תנ"ך על הפרק - שיר השירים ז - מצודת ציון

תנ"ך על הפרק

שיר השירים ז

797 / 929
היום

הפרק

שׁ֤וּבִי שׁ֙וּבִי֙ הַשּׁ֣וּלַמִּ֔ית שׁ֥וּבִי שׁ֖וּבִי וְנֶחֱזֶה־בָּ֑ךְ מַֽה־תֶּחֱזוּ֙ בַּשּׁ֣וּלַמִּ֔ית כִּמְחֹלַ֖ת הַֽמַּחֲנָֽיִם׃מַה־יָּפ֧וּ פְעָמַ֛יִךְ בַּנְּעָלִ֖ים בַּת־נָדִ֑יב חַמּוּקֵ֣י יְרֵכַ֔יִךְ כְּמ֣וֹ חֲלָאִ֔ים מַעֲשֵׂ֖ה יְדֵ֥י אָמָּֽן׃שָׁרְרֵךְ֙ אַגַּ֣ן הַסַּ֔הַר אַל־יֶחְסַ֖ר הַמָּ֑זֶג בִּטְנֵךְ֙ עֲרֵמַ֣ת חִטִּ֔ים סוּגָ֖ה בַּשּׁוֹשַׁנִּֽים׃שְׁנֵ֥י שָׁדַ֛יִךְ כִּשְׁנֵ֥י עֳפָרִ֖ים תָּאֳמֵ֥י צְבִיָּֽה׃צַוָּארֵ֖ךְ כְּמִגְדַּ֣ל הַשֵּׁ֑ן עֵינַ֜יִךְ בְּרֵכ֣וֹת בְּחֶשְׁבּ֗וֹן עַל־שַׁ֙עַר֙ בַּת־רַבִּ֔ים אַפֵּךְ֙ כְּמִגְדַּ֣ל הַלְּבָנ֔וֹן צוֹפֶ֖ה פְּנֵ֥י דַמָּֽשֶׂק׃רֹאשֵׁ֤ךְ עָלַ֙יִךְ֙ כַּכַּרְמֶ֔ל וְדַלַּ֥ת רֹאשֵׁ֖ךְ כָּאַרְגָּמָ֑ן מֶ֖לֶךְ אָס֥וּר בָּרְהָטִֽים׃מַה־יָּפִית֙ וּמַה־נָּעַ֔מְתְּ אַהֲבָ֖ה בַּתַּֽעֲנוּגִֽים׃זֹ֤את קֽוֹמָתֵךְ֙ דָּֽמְתָ֣ה לְתָמָ֔ר וְשָׁדַ֖יִךְ לְאַשְׁכֹּלֽוֹת׃אָמַ֙רְתִּי֙ אֶעֱלֶ֣ה בְתָמָ֔ר אֹֽחֲזָ֖ה בְּסַנְסִנָּ֑יו וְיִֽהְיוּ־נָ֤א שָׁדַ֙יִךְ֙ כְּאֶשְׁכְּל֣וֹת הַגֶּ֔פֶן וְרֵ֥יחַ אַפֵּ֖ךְ כַּתַּפּוּחִֽים׃וְחִכֵּ֕ךְ כְּיֵ֥ין הַטּ֛וֹב הוֹלֵ֥ךְ לְדוֹדִ֖י לְמֵישָׁרִ֑ים דּוֹבֵ֖ב שִׂפְתֵ֥י יְשֵׁנִֽים׃אֲנִ֣י לְדוֹדִ֔י וְעָלַ֖י תְּשׁוּקָתֽוֹ׃לְכָ֤ה דוֹדִי֙ נֵצֵ֣א הַשָּׂדֶ֔ה נָלִ֖ינָה בַּכְּפָרִֽים׃נַשְׁכִּ֙ימָה֙ לַכְּרָמִ֔ים נִרְאֶ֞ה אִם פָּֽרְחָ֤ה הַגֶּ֙פֶן֙ פִּתַּ֣ח הַסְּמָדַ֔ר הֵנֵ֖צוּ הָרִמּוֹנִ֑ים שָׁ֛ם אֶתֵּ֥ן אֶת־דֹּדַ֖י לָֽךְ׃הַֽדּוּדָאִ֣ים נָֽתְנוּ־רֵ֗יחַ וְעַל־פְּתָחֵ֙ינוּ֙ כָּל־מְגָדִ֔ים חֲדָשִׁ֖ים גַּם־יְשָׁנִ֑ים דּוֹדִ֖י צָפַ֥נְתִּי לָֽךְ׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
השולמית. מלשון שלם: ונחזה. ענין ראיה והבטה: כמחולת. ענין רקוד של שמחה כמו לחול במחולות (שופטים כא כא): המחנים. מלשון מחנה: פעמיך. כן יקראו הרגלים וכן פעמי דלים (ישעיה כו ו): בנעלים. מלשון מנעול: חמוקי. ענין סבוב והיקף כמו חמק עבר (לעיל ה ו): ירכיך. מלשון ירך והוא מפרקי הרגל: חלאים. ענין תכשיט כמו וחלי כתם (משלי כה יב): אמן. כן יקרא המופלג במלאכה: שררך. הוא הטבור כמו ואונו בשרירי בטנו (איוב מ טז): אגן. מזרק וכן וישם באגנות (שמות כד ו): הסהר. תרגום של ירח הוא סיהרא: המזג. עניינו יין המעורב במים, וזה הלשון ידוע בדברי רז״ל: ערמת. אגודת שבלים וכן סלוה כמו ערמים (ירמיה נ): סוגה. מלשון סייג וגדר ובמשנה מסורת סייג לתורה (אבות פ״א פ״ג): עפרים. כן יקראו ילדי הצבי והאיל: השן. שן הפיל: ברכות. מקום בנוי באבנים ובסיד ושם מתכנסים המים וכן בתעלת הברכה (מ״ב יח יז): אפך. חוטמך צופה. ענין הבטה וראיה: ודלת. כן יקרא דבר הנתלה בדבר ויורד למטה ובדברי רז״ל הדלה עליה את הגפן (סוכה יא.), וכן ורעו דליותיו (ירמיה יא טז): כארגמן. מין צבע אדומה: אסור. ענין קשירה: ברהטים. הבנינים שעל העליות מחדר לחדר וכן רהיטנו ברותים (לעיל א יז): מה יפית. מלת מה הוכחה על הפלגת הענין וכן מה רב טובך (תהלים לא כ): נעמת. ענין אהבה כמו אף נעים (לעיל א טז): קומתך. מלשון קומה וגבהות: דמתה. מלשון דמיון והשוואה: לאשכלות. כן יקרא הענף והגרגרים תלוים בו וכן אשכול הכופר (לעיל א יד): בסנסניו. ענין סעיף וענף ואין לו דומה: נא. עתה: וחכך. הוא מה שממעל הלשון והוא מכלי הדבור: לדודי. כמו לדודים ונפלה המ״ם כמו על דברי חוזי (דה״ב לג יט) ומשפטו חוזים ורבים כמוהו: למישרים. מלשון ישר: דובב. ענין שיחה ודברו כמו ודיבת עם (יחזקאל לו ג): ישנים. מלשון שינה: תשוקתו. ענין תאוה וחשק כמו ואליך תשוקתו (בראשית ד ז): לכה. הוא ענין זרוז: נלינה. מלשון לינה: בכפרים. כן יקראו המקומות הקטנות כמו בערים ובכפרים (דה״א כז): נשכימה. מלשון השכמה: הסמדר. הם הענבים הדקים הניכרים אחר שנפלה הפרח וזהו פתח הסמדר: הנצו. הוא חנטת הפרי: דודי. ענין אהבה וחבה: הדודאים. שם עשב כדמות אדם זכר ונקבה וכן וימצא דודאים בשדה (בראשית ל יד): מגדים. כן יקראו פירות משובחים וכן פרי מגדים (לעיל ד יג): ישנים. ענין זקנה: צפנתי. ענין הטמנה והסתרה כמו יצפנו דעת (משלי י יד):

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך