תנ"ך על הפרק - איוב כט - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

איוב כט

788 / 929
היום

הפרק

וַיֹּ֣סֶף אִ֭יּוֹב שְׂאֵ֥ת מְשָׁל֗וֹ וַיֹּאמַֽר׃מִֽי־יִתְּנֵ֥נִי כְיַרְחֵי־קֶ֑דֶם כִּ֝ימֵ֗י אֱל֣וֹהַּ יִשְׁמְרֵֽנִי׃בְּהִלּ֣וֹ נֵ֭רוֹ עֲלֵ֣י רֹאשִׁ֑י לְ֝אוֹרוֹ אֵ֣לֶךְ חֹֽשֶׁךְ׃כַּאֲשֶׁ֣ר הָ֭יִיתִי בִּימֵ֣י חָרְפִּ֑י בְּס֥וֹד אֱ֝ל֗וֹהַּ עֲלֵ֣י אָהֳלִֽי׃בְּע֣וֹד שַׁ֭דַּי עִמָּדִ֑י סְבִ֖יבוֹתַ֣י נְעָרָֽי׃בִּרְחֹ֣ץ הֲלִיכַ֣י בְּחֵמָ֑ה וְצ֥וּר יָצ֥וּק עִ֝מָּדִ֗י פַּלְגֵי־שָֽׁמֶן׃בְּצֵ֣אתִי שַׁ֣עַר עֲלֵי־קָ֑רֶת בָּ֝רְח֗וֹב אָכִ֥ין מוֹשָׁבִֽי׃רָא֣וּנִי נְעָרִ֣ים וְנֶחְבָּ֑אוּ וִֽ֝ישִׁישִׁים קָ֣מוּ עָמָֽדוּ׃שָׂ֭רִים עָצְר֣וּ בְמִלִּ֑ים וְ֝כַ֗ף יָשִׂ֥ימוּ לְפִיהֶֽם׃קוֹל־נְגִידִ֥ים נֶחְבָּ֑אוּ וּ֝לְשׁוֹנָ֗ם לְחִכָּ֥ם דָּבֵֽקָה׃כִּ֤י אֹ֣זֶן שָׁ֭מְעָה וַֽתְּאַשְּׁרֵ֑נִי וְעַ֥יִן רָ֝אֲתָ֗ה וַתְּעִידֵֽנִי׃כִּֽי־אֲ֭מַלֵּט עָנִ֣י מְשַׁוֵּ֑עַ וְ֝יָת֗וֹם וְֽלֹא־עֹזֵ֥ר לֽוֹ׃בִּרְכַּ֣ת אֹ֭בֵד עָלַ֣י תָּבֹ֑א וְלֵ֖ב אַלְמָנָ֣ה אַרְנִֽן׃צֶ֣דֶק לָ֭בַשְׁתִּי וַיִּלְבָּשֵׁ֑נִי כִּֽמְעִ֥יל וְ֝צָנִ֗יף מִשְׁפָּטִֽי׃עֵינַ֣יִם הָ֭יִיתִי לַֽעִוֵּ֑ר וְרַגְלַ֖יִם לַפִּסֵּ֣חַ אָֽנִי׃אָ֣ב אָ֭נֹכִֽי לָֽאֶבְיוֹנִ֑ים וְרִ֖ב לֹא־יָדַ֣עְתִּי אֶחְקְרֵֽהוּ׃וָֽ֭אֲשַׁבְּרָה מְתַלְּע֣וֹת עַוָּ֑ל וּ֝מִשִּׁנָּ֗יו אַשְׁלִ֥יךְ טָֽרֶף׃וָ֭אֹמַר עִם־קִנִּ֣י אֶגְוָ֑ע וְ֝כַח֗וֹל אַרְבֶּ֥ה יָמִֽים׃שָׁרְשִׁ֣י פָת֣וּחַ אֱלֵי־מָ֑יִם וְ֝טַ֗ל יָלִ֥ין בִּקְצִירִֽי׃כְּ֭בוֹדִי חָדָ֣שׁ עִמָּדִ֑י וְ֝קַשְׁתִּ֗י בְּיָדִ֥י תַחֲלִֽיף׃לִֽי־שָׁמְע֥וּ וְיִחֵ֑לּוּ וְ֝יִדְּמ֗וּ לְמ֣וֹ עֲצָתִֽי׃אַחֲרֵ֣י דְ֭בָרִי לֹ֣א יִשְׁנ֑וּ וְ֝עָלֵ֗ימוֹ תִּטֹּ֥ף מִלָּתִֽי׃וְיִֽחֲל֣וּ כַמָּטָ֣ר לִ֑י וּ֝פִיהֶ֗ם פָּעֲר֥וּ לְמַלְקֽוֹשׁ׃אֶשְׂחַ֣ק אֲ֭לֵהֶם לֹ֣א יַאֲמִ֑ינוּ וְא֥וֹר פָּ֝נַ֗י לֹ֣א יַפִּילֽוּן׃אֶֽבֲחַ֣ר דַּרְכָּם֮ וְאֵשֵׁ֪ב רֹ֥אשׁ וְ֭אֶשְׁכּוֹן כְּמֶ֣לֶךְ בַּגְּד֑וּד כַּאֲשֶׁ֖ר אֲבֵלִ֣ים יְנַחֵֽם׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק

מי יתנני כירחי קדם וכו'. בש"ס בנדה דף ל' פירשו ירחי העבור שאין לך ימים ששרוי בטובה יותר מאותם הימים וע"ש בחידושי אגדות למהרש"א ז"ל:בצאתי שער עלי קרת וכו'. פירש עטרת ראשי מורי הרב זלה"ה במ"ש בקדושין דף ל"ג אין בעלי אומניות רשאין לעמוד מפני ת"ח בשעה שעסוקין במלאכתן וכתבו התוספות תימה מה לשון רשאין שייך ותירצו דאיירי דעסוקין במלאכת אחרים ועוד תירצו דרשאין כמו חייבין ופסק הטור י"ד סימן רמ"ד כשני התירוצים דשתיהן אמת ושתים כהלכתן וז"ש בצאתי שער עלי קרת ראוני נערים המנוערים מחכמה דהיו בעלי אומניות ונחבאו דלא ידעו אם אסורין לעמוד או אינם חייבים לעמוד או הם חייבים לעמוד ולכך נחבאו אבל הישישים שהם חכמים וכמש"ה בישישים חכמה מהם קמו ומהם עמדו דהיינו העוסקים במלאכת עצמן דיכולים לקום קמו והעוסקים במלאכת אחרים עמדו במקומן דאינם יכולים לבטל מלאכתם עכ"ד ז"ל. ואני ברגליו אעבורה דאפשר לרמוז במ"ש שם יכול יעצים עיניו מקמי דלימטי זמן חיוביה ת"ל תקום ויראת. גם אמרו שם חכם עובר עומד מלפניו ד"א וכיון שעבר ד"א יושב ופירש"י עומד מלפניו משיתחיל ליכנס לתוך ד"א ואינו יושב עד שיעבור הימנו ד"א השניות עכ"ל וז"ש בצאתי שער עלי קרת ראוני נערים המנוערים מן המצות מקמי דלימטי זמן חיוביהו ונחבאו כי לא ידעו דאסורים דכתיב תקום ויראת אך וישישים והמה חכמים קמו ד' אמות ועמדו ג"כ ד' אמות שניות כמו שפירש רש"י ז"ל:ברכת אובד עלי תבא. אמרו פ"ק דבתרא ברכת אובד עלי תבא שהיה גוזל שדה יתומים ומשביחה ומחזירה להם ולב אלמנה ארנין כל היכא דהוה אלמנה דלא הוו נסבי לה הוה אזיל שדי שמיה עילווה והוו אתו נסבי לה. פירש הרב הגדול מהר"ר אברהם רוזאניס הזקן ז"ל הביאו בספר חלק בני יהודה דף ט"ו ותורף דבריו בקצור דגוזל שדה יתומים כדי שלא תגבה האלמנה כתובתה דחייש לצררי וביני ביני יתברר הדבר וליכא לא תגנובו דקרקע אינה נגזלת ומשביחה ומשו"ה ברכו היתום שהצילו מהאלמנה ומשביחה. כל היכא דאיכא אלמנה במציאות זה היה מתקן באומרו קרובתו או שרוצה לישא אותה ובזה נשאת ומתקן מה שהזיק לאלמנה ע"ש באורך ועיין מה שפירש הרב מהר"ר יוסף דוד ז"ל בספר יקרא דחיי דרוש ט"ו דף מ' בפסוקים אלו על פי סוגיות הש"ס והפוסקים עיין בדבריו באורך:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך