תשתפכנה. בס"ס מדוייקים הפ"א בצירי כמנהג וכן נקדו בעל הלשון:
פסוק א:
אבני קדש. אין מאריך בנ"ון:
פסוק ב:
המסלאים. הה"א במאריך:
פסוק ג:
גם תנין. תנים ק':
פסוק ג:
היניקו. בס"ס ובדפוסים ישנים מלא ביו"ד גם אחר הה"א:
פסוק ג:
כי ענים. כיענים ק' והי"וד רפה והוא חד מן ח' מלין דכתיבין תרין וקריין חד וסימן בד"ה ב' ל"ד במ"ג וכן כתב במכלול דף נ"א שהיו"ד רפה:
פסוק ה:
אשפתות. התי"ו דגושה:
פסוק ט:
יזבו. במ"ג יש בלבול גדול ממסרות מחולפות והגירסא הישרה כמו שמצאתי בספרים מדוייקים ויזובו ג' ב' מלא וחד חסר ב' דתילים מלאים וחד דישעיה חסר וחד יזבו מדקרים חסר:
פסוק י:
רחמניות. בלא מאריך ברי"ש:
פסוק יב:
וכל ישבי תבל. כל קרי:
פסוק יג:
מחטאת. במקצת ספרים מחטאות מלא אל"ף וא"ו ונמסר עליו לית מלא:
פסוק יד:
נעו עורים. יש מוסרים נו"ן נעו באותיות קטנות ואין כן בספרים המדוייקים:
פסוק יד:
נגאלו. אין שום מאריך בנו"ן:
פסוק טז:
זקנים. וזקנים ק':
פסוק יז:
עודינה. עודינו ק':
פסוק יח:
צדו צעדינו. בכוזרי מאמר ג' סימן כ"ז אמר החבר ומה תאמר באות שתמצא בספרים בחילוף ההקשה כמו צדו צעדנו התראה שהוא צרו ע"כ ובכל ספרים שלנו כתוב צדו בדל"ת וכן פירשוהו כל מפרשים מלשון ואשר לא צדה וכן כתב רא"בע בספר צחות באות הרי"ש ז"לש וי"א כי בעבור היות הדל"ת והריש דומים במכתב על כן דודנים רודנים דעואל רעואל ולפי דעתי שהם שני שמות לאדם אחד כמשפט על כן טעה האומר כי צדו צעדו היה צרו צעדינו וראייתו ברחבתינו וכתיב לא יצר צעדך והלא פקח עיניו הבא אחריו קלים היו רדפינו נלכד בשחיתותם והנה צדו כמשמעו ואין צורך לדבר הזה המבהיל עכ"ל:
פסוק כא:
יושבתי. יושבת ק':
פסוק כא:
תעבר כוס. הבי"ת בקמץ והוא חטוף מפני המקף והבי"ת בלא מאריך: