ישראל רחמנים גם במצבים קשים
בפרקנו נאמר:
וַיִּגְדַּל֙ עֲוֺ֣ן בַּת־עַמִּ֔י מֵֽחַטַּ֖את סְדֹ֑ם הַֽהֲפוּכָ֣ה כְמוֹ־רָ֔גַע וְלֹא־חָ֥לוּ בָ֖הּ יָדָֽיִם׃
(איכה ד ו)
שואלת הגמרא, אם עוון ירושלים היה כה חמור, מדוע לא נהפכה כמו סדום?
עונה הגמרא שהתשובה כתובה בהמשך, בפסוק י':
יְדֵ֗י נָשִׁים֙ רַחֲמָ֣נִיּ֔וֹת בִּשְּׁל֖וּ יַלְדֵיהֶ֑ן הָי֤וּ לְבָרוֹת֙ לָ֔מוֹ בְּשֶׁ֖בֶר בַּת־עַמִּֽי׃
(איכה ד י)
הרחמנות של הנשים הייתה שבעת שבישלו ילדיהן אמרו שלא יפה לאכול לבד, וקראו גם לשכנות שיצטרפו. וזה מנהג יותר טוב משל סדום. סדום הרשעים לא נתנו אחד לשני.
הגמרא דנה ברחמנות בתוך תקופה אכזרית, נוראה ואיומה אליה הגיע עם ישראל. גם שם, בתוך הגיהנם הזה, יש הבדל בין ישראל לבין סדום. לכן לא נהפכה ירושלים כמו סדום.