פסוק א:מודע. קרוב ידוע, כמו ומודע לבינה תקרא.
פסוק א:לאישה. מאת אישה והנה הלמ"ד כמו אמרי לי אחי הוא.
פסוק א:בועז. אמרו רבותינו ז"ל שהוא אבצן שהיה שופט את ישראל.
פסוק ב:אחר אשר אמצא חן בעיניו. יש אומרים כי הוי"ו שב אל בועז הנזכר. והטעם אולי יהיה. ולפי דעתי שהוי"ו שב אל בעל השדה, ואם לא נזכר בעבור ויקר מקרה, וטעמו כן הוקרה.
פסוק ב:ה' עמכם. לעזור אתכם בעבור שהם עמלים.
פסוק ב:יברכך ה'. שיתן ברכה בקציר.
פסוק ה:למי הנערה הזאת. חשב שהיא אשת איש. אולי שאל את הנער כי ראה לבושה כלבוש ארצה, גם הצורות משתנות בעבור האוויר, ודרך הדרש ידוע.
פסוק ז:ותבא ותעמד. שתתעסק תמיד בצרכה ולא בדבר אחר שלא יחשדנה בעבור יפיה.
פסוק ז:זה שבתה הבית מעט. זמן מועט.
פסוק ז:וטעם בית. כמו סוכה.
פסוק ח:תעבורי. בשורק תחת חולם, כמו ישפוּטו הם, והיא מלה זרה, בעבור היותה מלרע. אולי היתה כן בעבור שאיננו במקום מוכרת.
פסוק ח:ונו"ן תדבקין - נוסף.
פסוק ט:וצמית. בא בבעלי הה"א בסוף.
פסוק יא:הגד הגד לי. פועל שלא נקרא שם פועלו.
פסוק יא:אשר לא ידעת. לדור עמהם.
פסוק יב:משכרתך. כמו מתכונת הלבנים, והוא שם מן הבניין הכבד הנוסף בעבור המ"ם.
פסוק יג:ואנכי לא אהיה. אינני ראויה להיות כאחת שפחותיך.
פסוק יד:בחמץ. בעבור החום.
פסוק יד:ותותר. בעבור סוף פסוק כמו זכור מלחמה אל תוסף.
פסוק יד:ויצבט. אין לו חבר ופירושו כמו נתינה.
פסוק טו:של תשלו. מגזרת שלל. ויש אומרים כמו שגגה מן על השל.
פסוק יז:ויהי כאיפה שעורים. פעם אחת שאלני אדם, מה טעם באיפה שעורים. אמרתי לו, אין טעם לשאלה הזאת, כי הכתוב ספר מה היה. אז נקלותי בעיניו, ויאמר לי כי יש לו טעם, ואני החרשתי ממנו ולא שאלתיו. והנה בא ביום אחד ואמר לי, כי יש לו טעמים הרבה.
פסוק יז:האחד שראתה רות בדרך נבואה כי עתיד היה אחד מבניה להעמיד עמוד על שם בעלה, וטעם 'איפה' - צ"ו רמונים שהיו על העמוד, וזה בגימטריא 'איפה', ופירוש 'שעורים' כמו 'שיעורים' כמו 'שער בנפשו'. וטעם אחר, 'ויהי' - שתי מלות, ארמית ועברית. והיא כאשר ראתה שיתלה אבשלום שהוא מבניה, והנה כ"ף עם אל"ף רמז לשנות אבשלום במותו. ואחר כך 'איפה שערים' - לשון רבים, בעבור היותו כבד עליו. וטעם אחר, כי תחילת אות כאיפה עם תחילת שעורים הוא בגמטריא 'ישי' שהוא צדיק גמור. אז שמח וישב לבו בקרבו.
פסוק כ:ברוך ה' אשר לא עזב חסדו. לאות כי עשה חסד בתחילה עם אלימלך ועם בניו כי שופט היה.
פסוק כ:החיים. נעמי ורות. מגואלנו הוא. אין הגאולה יבום רק הוא דרך אחרת.
פסוק כב:כי תצאי ללקוט עם נערותיו. ולא עם הנערים שהוא נצב על הקוצרים והקוצרות.
פסוק כב:ולא יפגעו בך. אנשים וכמוהו רבים.
פסוק כג:ותשב את חמותה. כמו עם חמותה.