את הגמל וכו׳. כל מינים טמאים נאחזים בסט״א וסוד גמל וחזיר ביאר הרב עיר וקדיש מהר״ר יעקב צמח ז״ל בספר משיבת נפש כ״י ועל פי דבריו פירשתי אני בעניי מ״ש בש״ס אין אומרים בקרו גמל בקרו חזיר ובלקוטי הארכתי בס״ד:
פסוק ח:
מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו. הקשה בספר אמרי נועם אם הזהיר על הנגיעה למה הזהיר על האכילה. ויש לישב דמשכחת לה שתחב לו אחר בפיו ושוב ראיתי שכן כתב בספר פענח רזא. ועוד י״ל לעבור עליו בשני לאוין:
פסוק ט:
כל אשר לו סנפיר וקשקשת. אין שמות לדגים בלשון הקדש. מפרשים:
פסוק י:
כל אשר אין לו סנפיר וקשקשת במים. פירש״י דאם היו לו במים ונשרו מותר ע״ש. וגם אם עתידים לגדל אח״כ ומפיק לה מדכתיב אין לו עיין לו. מפרשים: