פסוק ד:למו פי. אל פי כמו למו עצתי (לעיל כט):
פסוק ח:תפר. מל׳ הפרה ובטול:
פסוק ט:זרוע. ענין כח כי הוא נתון בזרוע:
פסוק ט:תרעם. מל׳ רעם ורעש:
פסוק י:עדה. מל׳ עדי וקשוט:
פסוק יא:הפץ. פזר כמו יפץ קדים (לעיל לח):
פסוק יא:עברות. מל׳ עברה וזעם:
פסוק יב:הכניעהו. מל׳ הכנעה:
פסוק יב:והדוך. ענין כתישה כמו תשב אנוש עד דכא (תהילים צ׳:ג׳):
פסוק יג:טמנם. ענין ההסתרה במקום נסתר כמו והנם טמונים בארץ (יהושע ז׳:כ״א):
פסוק יג:חבוש. ענין תפיסה וסגירה כמו מבכי נהרות חבש (לעיל כח):
פסוק טו:בהמות. כך שמו בהמות וכמ״ש בהמות בהררי אלף (תהילים נ׳:י׳) והוא שור הבר:
פסוק טז:ואונו. וכחו כמו מצאתי און לי (הושע י״ב:ט׳):
פסוק טז:בשרירי. בעבורו כמו שררך אגן הסהר (ש״ה ז):
פסוק יז:יחפוץ. יחפוז צד״י במקום זי״ן כי זסשר״ץ מתחלף והוא מל׳ חפזון ומהירות:
פסוק יז:פחדיו. ביציו כי מרוח אשך (ויקרא כ״א:כ׳) ת״א מריס פחדין:
פסוק יז:ישורגו. ענין סעיף וענף כמו הלבינו שריגיה (יואל א):
פסוק יח:אפיקי. ענין חוזק כמו ומזיח אפיקים רפה (לעיל יב):
פסוק יח:גרמיו. עצמיו כמו תשבר גרם (משלי כה):
פסוק יח:כמטיל. ענין משא כבד כמו ונטל החול (שם כז):
פסוק כ:בול. כמו יבול בחסרון פ״א הפעל וכן כל תוכל (לקמן מב) ומשפטו יכל ויבול ענינו צמח האדמה כמו יבול הארץ (שופטים ו):
פסוק כא:ובצה. עניינו טיט הלח כמו היגאה גומא בלא בצה (לעיל ח):
פסוק כב:יסוכוהו. מלשון סכך:
פסוק כב:ערבי נחל. שם אילני סרק הגדלים אצל הנחל:
פסוק כג:יעשוק. מל׳ עושק וגזל:
פסוק כג:נהר. ר״ל כל נהר אשר ישתה ממנו:
פסוק כג:יחפוז. מל׳ חפזון ומהירות:
פסוק כג:יגיח. ענין המשכה כמו בגיחו מרחם יצא (לעיל לח):
פסוק כד:בעיניו. הבי״ת תבא במקום עד כמו בהשמים חסדך (תהילים ל״ו:ו׳) ומשפטו עד השמים ועיניו הוא ענין מעין מים כמו עין המים (בראשית טו):
פסוק כה:בחכה. הוא מכלי הצדיה כמו משליכי ביאור חכה (ישעיהו י״ט:ח׳):
פסוק כה:תשקיע. ענין שימת הדבר בעומק כמו ככה תשקע בבל (ירמיהו נ״א:ס״ד):
פסוק כו:אגמון. וחוח גם הם מכלי הצדיה האגמון הוא כעין מחט כפוף כגומא שע״פ המים:
פסוק ל:יכרו. ענין סעודה כמו כרה גדולה (מ״ב ו):
פסוק ל:חברים. בעלי הקסמים כמו וחובר חבר (דברים יח):
פסוק ל:יחצוהו. ענין חלוקה כמו ותחץ לארבע רוחות (דניאל יא):
פסוק ל:כנענים. סוחרים כמו כנענים נכבדי ארץ (ישעיה כג):
פסוק לא:התמלא. ענין חתוך וכריתה כמו ימולל ויבש (תהלים צ):
פסוק לא:בשכות. מל׳ סכין ועם היא בשי״ן וכן ושמת שכין בלועיך (משלי כ״ג:ב׳):
פסוק לא:ובצלצל. הוא שם כלי מכלי הצדיה אשר בו יוצלל וישקע ראש הדג והוא מלשון צללו כעופרת (שמות ט״ו:י׳) שר״ל נשקעו בעומק: