פסוק א:וישבתו. נחו ופסקו כמו שבת נוגש (שם יד):
פסוק ד:חכה. המתין כמו לכן חכו לי (צפניה ג):
פסוק ו:זחלתי. ענין אימה ופחד והוא מל׳ דחלתי בחלוף הזי״ן בדל״ת וכן ימי נזעכו (לעיל יז) שהוא מלשון נדעכו בדלי״ת:
פסוק ו:מחות. מלהגיד כמו ואחותי באזניכם (לעיל יב):
פסוק יא:הוחלתי. ענין המתנה כמו ויחל עוד (בראשית ח):
פסוק יא:אזין. אקשיב באזני:
פסוק יב:ועדיכם. ואליכם כמו תגע עדיך (לעיל ד):
פסוק יג:ידפנו. ענין כתישה ודחיה כמו עלה נדף (ויקרא כו):
פסוק טז:עמדו. שתקו וכן עמדתי ותתבונן בי (לעיל ל):
פסוק יח:מלתי. כמו מלאתי באל״ף:
פסוק יח:הציקתני. ענין צר ודחוק כמו לא מוצק תחתיה (לקמן לו):
פסוק יח:רוח בטני. חלל בטני ואוירו:
פסוק יט:כאובות. כנאדות ואין לו דומה במקרא:
פסוק כ:וירוח. מל׳ הרווחה והוא הפוך הדחק:
פסוק כא:אכנה. מל׳ כנוי שאינו שם העצמי וכן ובשם ישראל יכנה (ישעי׳ מד) והדרך הוא שהרוצה להעלים שם מי מפני הכבוד וכדומה אז מזכירו בכנוי כאלו הכוונה על אחר:
פסוק כב:כמעט. ר״ל קרוב הדבר ומעט המרחק והכ״ף בא לאמתת הדבר:
פסוק כב:ישאני. ענין הבערה ושריפה כמו ותשא הארץ מפניו (נחום א):