פסוק ג:בני הסנאה. בדג"ש הסמ"ך:
פסוק ה:הביאו צורם. ב' חסר אל"ף בלישנא ואידך באחד ענק מצורוניך:
פסוק ו:המה קרוהו. בצירי הקו"ף כחברו דלעיל והם ב' מלא ובענין וכן כתב רש"י שאין הקו"ף נהוגה לינקד בחירק בענין זה מפני ריש שלאחרי' כמו ברך חרף:
פסוק ח:עזיאל בן חרהי'. ברוב ספרים מדוייקים ה"א באמצע תיבה ונקוד שלה חטף פתח וי"ס תרתי' בחי"ת:
פסוק יג:השפות. בקמץ הה"א במקצת מדוייקם וכ"כ הראב"ע והשי"ן בשו"א לבדו:
פסוק טו:ויעמידו. ויעמיד קרי:
פסוק טז:הגברים. כן כתוב לא הגברים:
פסוק יז:לפלכו. הכף דגושה רש"י. והגהת שרשים:
פסוק יח:אחריו החזיקו אחיהם. בחטף פתח החי"ת של אחריו:
פסוק כ:זבי. זכי קרי והוא חד מן מלין דכתיבי' בי"ת וקריין כף:
פסוק כג:ענניה. ברוב המדוייקים בקמ"ץ הנו"ן:
פסוק כד:בנוי בן חנדדו. בחי"ת כחברו שלמעלה:
פסוק ל:אחרי החזיק חנני. אחריו קרי:
פסוק ל:מדה שני. שני דסבירין שנית ב' הדין ואידך אל בית הנשים שני דאסתר:
פסוק לא:אחרי החזיק מלכי'. אחריו קרי':
פסוק לב:ובין עלית הפנה. חצי הספר בפסוקים:
פסוק לד:היכלו ביום. בבי"ת:
פסוק לו:בארץ שבי. במקצת ספרים קדמונים כ"י ומהדפוס שבים במ"ם וכ הוא בפי' רש"י ויחייא ומאיר נתיב גם בעל א"ת כתב שבים בגליון עשרים וארבע שלו ותמיהא לי מילתא טובא:
פסוק לז:ואל תכס על עונם. בכל המדוייקים כתוב ואל בוא"ו וקשיא י דהא חזינן בחילופי דפליגי בי' מערבאי ומדינחאי ולמערבאי בלא וא"ו: