פסוק ב:הבוזי - מבני נחור אחי אברהם ואת בוז אחיו. ויתכן היותו בן ממשפחת האם, כמו יאיר בן מנשה, שהוא מבני יהודה כאשר מפורש בדברי הימים.
פסוק ב:ממשפחת רם - והקרוב שהוא אבי עמינדב והוא מבני ישראל.
פסוק ב:חרה אפו על איוב - על שצדק נפשו יותר מאלהים והרשיע המקום, בדברו ברוב צערו.
פסוק ג:ובשלשת רעיו חרה אפו - על שהרשיעו איוב, וכן אמרו לו: הלא רעתך רבה ירשיעך פיך ולא אני האורח עולם תשמור וכתיב כי הוא מתקון סופרים והאומרים כן ידעו מה שנעלם ממני.
פסוק ד:חכה את איוב - כמו: לכן חכו לי.
פסוק ו:זחלתי - פחדתי וממנו זוחלי עפר בעבור שיפחדו בני אדם מהם, כעניין האימים לפנים. ויש אומרים: כי פירש זחלתי - שבתי לאחור וכן בלשון קדר. וזוחלי עפר נקראין כן, בעבור הפוך הלוכם מבני אדם.
פסוק ט:לא רבים יחכמו - ישמש לו ולאחר. וכן הוא: ולא זקנים יבינו.
פסוק יא:אזין - כמו אאזין.
פסוק יד:ולא ערך אלי מלין - אע"פ שלא ערך אלי מלין, תמה איך חתו ולא ענו עוד, על חברי איוב.
פסוק טו:העתיקו - יש אומרים: ולא העתיקו מהם, והעניין שלא דברו עד שיעתיק אדם דבריהם, או יהיה פירושו, העתיקו מן עתקו, שהמלים עתקו מהם.
פסוק יט:הנה בטני - על דרך משל כעניין בטנך תאכל ומעיך תמלא, כאובות חדשים. יש אומרים שהוא כדברי רז"ל: לא יכניס אדם ראשו תחת אובו. ורובי המפרשים אמרו: שהם נאדות, וזה נכון כי אל תפנו אל האובות, עיקר אמונתם כנאדות היא.
פסוק כב:כמעט ישאני - ישרפני, כמו: וישאם דוד והעניין אם נשאתי פני איש המקום לא ישמרני.