוּעָתָם אָז יְטַהֵר ה׳ בְּהֶכְרֵחַ כָּל הָאָרֶץ מִגִּלּוּלֶיהָ. וּרְאָיָתָם מִנֶּגַע זֶה הַבָּא עַל צַד הָעֹנֶשׁ, וּכְשֶׁכֻּלּוֹ הָפַךְ לָבָן וַדַּאי הַחוֹטֵא יִתֵּן אֶל לִבּוֹ לָשׁוּב, כָּךְ יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכָּל הַמַּלְכוּת יֵהָפֵךְ לְמִינוּת וְיִרְאוּ כִּי אֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב, וַדַּאי יִתְּנוּ אָז אֶל לִבָּם לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֶל ה׳, וְאָז טָהוֹר הוּא.
פסוק ז:וְעִנְיָן ״מִחְיַת בָּשָׂר חַי בַּשְׂאֵת״, שֶׁלְּמַעְלָה נִרְאֶה הַבָּשָׂר בְּרִיאָה וְתַחְתֶּיהָ תַּעֲמוֹד הַבַּהֶרֶת, אוּלַי עַל צַד הָעֹנֶשׁ בָּא נֶגַע זֶה עַל כַּת הַחֲנֵפִים הַצְּבוּעִים, הַמַּרְאִים אֶת עַצְמָם כְּשֵׁרִים מִבַּחוּץ וְתוֹכָם מָלֵא מִרְמוֹת וָתֹךְ, עַל כֵּן בָּא עֲלֵיהֶם מִין זֶה, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה.
פסוק מה:וְהַצָּרוּעַ אֲשֶׁר בּוֹ הַנֶּגַע וְגוֹ׳. מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֲשֶׁר בּוֹ הַנֶּגַע״, פְּשִׁיטָא כִּי אִם אֵין בּוֹ הַנֶּגַע אֵינוֹ צָרוּעַ. וּמִכָּאן רְאָיָה שֶׁ״צָּרַעַת״ שֵׁם הַמַּכָּה, כַּמְבֹאָר לְמַעְלָה, וְכֵן יִתְבָּאֵר בְּסָמוּךְ פָּרָשַׁת מְצֹרָע, וְ״נֶגַע״ כִּנּוּי עַל הֶעָוֹן, כִּי הַחוֹטֵא נוֹגֵעַ בִּכְבוֹד שָׁמַיִם אוֹ בִּכְבוֹד הַבְּרִיּוֹת. וְזֶה דַּעַת הַמִּדְרָשׁ הָאוֹמֵר ״כְּנֶגַע נִרְאָה לִי בַּבַּיִת״ זֶה עֲבוֹדָה זָרָה כוּ׳ (ילקו״ש מצורע יד תקסג). עַל כֵּן אָמַר כָּאן עַל הַצָּרוּעַ שֶׁנִּלְקָה בַּצָּרַעַת עַל שֶׁסִּפֵּר לָשׁוֹן הָרָע לִפְגֹּם הַבְּרִיּוֹת. וְקַבָּלַת רז״ל שֶׁכָּל הַפּוֹסֵל בְּמוּמוֹ פּוֹסֵל (קידושין ע.), לְכָךְ נֶאֱמַר ״אֲשֶׁר בּוֹ הַנֶּגַע״, כִּי בוֹ נִמְצָא בְּעֶצֶם וְרִאשׁוֹנָה כָּל נֶגַע וְקָלוֹן שֶׁרָצָה לִפְגֹּם בּוֹ אֶת חֲבֵרוֹ. ״רֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ״, לְכַפֵּר עַל גַּסּוּת רוּחוֹ, שֶׁרָצָה לִהְיוֹת לְרֹאשׁ עַל כָּל אָדָם. וּ״בְגָדָיו יִהְיוּ פְרוּמִים״, לְכַפֵּר עַל צָרוּת הָעַיִן, כִּי כָל צַר עַיִן מִסְתָּמָא גַּם בְּגָדָיו קְרוּעִים וּמְטֻלָּאִים. ״וְעַל שָׂפָם יַעְטֶה״, לְכַפֵּר עַל חֵטְא הַלָּשׁוֹן שֶׁבִּשְׂפָתָיו. ״וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא״, כִּי הַמְטַמֵּא בְּנִיב שְׂפָתָיו אֲחֵרִים, אָז טָמֵא יִקָּרֵא גַּם הוּא, כִּי וַדַּאי בְּמוּמוֹ פּוֹסֵל. וְ״כָל יְמֵי אֲשֶׁר הַנֶּגַע בּוֹ״, דְּהַיְנוּ הֶעָוֹן, אָז ״יִטְמָא״ לְפִי שֶׁ״טָּמֵא הוּא״ מִצַּד מַעֲשָׂיו.
פסוק מז:וְהַבֶּגֶד כִּי יִהְיֶה בוֹ נֶגַע צָרָעַת. נִגְעֵי בְּגָדִים וְהַבָּתִּים בְּלִי סָפֵק שֶׁאֵינָן בָּאִין מִצַּד הַטֶּבַע, כִּי אֵין בָּהֶם דָּם וְלֵחוֹת הַמְסַבְּבִים הָעִפּוּשׁ אוֹ כָּל חֹלִי וְכָל מַכָּה. וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁבָּאִים בְּדֶרֶךְ נֵס עַל צַד הָעֹנֶשׁ. וְזֶה בִּנְיַן אָב גַּם עַל נִגְעֵי הַגּוּף שֶׁהֵם חוּץ לַטֶּבַע עַל צַד הָעֹנֶשׁ. וְהִנֵּה בְּנִגְעֵי בָתִּים אָמְרוּ רז״ל (ערכין טז.) שֶׁבָּאִים עַל צָרוּת הָעַיִן כוּ׳, אֲבָל בְּנִגְעֵי בְגָדִים לֹא אָמְרוּ כְּלוּם. וְהַקָּרוֹב אֵלַי לוֹמַר כִּי הֵם בָּאִים עַל גַּסּוּת הָרוּחַ, כִּי דֶּרֶךְ הָעוֹלָם לְהִתְכַּבֵּד בְּיוֹתֵר בְּמַלְבּוּשֵׁי כָּבוֹד, כִּי הָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן קָרֵי לְמָאנֵיהּ מְכַבְּדוּתֵיהּ (שבת קיג.), וּכְאָמְרוּ רז״ל (שם קיט.) ״לִקְדוֹשׁ ה׳ מְכֻבָּד״ – כַּבְּדֵהוּ בִּכְסוּת נְקִיָּה. וְעַל כֵּן דִּין הַבֶּגֶד הַנָּגוּעַ בִּשְׂרֵפָה, כִּי כָל מִתְגָּאֶה נִדּוֹן בָּאֵשׁ, כַּמְבֹאָר לְמַעְלָה פָּרָשַׁת צַו בְּפָסוּק ״הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָהּ״, כִּי כָּךְ טֶבַע הָאֵשׁ לַעֲלוֹת לְמַעְלָה כְּמוֹ זֶה הָעוֹלֶה בְּמַעֲלָה, וְדִין שְׂרֵפַת הֶחָמֵץ יוֹכִיחַ. וְטָהֳרָתוֹ בְּכִבּוּס מַיִם הַמּוֹרֶה עַל גֶּדֶר הָעֲנָוָה, שֶׁיּוֹרְדִין מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ לְמָקוֹם נָמוּךְ. וּלְפִיכָךְ לֹא הִזְכִּיר בַּפָּסוּק כִּי אִם בֶּגֶד צֶמֶר וּפִשְׁתִּים וּכְלִי עוֹר, וְלֹא הִזְכִּיר בִּגְדֵי מֶשִׁי הָעֲשׂוּיִין מִן תּוֹלַעַת שָׁנִי, וְזֶה לְפִי שֶׁהַתּוֹלַעַת מְרַמֵּז עַל גֶּדֶר הָעֲנָוָה, וְטָהֳרַת הַמְּצֹרָע בְּאֵזוֹב וּשְׁנִי תוֹלַעַת יוֹכִיחַ, עַל כֵּן אֵין הַנֶּגַע מָצוּי בְּבִגְדֵי שְׁנִי תוֹלַעַת, לְכָךְ נֶאֱמַר כָּאן ״וְהִנֵּה לֹא הָפַךְ הַנֶּגַע אֶת עֵינוֹ וְהַנֶּגַע לֹא פָשָׂה טָמֵא הוּא״, וּבְכָל מִינֵי נְגָעִים אֵין טֻמְאָה כִּי אִם בְּפִשְׂיוֹן, רֶמֶז לְהַרְחָקַת הַגַּסּוּת מִכָּל וָכֹל, שֶׁלֹּא לַעֲמוֹד אֲפִלּוּ בְּדֶרֶךְ מְמֻצָּע, וְלֹא מִנָּהּ וְלֹא מִקְצָתָהּ (סוטה ה.) אֶלָּא צָרִיךְ לַהֲפוֹךְ עֵינוֹ עֵינַיִם רָמוֹת שֶׁלּוֹ מִכָּל וָכֹל.
פסוק מז:וְתֵדַע וְתַשְׂכִּיל כִּי שְׁלֹשָׁה מִינֵי צָרַעַת בָּאִים עַל שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים, שֶׁהֵם כִּסּוּי לָאָדָם זֶה לִפְנִים מִזֶּה. מִכְסֶה רִאשׁוֹן הוּא עוֹרוֹ לִבְשָׂרוֹ. לְמַעְלָה מֵעוֹרוֹ, בְּגָדָיו שֶׁהֵם כִּסּוּי לְעוֹרוֹ. לְמַעְלָה מֵהֶם, בֵּיתוֹ כִּי הוּא מִכְסֶה לוֹ לְהַצִּילוֹ מִמָּטָר וּמִזֶּרֶם. וּמִי שֶׁהוּסַר מֵעָלָיו כָּל מִכְסֶה נִקְרָא פָרוּעַ וּמְגֻלֶּה, לְכָךְ נֶאֱמַר (שמות לב כה): ״וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת הָעָם כִּי פָרֻעַ הוּא״, וְדָרְשׁוּ רז״ל (ילקו״ש מצורע יד תקסג) שֶׁנִּלְקוּ בְּצָרַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ״וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ״ (ויקרא יג מה). עַל כֵּן הִזְכִּיר תְּחִלָּה נִגְעֵי עוֹרוֹ, וְאַחַר כָּךְ נִגְעֵי בְגָדָיו, וְאַחַר כָּךְ נִגְעֵי בָּתִּים, לְהָסִיר מִכְסֵהוּ אַחַת אַחַת עַד שֶׁיִּהְיֶה פָּרוּעַ וּמְגֻלֶּה מִכָּל וָכֹל. וְכֵן דַּעַת הַמִּדְרָשׁ שֶׁמֵּבִיא הַיַּלְקוּט שִׁמְעוֹנִי בְּפָסוּק ״רֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ״, עַל דֶּרֶךְ ״וַיְגַל אֵת מָסַךְ יְהוּדָה״ (ישעיה כב ח) עַל חָרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כִּי בְּחָרְבַּן הַבַּיִת נַעֲשׂוּ מְגֻלִּין מִכָּל וָכֹל. אָמְנָם לְדַעַת רז״ל (ויק״ר יז ד) הַסֵּדֶר הָפוּךְ, כִּי אָמְרוּ: אֵין בַּעַל הָרַחֲמִים נוֹגֵעַ בַּנְּפָשׁוֹת תְּחִלָּה כוּ׳ לְכָךְ מֵבִיא תְּחִלָּה נֶגַע עַל בֵּיתוֹ, לֹא חָזַר בּוֹ מֵבִיא גַּם עַל בְּגָדָיו, לֹא חָזַר בּוֹ מֵבִיא גַּם עַל גּוּפוֹ כוּ׳. וּמָה שֶׁהִזְכִּיר תְּחִלָּה נִגְעֵי הַגּוּף לְפִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַתְרֶה בְּמַכָּה אַחֲרוֹנָה הַגְּדוֹלָה תְּחִלָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר לְפַרְעֹה (שמות ד כג): ״הִנֵּה אָנֹכִי הוֹרֵג בִּנְךָ בְּכֹרֶךָ״, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י שָׁם, כָּךְ הִזְכִּיר כָּאן נִגְעֵי הַגּוּף בָּרִאשׁוֹנָה לְאַיֵּם עַל הָאָדָם מִמַּה שֶּׁהוּא מִתְיָרֵא בְּיוֹתֵר. אֲבָל לְעוֹלָם אֵין בַּעַל הָרַחֲמִים נוֹגֵעַ בַּנְּפָשׁוֹת תְּחִלָּה, כִּי אֵל רַחוּם וְחַנּוּן הוּא.
