ויישר הדבר בעיני המלך ובעיני כל הקהל. לא אמר בעיני השרים וכל הקהל כי השרים הם הסנהדרין והחכמים והם לא הסכימו כמ"ש עיבר ניסן בניסן ולא הודו לו כן כתב בפירוש מנחת ערב ובספר שושנים לדוד כתב הבאתיו אני עני בקונטריס פתח עינים בפסחים דף נ"ו דמאי דכתיב ויועץ המלך עם שריו אינם חכמים ואין הספר בידי כעת. ואני בעניי כתבתי שם דהרמב"ם ספ"ד דביאת מקדש כתב ועל החכמים שהסכימו עמו ע"ש ועתה נראה לפק"ד דפירוש הכתוב הכי הוי ויועץ המלך ושריו וכל הקהל בירושלם לעשות הפסח בחדש השני והיינו שהמלך קבץ החכמים והחשובים ונתיעץ עמהם וכלם היו באותו מעמד ובקבוץ ההוא ונמצא שהיו בעצה כל החכמים. אבל בגמר הענין כתיב ויישר הדבר בעיני המלך ובעיני כל הקהל והכא בדקדוק לא אמר שריו דאע"ג דהיו בעצה הכל אבל בהסכמה לא אמר הכתוב שריו דלא הודו לו חכמים ומשו"ה השמיט הכתוב שריו והגם דהיו בסברתו איזה חכמים היו מיעוט והלכה כרבים ומשו"ה לא אמר שריו. ובזה שכתב הרמב"ם שהיו חכמים עמו יתישב קצת דאם היה חזקיהו לבדו לא היה עושה הפך הכתוב אחרי רבים להטות. אך מאחר שהיו עמו איזה חכמים לאו יחיד הוא ויש מקום לומר דאחרי רבים היכא דכי הדדי נינהו אבל אי מחדדי המיעוט לא כדאמרינן גבי ב"ש. ומיהו לפי האמת כת חזקיהו הע"ה לא הוו מחדדי טפי. ואפשר דגם חזקיהו הע"ה ורבנן דבהדיה לא הוו כל כך חזקים בסברתם וסמכו להוראת שעה ושאל חזקיהו הע"ה ה' הטוב יכפר בעד ועוד יש לצדד בזה ואכמ"ל:
פסוק יח:
כי אכלו את הפסח בלא ככתוב. שעיבר לכתחילה מפני הטומאה ועיבר ניסן בניסן כ"כ הרמב"ם ז"ל שם ספ"ד דה' ביאת מקדש ומר"ן בכסף משנה גלי לן טעמי. והיה גם כן דאין מושיבין מלך בעיבור שנה ועמ"ש בפתח עינים שם:
פסוק כ:
וישמע ה' אל יחזקיהו וירפא את העם. שנרצה קרבנם כמ"ש הרמב"ם ז"ל שם:
פסוק כז:
ויברכו את העם וישמע בקולם. כמו שהבטיחנו ושמו את שמי ואני אברכם:
פסוק כז:
ותבא תפלתם. שלעיל כתיב וירפא את העם שנרצה קרבנם וכאן מגיד הכתוב שגם תפלתם היתה רצויה היא העולה למעון קדשו ודייק הכתוב למעון קדש"ו לשמי"ם: